כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

לגור בדירת פאר..

רועי פרייליך מארח את הזמר נסים סרוסי במופע בפסאז' בתל אביב, יותר מארבעים שנה מאז העלבון הירון לונדוני בערוץ הטלוויזיה היחידי של ישראל שהוביל את נסים סרוסי לעזוב לצרפת והנה סרוסי חוזר אמש היישר אל אהבת הקהל, יום חמישי, 23.08.2018, אבי דגן, נכח אמש ברגעים הקסומים אותם הוא מביא במלל וקולות.

סרוסי ופרייליך בפסאז'. צילום: אבי דגן

נסים סרוסי שהיה לא פחות מ"אליל זמר" מהסבנטיז ומי שסומן באופן הבוטה ביותר ע"י ירון לונדון כ"תת תרבות בכתיבת פזמונים", הוא למעשה מהאבות המייסדים של הרוק הישראלי.

סרוסי שעלה לישראל ב 1962 מטוניסיה הטולרנטית, יועד ע"י אביו לחזנות, אך בין פיוט לפיוט הסתננו שירי אזנבור ושאר השפעות עולמיות וכך בנה סרוסי לעצמו רפרטואר בינלאומי.

האופוריה של 1967 בישראל  ומהפכת הרוקנרול בעולם מוצאות את סרוסי בגיל 21 עם קול ענק, ים כשרון, מוסיקה ישראלית "אומצה אומצה" בשליטה מוחלטת של להקות צבאיות הדוחקות אותו אל ה"מחתרת" של להקות הקצב המנגנות את להיטי חו"ל במועדונים ובחתונות, במנותק לחלוטין מהממסד המוסיקלי הישראלי שנשלט אז ע"י רשות השידור והדיקציה האימתנית.

אבל הקהל רצה אחרת וניסים סרוסי, גבי שושן, חיימון אלגרנטי השחילו להיטים בקצב מסחרר וסללו את הדרך למהפכת הרוק הישראלי אשר סנדרסון, קלפטר, חיים רומנו, עוזי פוקס, מיקי גבריאלוב ועוד היו בין מייסדיה.

וכך הוגה פרייליך, רוקיסט לעילא בהופעת "רועי פרייליך והמתוקים רצח" בפסאז', אוגוסט 2018, לשלב את נסים סרוסי (שהיה סולן להקת הקצב"הנמרים") ולזכות בדואט עם סרוסי בשיר שהוא אחד מאבני היסוד של הרוק הישראלי "יה יה מה יהיה".  "יה יה מה יהיה" שהושר בסבנטיז ע"י "הצ'רצ'ילים" ו"השמנים והרזים", חרך את רחבת הסינרמה עם קהל משולהב שכמעט החריב את המקום בערב להקות קצב ובעקבות ערב זה נשבעו בעלי הסינרמה לא לארח יותר להקות קצב.

הקול של סרוסי 2018 נותר חזק וצלול, הסולם הבלתי מערבי בעליל הנשען על מקאמות מזרחיות, נותר בלתי מפוצח והלהיטים שלו "אשליות", "איני יכול" "אמא" ועוד, רלבנטיים לנצח.

אמש בפסאז, המארח, רועי פרייליך פירגן והכין את הקהל היטב לקראת ניסים.

ואז…. עולה האיש החביב ששערו מאפיר ומסתבר שקולו הגדול צלח היטב את פגעי הזמן וקורע את הקהל ב"אשליות", "איני יכול", "מירזה" (להיט סבנטיז צרפתי של נינו פרר, על כלב ובעליו. בליינאפ הוא רשום כ "צרפתי") ולסיכום להיט מימי טרום הרוק הישראלי ולהקות הקצב שרועי פרייליך היטיב לשיר יחד עם סרוסי, "יה יה מה יהיה" הזכור לטוב מימי הצ'רצ'ילים ובוצע גם ע"י להקת השמנים והרזים, לקול צרחות הקהל

מנהרת הזמן.

כך זה נראה ונשמע מבעד לעדשת המצלמה של אבי דגן

 

 

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא