אחזור על דברים שכתבתי בעבר פעם נוספת – את המוזיקאית והיוצרת קמילה אני מכיר כבר זמן רב, נוצר בינינו קשר שהוא מעבר לקהל ואמן, ליוויתי אותה ואת יצירתה מאז שחשפה את שיריה במופע אקסטראווגנזי במועדון בארבי בשנת 2015 וכישפה את הקהל. מאז אנחנו נפגשים כל אימת שהיא חוזרת להופיע בתל אביב.
אז מה היה לנו אמש?
אמש הייתה פגישה שכזו, קמילה קיימה הופעה במועדון האזור בתל אביב, מופע סולו שלה, אותו פתחה קמילה בנגינה על גבי פסנתר הכנף שהוצב על רצפת המועדון כשהיא מלווה את עצמה בשירה לוקחת את שיריה משני האלבומים בעיבודים מחודשים המשלבים מעין פיוז'ן ג'אזי לנעימות האתניות המיוחדות המהוות בעצם מצע ליכולות הווקאליות שלה שיודעות ללחוש בשקט עד שאתה מתאמץ להאזין ורגע לאחר מכן להבקיע את הרקיע עם שירה גרונית גבוהה עד כדי סכנת ניפוץ זגוגיות.
במהלך המופע היא אירחה לצידה כמה אורחים מעניינים, הראשון היה הפסנתרן תמיר ליבוביץ שגם ליווה אותה בכמה מהשירים שהיא שרה וגם הגיש גרסה אינסטרומנטלית לשירו של שם טוב לוי – "שובה אלי" שמילותיו נכתבו בידי דליה רביקוביץ
אורחת נוספת שהצטרפה בהמשך המופע לקמילה הייתה הזמרת והמוזיקאית מיכל שפירא, בין מיכל לקמילה קיים קשר ארוך והן שתפו פעולה במופעים משותפים, ממש כמו המופע שהתקיים במרכז התרבות האתני של להקת המחול ענבל במתחם סוזן דלל בנווה צדק. על מיכל אומרים שהיא איימי וויינהאוס הישראלית, קולה מיוחד ונוכחותה הבימתית לא ניתנת להתעלמות.
את הקינוח של המופע הגישו בנות מקהלת הבלקן בניצוחה של מריה טלנוב בשירה ווקאלית עממית.
לחצו לצפייה בגלריית התמונות המלאה מהמופע
הנה כמה מהביצועים במהלך המופע
