כמו שתראו כאן בהמשך, לפני שנה נפגשו המוזיקאים היוצרים שלומי שבן וברי סחרוף מעל הבמה באמפי בקיסריה במסגרת סבב ההופעות של שבן "בית פתוח" במסגרתו הוא אירח ומארח אמנים רבים ומגוונים מידי מופע, לכבוד החביור הבימתי של השניים החליט שלומי שבן ליצור הלחם מוזיקלי בין שני שירים, השיר "האזרח האחד" של שלומי שבן מתוך האלבום "עיר" והשיר "ריבונו של עולם" של ברי סחרוף מתוך האלבום "האחר", היצירה השלמה נשמעת כיום כל כך מדוייקת ומעוררת צמרמורות אחרי חצי השנה האכזרית שעברנו כולנו כעם וכמדינה. האלבום עצמו יצא לאור בשני חלקים – "בית פתוח א" ו- "בית פתוח ב"
הנה שלומי שבן בעצמו על החיבור ההלחם והיצירה הסופית – "במאי שעבר, במה שכיום נראה כעידן אחר, הופעתי בקיסריה במסגרת הסיבוב של ״בית פתוח״. הופעה חגיגית, מרובת הפתעות, וגם אירוח של מוזיקאי נערץ ואהוב במיוחד- ברי סחרוף. התלבטתי מאוד מה לשיר איתו, אבל דבר אחד היה לי ברור- אני הולך לסגור מעגל ולשלב בין ״האזרח ה-1״ שלי, לבין ״ריבונו של עולם״ שלו. למה לסגור מעגל? שני השירים האלו (מבחינתי) תמיד היו קשורים בעבותות. כשהלחנתי את ״האזרח״ ברי ישב אצלי חזק בתודעה, ובמיוחד השיר ״ריבונו של עולם״ השיר שלי הוא שיר חלום- אפוקליפטי על מלחמת פתע בלב העורף, והשיר של ברי נקרא כדיווח מדמם משדה הקרב, למרות שנכתב לפני המלחמה. השילוב בין שני המונולוגים האלו יצר שיח חרשים הרמוני במיוחד. בחזרות הרגשתי שזה יותר מ״מאש אפ״ מוצלח, אלא סוג של איחוד שביקש לקרות. שרנו אותו בהופעה וזה היה רגע מסחרר, עבורי. המעגל נסגר. כך חשבתי. קצת אחרי השבעה באוקטובר, ״האזרח ה-1״ התחיל לחזור אלי מכל מיני כיוונים. אנשים כתבו לי עליו, דיברו איתי עליו, מאיה קוסובר הקדישה לו פרק מיוחד (ונהדר) ב״שיר אחד״. וגם אני חשבתי עליו. נזכרתי בביצוע עם ברי, הקשבתי לו וזה היה כמעט חזק מידי. או לפחות קרוב מדי. החלום האפוקליפטי שלי הפך למציאות בלתי- אפשרית והשיר של ברי נשמע כמו עדות עכשווית מהשטח. בנוסף לכל זה, שמו של המשורר שכתב את ״ריבונו של עולם״ (ונפל במלחמת יום הכיפורים) הוא בארי. בארי חזק. בחודשים האחרונים הקשבתי לביצוע הזה לא מעט. בכל פעם הוא עורר בי משהו אחר. לפעמים הוא עזר לי. ידעתי שמתישהו הוא צריך לצאת. אני רוצה להודות לברי על היצירה המשותפת הזאת. מוקדש לכל האזרחים והחיילים שנמצאים רחוק מביתם. שנדע בשורות טובות, בקרוב. אמן."
