כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

חדשות הסצנהחדשות מקומיות

האמנים מתנדבים והממשלה עם ידיים בכיסים

למרות ההצהרות בעל פה משרדי הממשלה מסתתרים מאחורי הבירוקרטיה, הכסף לא מגיע לאמנים שעושים שעות על גבי שעות בהתנדבות

קריאה שיצאה היום אחר הצהריים מחמ"ל האמנים העושים מזה חודש ויותר שעות על גבי שעות במחנות וכינסוי הצבא, במרכזי הקליטה לקהילות המפונים מיישובי העימות, בבתי החולים אצל הפצועים, בלוויות וגם בשמחות כאשר חיילים באים בברית נישואין, על כך כי עד היום לא הועברו תקציבים כדי לתמוך בכל העשייה שנעשית בהתנדבות מלאה ועל חשבון האמנים. מתוך ממשלת ישראל יצאו הצהרות אולם הן לא תורגמו לתקציבים בפועל והעברתם למי שאמור להיות מתוגמל ולמי שאמור לכסות את ההוצאות הכרוכות בכל העשייה הזו.

ברוזה והמפונים, צילום נמרוד להב
ברוזה והמפונים, צילום נמרוד להב
עברי לידר בלווייתו של אביב ברעם. צילום מאושר לפרסום
עברי לידר בלווייתו של אביב ברעם. צילום מאושר לפרסום
קרן פלס עם חיילי המילואים. צילום - @Milidayan
קרן פלס עם חיילי המילואים. צילום – @Milidayan

כך אשת התקשורת, מנהלת האמנים ויחסי הציבור רונית ארבל  – "שוב עבר לו שבוע של הופעות בפני חיילי צה״ל , מפוני העוטף והצפון, משפחות החטופים, הלוויות, שבעה, שלושים, חתונות..שבוע שבו אני מנסה לגייס כסף עבור האמנים שלא מפסיקים לרגע להופיע בכל מקום שצריכים אותם יחד עם חברי מתעשיית המוזיקה. ושוב עבר לו שבוע שהבירוקרטיה חזקה ממני, מאיתנו . שמשרד התרבות רוצה להעביר כסף אבל .. שמפעל הפיס רוצה לעזור אבל .. שהתורמים בחו״ל רוצים לתרום אבל ..

ובינתיים .. מאות אמנים מופיעים בחינם ועל חשבונם ומממנים נגנים , הסעות , צוותים , הגברה. למה? כי אין לנו לב להגיד לא ללוחמים שיוצאים מעזה לרענון, שנלחמים בצפון הארץ ובאיו״ש , ליחידות המיוחדות , לטייסי ותומכי הלחימה בחיל אויר, ליחידות המיוחדות, לאנשי זק״א, לפצועים בבתי החולים, לכל מי מי שלוקח חלק 24/7 על הזכות שלנו לחיות כאן . נלחמים על הבית.

וגם אין לנו לב להגיד לא למשפחות המפונים שעברו גיהנום בעוטף וגם לאלה שנעקרו מבתיהם מצפון המדינה. וגם אין לנו לב להגיד לא לבני המשפחה הקוברים את היקרים להם מכל ולשיר להם ובשבילם בהלוויות , בשבעה, בשלושים . והלב הגדול שלנו אומר שוב כן וכן לזוגות שמתחתנים בימים האלה בבסיסים רגע לפני , במהלך או אחרי שיצאו להפוגה קלה משטחי הלוחמה. אנחנו מופיעים בשבילם כבר 6 שבועות יום יום באהבה ובנתינה אין סופית . עשינו כבר למעלה מ-10,000 !! הופעות חינם. את המנגינה הזו אמנם אי אפשר להפסיק אבל המחיר שלה נהיה כבד וקשה .

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: