כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

אוסקר הפראי בדרך למדבר

מופע טרום בכורה להרכב Wild Oscar לפני הנסיעה לאינדינגב, אוזןבר, רביעי, 23:30 22.10.2014. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.

אוסקר הפראי באוזןבר. צילום: יובל אראל
אוסקר הפראי באוזןבר. צילום: יובל אראל

אני בנגב? למה מי מת? חול בנעליים? אבנים קטנות מתחת לגב בשק שינה? תור לשירותים בבוקר? את חובותי האזרחי-צבאיות מלאתי במאה שעברה, בסיס צבאי שכוח אל בסוף סיני, שארם א שייך, נוף מדברי וים טורקיז. זה למה לא אורז תיק ונוסע לאינדינגב (האמת, אני רואה את כולם, כמעט, בתל אביב).

אבל כשישנה הזדמנות לטעום צלילים חדשים של הרכבים העומדים להדרים אל אותו פסטיבל מפורסם ההולך ותופס תאוצה משנה לשנה, אני לא מוותר על ההזדמנויות, כך עשיתי בשנים החולפות כשהתקיימו כל מיני קדימוני פסטיבלונים שכאלו לקראת.

אמש נקרתה בפני הזדמנות נוספת, מיוחדת במינה, לחוות מופע ראשוני ובלתי רשמי שערכו חברי ההרכב החדש העונה לשם Wild Oscar, סוג של הגחכה לשמו של הסופר, המשורר והמחזאי האירי בן המאה התשע עשרה אוסקר פינגאל או'פלאהרטי וילס ויילד, או בשמו המקוצר – אוסקר ווילד.

הסופרגרופ של נדב לזר. צילום: יובל אראל
הסופרגרופ של נדב לזר. צילום: יובל אראל

מי הם הווילד אוסקר? נדב לזר, מוזיקאי, נגן בס, (The Raw Men Empire) אסף סביבו חבורת נגנים, מה שנקרא בלעז סופרגרופ, ליאור אבל (Drunk Machine) זמר, אוראל תמוז (Kids Fly, Umlala) גיטרה, אילון טושינר (Hoodna Afrobeat Orchestra) סקסופון, עדן ליברמן (Tzvika Force) קלידים וניצן גולדברג (1,2 Many) על התופים.

מה הם מנגנים? מכיוון שכל אחד מהמוזיקאים הללו מגיע מרקע שונה, מסגנונות מוזיקליים אחרים, היה ברור כי על מנת ליצור קו מנחה יש לערבב את כולם בתוך מלטינג פוט אחד אדיר וליצור צליל חדש שכל אחד יכול למשוך אותו לכיוון אישי או לחילופין כל מאזין יכול לחלום אסוציאציות משלו, אני, למשל, כשהאזנתי להרכב במהלך המופע המאוד פרטי, סודי ומיועד רק לחוג מכרים, חברים ויודעי דבר, מעין שפני נסיון של חזרה גנרלית שכזו, נזכרתי מיד ברוקסי מיוזיק, כאילו ואינו, בריאן פרי, פיל מנזנרה, אנדי מקיי ופול טומפסון מנגנים כעת באוזן בר (ממש, בחלומות..) החיבור בין הסקסופון, הגיטרה, השירה והאפקטים מהסמפלר שמתחת לידיו של הסולן ליאור אבל הקימו במוחי את האסוציאציה הזו, קחו זאת לאיזה מקום שתרצו, יש האומרים כי האמת היא מעין שילוב של גראנג', רוק, פרוגרסיב, ג'אז, Fאנקי, אינדי שמינדי והפריצה הבריטית.

מוכר לכם הקונספט? כן, ישנו הרכב נוסף בסצנה שחג סביב אותו עיקרון – הקאט אאוט קלאב של ניצן חורש, חבורה שהגיעה אף היא מהרכבים שונים ליצור רעיון מוזיקלי חדש. ואכן, כל הרעיון בהרכב צמרת, סופר גרופ, הוא שילוב ההשפעות המוזיקליות לכדי עניין חדש, בזאת השיגו נדב לזר וחבורתו את המטרה, אין ספק שלזר בוי, כמפיק מוזיקלי וה"בוס" בהרכב ידע במי לבחור ולשבץ פאזל נגנים מצוין.

ליאור אבל, אוראל תמוז וטושינר, אוזןבר. צילום: יובל אראל
ליאור אבל, אוראל תמוז וטושינר, אוזןבר. צילום: יובל אראל

טוב, אחרי שחפרתי כאן לעומק ולרוחב אפשר גם לאמר מה באמת היה אמש. קצת לקראת חצות, כמה עשרות (לא באמת ספרתי) של חברים, מכרים, מכירים, מחוברים נטשו למשך מחצית השעה את הבר באוזן והתקרבו לבמה באולם המוארך, הווילד אוסקר עלו לבמה ונתנו סט בן שבעה קטעים מקוריים למעט גרסת מחווה אחת לשיר Survivor.

רוצים לדעת איך זה נראה ונשמע ? לפי הסכם סודיות שחתם הבלוג עם אוסקר הפראי חומרי הווידאו מהמופע הסודי לא ישוחררו לפני שנת 2034, לפיכך תאלצו להדרים עד מצפה גבולות על מנת לתפוס אותם באינדינגב, יום שישי בשעה אחת וחצי מעל בימת "הפיל"…

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

ווידאו

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא