ג'אז עוטף ישראל – המופע

אזהרת חפירה – הפוסט הנוכחי ארוך ומפורט יותר מהרגיל, הסיבה – הנאה צרופה מהמופע שגם ארך מעל לשעתיים..

משרד ההפקות של מופעי הג'אז "שמיים הפקות" הרים לכבוד סוף השבוע סבב הופעות בטייטל "ג'אז עוטף ישראל" בהפקתו של בן זיו במטרה להיטיב ולבטא את החיבור בין סצנת הג'אז המקומית לבין האווירה המאחדת שנרקמה בעמישראל בעקבות המערכה הצבאית שנחתה עלינו בהפתעה מאז אותה שבת שחורה בתאריך 7 באוקטובר.

השמיים נסגרו בחלקם והרבה מאירועי הג'אז שהיו אמורים להתקיים בישראל בוטלו, כך פסטיבל הג'אז הפולני שהיה אמור להיערך באמצע אוקטובר במועדון גריי בתל אביב בהפקת קהיליית הג'אז החברתית בניהולו של ברק וייס, כך פסטיבל הג'אז של מועדון בארבי בהפקת קבוצת "יילו בריק" בניהולו של יונתן ליפיץ וכך גם נעצרו ונדחו התוכניות של "שמיים הפקות" במסגרת אירועי אמני ג'אז מחו"ל בישראל בליין ג'אז חם" – Hot Jazz".

עם ההפוגה בקרבות נפתחה ההזדמנות להרים את המורל וכאמור לעשות את החיבורים המתאימים והנכונים ולמגר את הפחד, הבדידות והרגשת האבדן.

כך הגענו אתמול בשעות בין הערביים אל בית ציוני אמריקה בתל אביב לשעתיים ויותר של מופעי ג'אז עם מוזיקאים ישראלים שצללו אל מה שקרוי שירי ארץ ישראל הישנה והטובה. המוזיקאים עיבדו ויצרו מחדש גרסאות לקלאסיקות ארצישראליות שקיבלו את המגע הייחודי של עולמות מוזיקת הג'אז.

מלודיות ומילים שמוכרים לכל אחד ואחת קיבלו מעטפות שנתנו להן את הכבוד הכי חם שרק ניתן. גם הקלאסיקה נשמרה כמות שהיא וגם עיבודי הג'אז לא ויתרו על מקומם בביצועים כך שנהננו משני העולמות יחדיו.

אז מה היה ומי היה?

האירוע שעל הנחייתו הופקד שדרן הרדיו והעורך המוזיקלי גדי ליבנה נפתח עם תשיעיית הג'אז של עמיקם קימלמן, נגן הסקסופון, המעבד המוזיקלי ובכלל אושייה מכובדת בעולמות הג'אז הישראלי, לצידו נגן הפסנתר ליאוניד דצלמן, שלישיית כלי הנשיפה שכללה את לני סנדרסקי בסקסופון, עידן ולי בטרומבון ורוני איתן במפוחיות, יוראי אורון על הבס ויוגב שטרית על התופים, יחד איתם נצבו בקדמת המופע גיל זוהר המנגן לחילופין בגיטרה וחליל ושיר זהבי המנגנת אף היא בחליל, גיל ושיר הם הצמד הווקלי של ההרכב שהפליאו בקולם, הגיג הראשון שלהם היה עיבוד "מהמם" לשיר "ביתי אל מול גולן" אשר נכתב בשנות השישים המוקדמות על ידי יוסף נצר והולחן בידי חיים ברקני וזכה מאז לגרסאות רבות בעולם הפזמונאות הישראלי, הפעם כאמור הוא נשאב אל תוך סצנת הג'אז בעיבוד שנתן גם מקום מכובד לצלילי הפסנתר מחד וגם לווקאליות של שיר וגיל, אכן פתיחה מעולה למופע שכזה, הארץ ישראליות המובאת במילות השיר שכבר צרוב עמוק בדי.אנ.אי הישראלי רק השתבחה בעיבוד שקימלמן יצר כאן.

שיר נוסף שההרכב ביצע היה "החולמים אחר השמש" המוכר של צמד הפרברים אף הוא מהמאה שעברה על פי מילותיו של יורם טהר לב ולחנו של סשה ארגוב, קלאסיקה ישראלית הכי שיש. גם בביצוע הזה ניתן מקום של כבוד למלודיה הוותיקה במהלך השירה ויציאות אוונגרדיות של עולמות הג'אז לפרקים בנגינת פסנתר מצוינת של ליאוניד. השירים הללו שאורכם המקורי מגיע עד שלוש וחצי דקות לערך (על פי המוכר במצעדי ההשמעות הרדיופונים…) קיבלו כאן זמן במה נוסף כדי להתאימם להלחם הסגנוני שהוגש.

השיר הבא שבצעה התשיעייה היה "אהבה פשוטה" אף הוא מארסנל הקלאסיקות של צמד הפרברים שמילותיו נכתבו על ידי יעקב שרת והולחנו בידי יעקב הולנדר. הטיפול והעיבוד המוזיקלי שהשיר קיבל לא נפל במהותו ובאיכותו מהשניים הקודמים והוא נמשך כיצירה שלמה של מעל 20 דקות לערך כשהנגנים יוצאים למחוזות המרוחקים מהמקור וחוזרים בסוף הטיול היישר לנקודות המוצא לכל תשואות הקהל, כי ככה זה בג'אז, מחיאות כפיים על כל שטיק וטריק שהנגנים יוצרים על הבמה.

וכעת הבמה של גיא מינטוס

אחרי שלושת שירי ארץ ישראל הישנה והטובה הללו ירדו כל הנגנים מהבמה וכעת תפס את המוקד נגן הפסנתר והמוזיקאי הבינלאומי גיא מינטוס. כעת היינו בעלילה שונה לחלוטין ומבלי לפגוע כהוא זה בתשיעייה ארהיב ואומר כי הרגעים של מינטוס על הבמה היו פסגת הערב בכל מובן.

גיא פתח עם הלחם מעודן ומאוד מדוייק בין המלודיה של השיר "שוב" שנכתב בידי דפנה עבר הדני והולחן על ידי שמוליק קראוס והוא מוכר הן בביצועם של שמ וליק וג'וזי כ"ץ והן בביצועו של אריק סיני עם חוה אלברשטיין במקור וגם עם יפעת תעשה. את ההלחם והמעבר שעבר דרך עולמות האוונגרד והפרוג הוביל מינטוס היישר אל שיר קאנוני נוסף שמעביר צמרמורות בכל מי שחי כאן בעשרים השנים האחרונות כשהוא נקשר לאסון המעבורת קולומביה בה שהה האסטרונאוט הישראלי אילן רמון, כן אני מכוון לשיר "זמר נוגה" שמילותיו נכתבו על ידי רחל המשוררת לפני מאה שנה והולחן בידי מספר מלחינים החל משנות החמישים, אולם הלחן והביצוע הכי מוכר היה של שמוליק קראוס עם החלונות הגבוהים, השיר שזכה בהמשך לביצועי מופת של ריטה ושל שרית חדד. גיא מינטוס העביר צמרמורות חד משמעית בקהל שמילא את האודיטוריום של בית ציוני אמריקה כשהמלודיה החלה לפעום אט אט מתוך קלידי הפסנתר. זה לא הסוף, כעת הקהל הצטרף בשירה חרישית וחידוד הצמרמורת רק התעצם (אם תטו אוזן בזהירות תוכלו לשמוע את הקהל בקטע שישובץ בסוף הכתבה..). בתום הביצוע ציין גיא מינטוס כי "היצירה הוקדשה לאלו שחזרו אלינו מהשבי ולאלו שעוד לא בתפילה שיחזרו אלינו בקרוב".

מינטוס לא סיים את חלקו במופע, הוא הזמין להצטרף לצידו את הזמרת והשחקנית נעמה נחום, בת זוגו ואשתו של גיא, השניים בצעו יחדיו בפסנתר ושירה את השיר "זמר אהבה לים" שמילותיו נכתבו בשנת 1953 בידי רפאל אליעז והולחנו על ידי סשה ארגוב, השיר מוכר בביצועם של התרנגולים ואחריהם הוא זכה לשלל ביצועים ביניהם של אריק איינשטיין עצמו, חוה אלברשטיין, אורה זיטנר, רמי קליינשטיין, גידי גוב ויגאל בשן ולאחרונה אף בידי חברי תכנית הטלוויזיה האהובה "זהו זה". אולם, שוב, הביצוע המחדד שערות הגוף של נעמה לצד עבודת הקלידים של גיא עשו את השיר למשהו מעל ומעבר.

השניים המשיכו וממש בחרדת קודש ציינו עשור ללכתו בטרם עת של אריק איינשטיין עם ביצוע דואטי לשיר שאריק כתב ומיקי גבריאלוב הלחין – "אני ואתה", קאנון מוזיקלי ישראלי שצרוב עמוק עמוק בתודעה המקומית עם ים של משמעויות ותובנות של תקווה, אולם למינטוס יש הפתעות מדליקות, הוא פונה לקהל ומבקש לחזור אחריו ווקאלית על האקורד של השיר, אחרי שהקהל נענה לאתגר בלופ מזמין גיא מינטוס את נגן המפוחית רוני איתן לחתום את השיר ביציאה ג'אזית מדליקה ומפרגנת לשיר. היה אדיר.

קריצה נשית לשנות החמישים

כעת מגיע תורו של הרכב נוסף לתפוס את מקומו על הבמה, הטריו – The Doo Wop Girls המשמרות את סגנון הדו וואפ שהיה נפוץ במיוחד בשנות החמישים של המאה שעברה והוא יותר תוצר של עולמות האר אנ בי מאשר הג'אז הקלאסי והנגיש הרמוניות ווקאליות עם דגש להגשת א קאפלה בדרך כלל, שלושת הנשים שחברות בהרכב הישראלי הן נעמה נחום, אשתו של גיא, ניצן אופיר ואלה תדמור המלוות על ידי הפסנתרן עומר ריז'י.

שלושת הזמרות הגישו ארבעה שירים שקיבלו את הטוויסט והעיבוד המוזיקלי הנדרש מעולם הפזמונאות הנושנה אל עולמות הג'אז הקופצני של הדו וואפ בידי אלדד שרים ודותן בראודה. השירים – "שדות בית לחם" שנכתב והולחן בידי נעמי שמר, "הנה הנה" שנכתב על ידי אהוד מנור והולחן בידי מתי כספי, "ונצואלה" הנפלא שכתב דן אלמגור והולחן בידי משה וילנסקי וחתמו בשיר האידישאי שזכה לתהילה עולמית "ביי מיר ביסטו שיין" (בשבילי אתה יפה) שמילותיו נכתבו בשנת 1932 על ידי יעקב ג'ייקובס והולחן בידי שלום סקונדה, השיר שבמקור בוצע בידי האחיות ברי ביידיש קיבל את תהילתו בעיבוד לסווינג ובביצוען של האחיות אנדריוז. אכן שלושת הווקאליסטיות הפיכו רוח רעננה קצבית, קופצנית ומדליקה במופע הייחודי.

אינסטרומנטלי נטו

ועכשיו חוזר עמיקם קימלמן לבמה עם הסקסופון כשאליו מצטרף נגן הפסנתרן ליאוניד דצלמן לביצוע מעובד לשיר הרעות, לא פחות ולא יותר, קטע אינסטרומנטלי נטו. השיר שמילותיו נכתבו בידי המשורר חיים גורי והולחן על ידי סשה ארגוב מנציח את מורשתו של אחד מהקרבות המרים במלחמת העצמאות בו נפלו 22 לוחמים, המילים ביקשו לחזק ולהעצים את הלך הרוח החברי ששרר בין הלוחמים באותה עת, במקור הוא בוצע בידי הצ'יזבטרון בימי המערכה הצבאית ומאוחר יותר זכה לביצוע של להקת הנח"ל ומשם הפך לקאנון בפזמונאות הישראלית וכמוטיב קבוע בטקסים וימי זיכרון.

יש גם צחוקים

אחרי העצב הזה חזרנו לעליצות עם הטריו של החצוצרן אלי פרמינגר, המוכר לנו ממספר הרכבים ביניהם "אלי ומפעל השוקולד", "מארש דונדורמה" ועוד, לצידו נגן הבנג'ו גיל לבני ונגן הסוזפון הענקי אנטון לוצקי. החיבור האינסטרומנטלי יוצא הדופן הוביל לביצועם של ארבעה שירים "עתיקים" מתוך הרפרטואר של ארץ ישראל הישנה והטובה של המאה שעברה – "אם רק תבואי בחמש" שכתב עמוס אטינגר והלחין יוחנן זראי עבור שלישיית גשר הירקון, "לילה בחוף אכזיב" שנכתב והולחן בידי נעמי שמר אף הוא עבור שלישיית גשר הירקון, "חלום עלי חלום קטן" שנכתב במקור באנגלית בשנות השלושים בידי פאביאן אנדראה וווילבור שוונדי והולחן על ידי גאס קאהן והוא תורגם לעברית בידי אהוד מנור, הטריו קינח בביצוע לשיר "סימן שאתה צעיר" אף הוא מוכר משירי שלישיית גשר הירקון שמילותיו נכתבו בידי יוסי גמזו ואילו הלחן נכתב (הושאל) בידי "עממי" מאירלנד…:-)

אנחנו כבר מגיעים לישורת האחרונה של המופע והנה חוזרים לבמה המוזיקאים מהרכבו של קימלמן – הזמרת שיר זהבי שאף מנגנת בחליל רועים וגיל זהר המלווה בגיטרה ומצטרף בדואט לביצועו של השיר "ציפורים נודדות" שנכתב בידי יורם טהר לב והולחן על ידי אפי נצר ומוכר לציבור הרחב בביצועם של צמד הפרברים. ביצוע מדוייק ומעודן כמות השיר עצמו.

כולם שושנים

וכעת לשלב ההדרן עולים לבמה כל המוזיקאים שהופיעו, ההרכב של קימלמן, שתי השלישיות ובכלל יש לנו פסנתר כנף אחד עם שלושה נגנים ושש ידיים (30 אצבעות…) לביצוע של השיר "ערב של שושנים" שנכתב על ידי משה דור והולחן בידי יוסף הדר בשנת 1957 וזכה לביצוען של הזמרות יפה ירקוני ומרים אביגל בטרם צמד הדודאים (אמדורסקי וגוריון) אמצו אותו לחיקם והפכוהו ללהיט ברחבי העולם. אתם יודעים בג'אז כמו בג'אז, ברגע שרק ניתן ונמצאת ההזדמנות הראשונה השיר בורח מהמקור והופך ליצירת ג'אז משל היה סטנדרט ידוע בסצנה הזו, עבודה מצויינת של נגן המפוחית רוני איתן, עבודת ווקאל מזמזמת של שיר וגיל יחד עם בנות הדו וואפ ובתכלס קטע של 20 דקות לשיר שבמקורו נמשך קצת מעל שתי דקות…

לסיכום, היה פאן במקסימום
לחצו לצפייה בגלריית תהמונות המלאה

כמה רגעים שנלכדו בעדשת הווידאו