יום שני, אוקטובר 26, 2026

הסקרנות של איל רביב

מעגלים, פיצוחים, חפירות

אכן סגירת מעגלים, לפני חמישים (!!!) שנה, כשהיינו נערי תיכון נהגתי ללכת בערבי שישי (עוד בזמן שלא נהגתי לתקלט בבית הנוער "מרכז ביכורי העתים") למסיבות שישי בתיכוני תל אביב, המסיבה הכי טובה בעיר אז הייתה לצלילי להקת "ברזל מלובן" בה היו חברים בין היתר נטי ויסמן הגיטריסט עם רעמת האריה המפוארת לראשו, בחור בשם רמי פורטיס שהשתחרר לא מזמן מהצבא ומתופף בשם אייל רביב, המוזיקה הייתה גרסאות כיסוי ללהיטי רוקנ'רול מוכרים של אותם זמנים.

עם הזמן ולאחר שהתחלתי לעבוד בחנות התקליטים החדשה שנפתחה בכיכר מסריק בתל אביב, "פאז" המיתולוגית בימיה הראשונים, לצד ההתבוססות בסצנת הרוק התל אביבית של אותם ימים, הפכתי לאחד הנוכחים הקבועים בהופעות של הליין "חולצה כחולה" בבית לסין שהפיק מועדון הרוק הישראלי של שאול גרוסברג ואשר ביטנסקי, על רקע הפעילות של המועדון שקיים ערבי הופעות רוק שוליים בבית לסין מעוז הסתדרותי עירוני שמרני, קמה להקה חדשה בה היו חברים אברי רוזנטל מנהל חנות התקליטים "פאז" וכיום מתגורר בגרמניה, נטי ויסמן הגיטריסט כיום מפיק מוזיקלי, יוסי בוזין המתופף, כיום בעל עסק לייצור ושיווק מערכות תופים, רמי פורטיס – גיטריסט שני וזמר אקסטרווגנזי בתחילת דרכו ואיל רביב, המתופף של "ברזל מלובן" שבהרכב החדש נטל את תפקיד הקלידן. הלהקה החדשה שנקראה "זבוב" הייתה בעצם קרקס הרוקנ'רול הראשון בארץ והיו בארסנל השירים שלה בסך הכל שלוש יצירות שבכלל לא היו שלה אלא של להקה סקוטית בשם The Sensational Alex Harvey Band אשר נודעה במופע הקרקסי והתיאטרלי שלה. השירים שחברי זבוב בצעו היו – "Anthem" מתוך האלבום The Impossible Dream , "Action Strasse" ו- "Snake Bite" מתוך האלבום Tomorrow Belongs to Me. אין ספק שהמופע דאז היווה בשורה חדשה בתדמיתה של סצנת הרוק והשוליים המקומית…

מופע הבכורה של הלהקה החדשה התקיים במסגרת פעילות מועדון הרוק בבית לסין והיה המופע המטורף הראשון שרמי פורטיס קיבל בו את האור הירוק לצאת לדרך כפרפורמר מיוחד ויוצא דופן מעל הבמות, רמי, נטי וברי סחרוף היגרו לתקופה מסויימת לבלגיה והקימו את להקת SOB, כל השאר כבר חקוק בדברי הימים כמו שנהוג לומר.

זמן קצר לאחר מכן איל התגייס לצבא לשירות חובה שנמשך שבע שנים במסגרת חיל האוויר כקצין טכני ובהמשך יצא לקריירה של עולם ההנדסה האזרחית עם מעמד מכובד ומאוד בורגני כבעל משרד בתחום העיסוק.

שנה לאחר מכן גם אני התגייסתי והגעתי לשלוש שנות שירות בחופי הים הכי טוב בעולם – שארם א שייח, אבל זה כבר סיפור בפני עצמו.

לפני מספר ימים איל רביב יצר עמי קשר דרך הרשת וסיפר לי שבמקביל לעבודתו הרגילה הוא לא נטש את עולם המוזיקה ומזה כשלושים שנה הוא מתחזק הרכב ג'אז ישראלי בשם – The City העומד לחגוג השקת אלבום שלישי בימים הקרובים והזמין אותי למפגש ולמופע.

איל רביב, להקת הסיטי, בית היוצר. צילום יובל אראל
איל רביב, להקת הסיטי, בית היוצר. צילום יובל אראל

אז ניגשתי לבדוק את העסק, להקתו של איל עומדת על טהרת התחביב מבחינת חברי ההרכב שחלקם התחלף במרוצת השנים, אנשים שהמוזיקה זורמת בעורקיהם אולם הם לא הפכו אותה לתעסוקה המרכזית בחייהם ואת פרנסתם מצאו במקומות ועולמות אחרים, המוזיקה עבורם היא אהבה, תשוקה ותחביב ששווה להשקיע בו זמן ומאמצים. האזנתי לאלבומי הלהקה ונדלקתי, מה גם שאני בעיצומו של מסע חווייתי בהופעות בעולם הג'אז לאחרונה..

אז מי זו להקת הסיטי?

הרכב שמנגן ג'אז מקורי במנעד רחב ומגוון: ג'אז קלאסי, ג'אז אתני, ג'אז-רוק, לטין ג'אז, פאנקי, פיוז'ן ובאלבום הזה אפילו פזילה לג'אז חסידי. חלק מהקטעים אינסטרומנטליים וחלקם עם שירה. יש בצבעים של צלילי ההרכב השפעות רבות וחזקות מאותם ימים, שנות השישים והשבעים, כאשר הג'אז הישראלי היה עטוף בגווני פסטל. המבנים המוזיקליים השזורים ביצירות של הלהקה מקבלים את השראתם מהרכבים של פעם כגון "הפלטינה", "ששת", "קצת אחרת" ואפילו "ארבע עשרה אוקטבות" שידעו לשלב את רוח התקופה דאז בפיוז'ן מעודן של רוק, פרוג, ג'אז וצלילים מהעולם הלטיני. במהלך השנים הופיע ההרכב בשלל מועדונים החל מ"קאמלוט" המיתולוגי, בארבי, תיאטרון תמונע, שבלול בנמל, בית מזרח מערב, סלונה ועוד.

אז מה היה לנו אמש?

ליל חורפי כהלכתו, רוח, גשם ושלוליות במתחם נמל תל אביב בואכה אל בית היוצר של אקו"ם, הרבה זמן שלא ביקרתי במקום, אולי מאז ימי הקורונה… הערב חברי להקת The City יחגגו את השקת אלבומם החדש והשלישי במספר – "סקרנות – Curiosity" הכולל תריסר רצועות מוזיקליות מעולמות הג'אז על שלל גווניו וצבעיו, חלקן אינסטרומנטליות וחלקן עם שירות, האלבום הוקלט בסשן חי באולפני מצלול בתל אביב בהפקתם של קובי פרחי ויאיר טרגנו.

להקת הסיטי, בית היוצר. צילום יובל אראל
להקת הסיטי, בית היוצר. צילום יובל אראל
להקת הסיטי, בית היוצר. צילום יובל אראל
להקת הסיטי, בית היוצר. צילום יובל אראל

בשעה היעודה ולאחר שקהל רב מילא את חלל המועדון עלו חברי ההרכב על הבמה כדי לנגן כמה רצועות מתוך האלבום החדש לצד חומרים מאלבומיהם הקודמים. במשך כשעה פלוס בצעו חברי ההרכב מבחר מהיצירות, לוקחים את הקהל למעין מסע מוזיקלי ואווירתי בין עולמות הג'אז על שלל סוגותיהם, ביקורים בעולמות הלטינו ואפילו ביקורים ארץ ישראליים שורשיים שהובילו באחד הקטעים אפילו לפעיית עזים במיקרופונים…

מי הם חברי ההרכב?

איל רביב הכותב והמלחין הראשי בקלידים, בועז רונן בגיטרות וחליל, דודי דניאלי בגיטרת בס, שי וישקי על התופים, מוריה מעטוף בכלי הקשה, אושי דאבן בשירה, אמיר עמדי בסקסופון ואלי חסון בחצוצרה. במהלך המופע הצטרף לנגנים גם אורח – הקלידן משה לוי (לא משה של שלום חנוך…) שניגן על גבי אורגן המונד, הכלי העתיק הזה עם המפוח החשמלי שמייצר את הצליל הקלאסי שאף טכנולוגיה בת זמננו לא מצליחה לחקות. לוי נמנה על מקימי ההרכב לפני שלושים שנה ופעל במסגרתה כנגן קלידים עד שהיגר לארצות הברית לתקופה ממושכת ועם חזרתו ארצה הא מצטרף מעת לעת להרכב.

מחווה

את ההכנסות ממכירת הכרטיסים למופע תורמים חברי ההרכב עבור הקרן למען משפחות החטופים והם מצטרפים לקריאה #BringThemHome
לחצו לצפייה בגלריית התמונות המלאה מהמופע

הכי חדשים

11 אלף איש לא טועים: הבזלת מנגנת

מי אמר שצריך להגיע לתל אביב כדי ליהנות מהשורה הראשונה של המוזיקה הישראלית? פסטיבל "צלילי בזלת" בקצרין...

דורון בוטניק בשביל צדדי אל אלוהים

דורון בוטניק מעולם לא הלך בתלם. הכרתי אותו לפני יותר מעשור בסצנת האינדי של דרום תל אביב,...

נובמבר רוקד: אהבה, כאב וזהות

חודש נובמבר מביא לבמות המחול בישראל שורה של יצירות מסקרנות. אהבה ואובדן, זהות ושייכות, גוף ונפש עומדים...

אלכס ליבק: האיש שלימד אותי להתבונן

מהעיתון אל קירות המוזיאון בשנות השמונים זנחנו, כמו רבים אחרים, את "מעריב" ואת "ידיעות אחרונות". את מקומם תפס...

מי באמת אשם? פיטר גריימס מגיע לאופרה

מה קורה כאשר חברה שלמה מחליטה שאדם מסוים אשם, גם כשהעובדות מספרות סיפור אחר? האם חשד הופך...

בוי ג'ורג' שולף עוד הפתעה: עופר ניסים מצטרף לחגיגה

נראה שבוי ג'ורג' לא מתכוון להסתפק בנוסטלגיה ללהיטי האייטיז. כוכב הפופ הבריטי, שישוב לישראל בתחילת נובמבר לשתי...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...

לחזור לאור: כשהמוזיקה מתגייסת להצלת חיים

שירים שיכולים לעשות את ההבדל יש ערבים שבהם המוזיקה מעניקה לנו הנאה, התרגשות וכמה שעות של בריחה מהמציאות....

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא