כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

חדשות בינלאומיותחדשות הסצנה
כולל וידאו

פסטיבל הג'אז של הבארבי יוצא לדרך

שלושה ערבים בנובמבר עם אמנים מרחבי העולם - יפן, ברזיל, אמריקה. מכירת הכרטיסים החלה

אז אחרי הליינים המיוחדים – "חתול בשק", "שמחה גדולה" ו – "הסדרה הקלאסית", לראשונה מאז קום המדינה יתקיים פסטיבל ג'אז במועדון בארבי בתל אביב להלן פסטיבל הג'אז של הבארבי בהפקת קבוצת Yellow Brick בניהולו של יונתן ליפיץ,

מתי?

11 עד 13 בנובמבר 2023.

מה בתוכנית?

שלושה לילות עם גרוב משל עצמם בהם התנועה תתחיל מהאגן ותפליג לעולמות הפאנק, סווינג, ביבופ, פיוז׳ן, בלוז והיפ הופ. ילואו בריק והבארבי גאים לתת פרוז'קטור על הז'אנר שהוא אבן היסוד עבור כל המוזיקה הפופולרית בת זמננו – הג׳אזז.
ראשון בתור, האיש והמסרגה – דיוויין תומאס ג׳וניור המכונה מונוניאון. הבאסיסט הכי בצבע בסביבה חוזר ארצה עם הגיטרה ההפוכה להפנט עם הסאונד החצוף שלו, זה שהכניס אותו להיכל התהילה של הסיגנצ׳ר ג׳אזז באסס. לצערנו על הבמה אי אפשר לפצל מסך ולייצר פסקול לרגעים אייקוניים אבל אם זו כמות הרעש שהוא מצליח לייצר מהחדר דמיינו לאן זה עלול להדרדר על הבמה החמה של הבארבי עם תחילתו של החורף.
למונוניאון בן ה-33 יש דיסקוגרפיה שלא היתה מביישת את השמות הגדולים ביותר בתעשיית המוזיקה, מאז 2010 שחרר למעלה מ-20 אלבומים וEp's והזרוע עוד נטויה. מדובר בדמות יצירתית ופעלתנית שכבר הספיקה לשתף פעולה עם מטאורים כמו Nas, Mac Miller ולא אחר מאשר Prince זצ׳׳ל. דיוויין שגדל בממפיס לאב נגן באסס, החל לנגן כבר בגיל ארבע ולפי העדויות מעולם לא למד לנגן במסגרת פורמלית – עובדה זו מסבירה מדוע למרות היותו ימני, הוא מנגן ביד שמאל עם גיטרה של ימניים [??] ומתיישבת עם קו הDIY הבולט כלכך ביצירה שלו.
בבגרותו למד מוזיקה בברקלי, אך גם הלימודים במסגרת לא קלקלו את הגישה האקסצנטרית של מונוניאון שממשיך לסחוף את עדת העוקבים האדוקים בסושיאל: עם סרטונים קורעים מצחוק לצד מוזיקה מרגשת שמניעה את הגוף היטב, וכולם ססגוניים במידה הנכונה. מעבר לחן על המסך ובאוזניים, מונו ניאון ידוע ביכולות וסגנון המופע יוצאי הדופן שלו, אז הרי לכם הזדמנות לחזות בהן בלייב.

מייד לאחר מכן, ביום שני – היישר מברזיל, קבלו את Azymuth שחוגגים 50 שנות פעילות בטור המוקדש כולו לזכר המתופף האגדי שלהם – איוון קונטי שהלך לעולמו באפריל האחרון. בפעם הראשונה בארץ הקודש, הטריו הוותיק חיים את הרוקנ׳רול – אבל בפאנק. הרכב האסיד ג׳אזז האולטרה וותיק הזה שחגג יובל משתבח כמו יין ודופק כמו וודקה רדבול. בעשור האחרון אזימוט זוכים לתשומת לב מקהלים אניני טעם כל העולם בזכות החיבוק האוהב של בוילר רום, מה שהופך אותם להרכב חוצה דורות וסגנונות.
"אזימוט" הוא מחלוצי הרכבי הג'אז-Fאנק הברזילאים. הטריו החל את דרכו בסוף שנות ה-60 בברים של ריו דה ז'ניירו, בהרכב שכלל את ז'וזה רוברטו ברטרמי בקלידים, איוואן "ממאו" קונטי בתופים ואלכס מליירוס בבס. בתחילת שנות ה-70 שינו השלושה את שם הלהקה ל-Azymuth, על שם שיר של חברם לז'אנר מרקוס ואלה, איתו שיתפו פעולה כבר מראשית שנות ה-70 באלבומים והופעות. בשנת 1975 יצא אלבומם הראשון Azïmuth, שהפך לאבן דרך בג'אז-Fאנק/סמבה-ג'אז בברזיל והגדיר את הסאונד הייחודי של ההרכב, ששילב בין המקצבים הברזילאים לג'אז, בין גרוב מתפרץ לאיכויות מלודיות, בין וירטואוזיות לקלילות. בסוף אותו עשור, אזימוט החלו לתפוס תאוצה גם בזירה הבינלאומית, עם אלבומים שיצאו בלייבלי הג'אז הנחשבים Atlantic ו-Milestone בארה"ב. הקטע Jazz Carnival מ-1979, ששילב בין סמבה, ג'אז ודיסקו, הפך לאחד הלהיטים הכי גדולים ואהובים שלהם עד היום.
אחרי כמה שנים טובות של הופעות בפסטיבלי הג'אז הגדולים בעולם ושיתופי פעולה עם מוזיקאים ענקיים דוגמת צ'יק קוריאה, ג'ורג' דיוק ואפילו סטיבי וונדר, חברי אזימוט הפסיקו את פעילות הלהקה בסוף שנות ה-80. העידן החדש של אזימוט החל באמצע שנות ה-90, עם החיבור ללייבל הבריטי Far Out שהפך ללייבל הבית של הטריו עד ימינו. המוזיקה שלהם החלה לקבל מעמד מיוחד גם בעולם המועדונים, עם רמיקסים של מפיקי מוזיקה אלקטרונית דוגמת Global Communication, ג'אזנובה, אשלי בידל, 4hero ות'יאו פאריש. דורות חדשים של אוהבות ואוהבי מוזיקה (ברזילאית, ג'אז ובכלל) נחשפו לאזימוט, שלא הפסיקו להופיע ולהפיץ את הגרוב האינסופי שלהם על במות ברחבי העולם שקיבלו אותם ביראת כבוד.
לאחר מותו של המייסד ברטרמי ב-2012, הצטרף הקלידן הפנומן קיקו קונטיננטיניו ללהקה. כיום, כחצי שנה לאחר מותו הפתאומי של המתופף האגדי "ממאו" קונטי, את מקומו תפס המתופף רנאטו "מאסה" קלמון. הבסיסט אלכס מליירוס נותר היחיד מבין חברי ההרכב המקורי שעודנו בחיים, והרוח הגרובית והסוחפת של אזימוט נותרה על כנה. בנובמבר הקרוב, אין נרגשים מאיתנו לארח על בימת הבארבי את אזימוט להופעה שכולה חגיגה לאוזניים, ניצוצות בעיניים, וראש שייקח לו כמה רגעים לתפוס את גודל האירוע.

הקינוח ולמעשה השלישי שיחתום את הפסטיבל יהיה החצוצרן מהארץ יפן, או כמו שאמא קוראת לו – טאקויה קורודה. עם חינוך יפני, השכלה אמריקאית ואפרו חוצה יבשות, טאקויה יגיח ללילה של תרועות מכל קצוות הקשת הג׳אזזית. ואם אתם מההיפהופ – זוכרים שהבאנו את דיג׳יי פרמייר בתחילת השנה? – אז דעו לכם שפרימו וטאקויה הם אחים יקרים עוד מימי פרוייקט הלייב BADDER BAND.
את דרכו המוזיקלית החל קורודה כבר בימי בית הספר כשחבר ל״ביג בנד״ במוסד בו התחנך בעיר קובה שביפן, עם הזמן חבר להרכבים שונים בסביבת מגוריו שם צבר ניסיון והערכה. בגיל 23 עבר קורודה לארה׳׳ב והחל את לימודיו ב״ניו סקול״ שבניו יורק. במהרה התברג קורודה בסצנה המקומית, וכשהמקום הוא ניו יורק, המקומי הופך במהרה גלובאלי. אחרי האלבום השלישי שלו, הוחתם טאקויה ב-2014 בלייבל הנחשק ״Blue Note" בו הוא חתום עד עצם היום הזה. עד כה הוציא טאקויה שבעה אלבומי סולו כשהאחרון שבהם יצא באוקטובר שעבר אז ביקר לראשונה בישראל וסיפק לילה נהדר בבארבי.
טאקויה הוא אמן בתנועה מתמדת המקפיד להשתנות ולהוסיף זוויות חדשות מעת לעת ביצירותיו, זאת ניתן לשמוע היטב בהאזנה כרונולוגית לדיסקוגרפיה שלו שמתחילה ב-2010 (Bitter and High) ולו צליל מסורתי משהו (וגם תספורת די מסורתית) ונגמרת נכון לרגע זה ב-2022 (Midnight crisp) שלוקח למסע אחר לגמרי (והפריזור). אנחנו משתוקקים לשובו, שמחים ונרגשים שיחתום את שלישיית ימי הפסטיבל

פסטיבל הג'אז של הבארבי // שלושה ימים של ג'אז בינלאומי משובח // כרטיס משולב בכמות מוגבלת ובמחיר של 400 ש"ח

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא