כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

חדשות הסצנהחדשות מקומיות
כולל וידאו

בלוז לחופש הגדול – בגרסת המחזמר

גרסת מחזה מוזיקלי בימתית ל"בלוז לחופש הגדול", סרטם של רנן שור ודורון נשר, תעלה בחודש הבא בתיאטרון בית לסין, צפינו בפרזנטציה.

תיאטרון בית ליסין ע"ש ברוך איבצ'ר קיים הבוקר אירוע חשיפה ראשונה לשירים וקטעים מההצגה המוזיקלית "בלוז לחופש הגדול". אין זו הגרסה הראשונה כמחזה תיאטרון, בשנת 2018 עלתה גרסה ראשונה במסגרת בית הספר לאמנויות הבמה של סמינר הקיבוצים מאת המחזאי והבמאי תום ווליניץ אשר הציג את מרגו כיוצר תיאטרון מבוגר המעלה עם תלמידי שנה ג' את אותו מופע שצונזר לפני שנים רבות. אולם כעת מדובר בגרסה של מחזה מוזיקלי בתיאטרון רפרטוארי, אפילו ניתן להגדירו כמחזמר.

המחזה, שכתב אורן יעקובי ("אפס ביחסי אנוש", "לעבור את הקיר"), מבוסס על סרטם האייקוני של רנן שור ודורון נשר. את ההצגה מביים יותם קושניר (כן, הבן של אבי), שזו עבודת הבימוי הראשונה שלו בתיאטרון הרפרטוארי. בגרסה הבימתית כבר לא נעשה שימוש בשילוב שירים מוכרים כפי שנעשה בגרסה הקולנועית, כאן גויס עילי בוטנר לצידו של אורן יעקובי, הם כתבו יחדיו את מילות השירים החדשים אשר הולחנו על ידי עילי בוטנר בעיבודו המוזיקלי של אמיר לקנר שלעבודותיו המוזיקליות נחשפנו במחזמר פיטר פן בתיאטרון הקאמרי, במופע של כוכבי זהו זה ובשלל הפקות של תזמורת המהפכה.

קאסט השחקנים – חני נחמיאס בתפקיד המנהלת עדנה (השם ניתן כמחווה לשחקנית עדנה פלידל ששיחקה בתפקיד זה בסרט), דור הררי, נועם קליינשטיין בתפקיד נעמי (אחותה משי מככבת בימים אלו במחזמר "מלצרית" בהפקת התיאטרון הקאמרי), טל גרושקה, איתמר אלבז, אבירם אביטן, דורון אורן, דור אלמקייס, אלינור וייל, רדה קנטרוביץ', שגיב לוי, סתיו צוברי, רוני אקרמן, גל דרורי, עמית מוריס, עומרי פלד/אופיר מרדכייב.

 

דור הררי ואיתמר אלבז. בית לסין. צילום יובל אראל
דור הררי ואיתמר אלבז. בית לסין. צילום יובל אראל
נועם קליינשטיין ודור הררי, בית לסין. צילום יובל אראל
נועם קליינשטיין ודור הררי, בית לסין. צילום יובל אראל
בלוז לחופש הגדול, בית לסין. צילום יובל אראל
בלוז לחופש הגדול, בית לסין. צילום יובל אראל

ההצגה מביאה את סיפורה של חבורת נערים ונערות, בימי החופש הגדול האחרון שלפני הגיוס לצה"ל. החברים מתכוננים למסיבת סיום התיכון ומתמודדים עם החלטות שיקבעו את עתידם: הגיוס המתקרב, האהבה הראשונה, הנאמנות לחברים, ואיך מנציחים חבר קרוב שלא שב מהצבא. לאט לאט, הקיץ הכל כך ישראלי הזה, שבין הילדות לבגרות, הופך לקיץ גורלי שישנה את חייהם של גיבורי ההצגה לעד.

ההצגה תעלה בתאריך 17 באוקטובר בבכורה בתיאטרון בית ליסין ע"ש ברוך איבצ'ר בתל אביב. כאן ניתן לרכוש כרטיסים

ציפי פינס, בית לסין. צילום יובל אראל
ציפי פינס, בית לסין. צילום יובל אראל

במהלך הפרזנטציה נשאה מנהלת תיאטרון בית ליסין ע"ש ברוך איבצ'ר, ציפי פינס דברים – "אני גאה להפיק עוד מחזמר ישראלי, מחזמר שלישי שנכתב והולחן על ידי הקבוצה שיצרה את "אפס ביחסי אנוש" ו"לעבור את הקיר": המחזאי אורן יעקובי, המלחין עילי בוטנר והמנהל המוזיקלי אמיר לקנר. מבחינתי, הבחירה ליצור מחזמר ישראלי חדש, עם שירים שנכתבו במיוחד עבורו, היא אמיצה ובלתי מתפשרת. זהו מחזמר שלישי המבוסס על סרט ישראלי, הפעם על פי סרטם האייקוני של רנן שור, דורון נשר ואילן דה-פריס, סרט שהפך לאבן דרך בתרבות שלנו. הסרט העז לגעת לראשונה בהתנגדות של חלק מבני הנוער להתגייס לצבא. ההצגה הזו היא שיער הישראלי, והיא יוצאת בתזמון מדויק של 50 שנה למלחמת יום כיפור ובימי המחאה נגד הרפורמה המשפטית, שתיכנס לדפי ההיסטוריה."

יותם קושניר, בית לסין. צילום יובל אראל
יותם קושניר, בית לסין. צילום יובל אראל

כך הבמאי יותם קושניר – "אני נפעם בכל יום מחדש מכמה שהסיפור עדיין רלוונטי לחיינו. הגיבורים – מוסי, ארל'ה, נעמי, מרגו, צוויליך, קובי ושושי לא הלכו לשום מקום, הם פשוט נולדו שוב ושוב לאורך 36 השנים מאז שהוקרן הסרט לראשונה. הדור התחלף, המלחמות השתנו, אבל השאלות עדיין פה, ה-NERVE נשאר זהה."

עילי בוטנר, בית לסין. צילום יובל אראל
עילי בוטנר, בית לסין. צילום יובל אראל

והמוזיקאי עילי בוטנר אמר – "זו הפעם השלישית שאנו נפגשים בסיטואציה כזו, סביב מחזמר ישראלי מקורי חדש. "בלוז לחופש הגדול" הוא סרט קולנוע שאני כל כך אוהב, כל כך קשור אליו, עוד משנות ילדותי. כנער שעזב את התיכון בסוף כיתה י׳ והלך ללמוד מוזיקה ברימון, החבורה הזאת של מוסי, ארל'ה, צוויליך, מרגו, נעמי, שוש, היו הדבר הכי קרוב בשבילי למרד הנעורים שלא היה לי. גם ב"בלוז לחופש הגדול" אנחנו עוסקים בישראליות, דרך חיים של נוער בסוף התיכון, 1970, שנים של אהבות ראשונות ותהיות לגבי השירות הצבאי שכבר נמצא מעבר לפינה, עם כל הסכנות הטמונות בו. שלושה מחזות זמר ישראליים כל כך, מקוריים כל כך וחשובים כל כך!!! במיוחד בימים האלה, כשהמציאות מכריחה אותנו לשאול את עצמנו מה היא ישראל בשבילי."

קרדיטים – ניהול אמנותי: ציפי פינס, תפאורה: אדם קלר, תלבושות: אורנה סמורגונסקי, כוריאוגרפיה: תומר יפרח, תאורה: קרן גרנק, הדרכה קולית: ריקי בוגטין, עיצוב סאונד: ניראל שרון, וידאו ארט: אלדד בוגנים, הדרכת טקסט: ענת זמש-ריגל, קלידים וסאמפלר: שחר גלזר-שי, ע. במאי: כנען אליאל.

לחצו לצפייה בגלריית התמונות המלאה

כמה טעימות מהפרזנטציה

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא