המוזיקאי והיוצר עילי בוטנר יוצא לרגע מתוך המסגרת המוכרת של ההרכב "ילדי החוץ" ופונה לשיתוף פעולה חדש עם השיר "קיץ אחרון" שמילותיו נכתבו על ידו יחד עם נועה גולנסקי ובהפקתו המוזיקלית של עמוס בן דוד. עילי מזמין את המוזיקאים ארקדי דוכין ורוני דלומי להצטרף אליו לשיר החדש.
בשיר החדש שתוכנן במקור לצאת ב – 8 באוקטובר מעלה עילי את זכרונות הילדות המערבבים את חוף הים ואהבות נעורים על רקע הפרדסים של נוף ילדותו, את הזיכרונות הללו עוטף עילי במ לודיה שמבקשת להמשיך ולהתגעגע לאותם ימים באווירה של שנות השבעים התמימות.
כך עילי עם השקת השיר – "הבית שבו גדלתי היה בקצה הקיבוץ, ליד כביש הכורכר המוביל לים, לחוף נווה ים, שגם קצת היה החוף שלנו… כל שנה בקיץ היינו מחליפים בתים עם משפחות מירושלים, אנחנו נוסעים לשבוע לעיר והם – באים לשבוע לקיבוץ. אני זוכר שלא היה קיץ שבו לא התאהבתי בילדה ירושלמית שהגיעה לקיבוץ והלב נשבר לי כשעזבה. בגיל מאוחר יותר, כשכבר היה לי רישיון לטרקטור, הייתי עולה עליו ונוסע בלילה, ללא אורות, לרפת, לפרדס ולים. ה-"ירושלמית," הייתה ישובה על כנף הטרקטור , עם צמה רטובה ממקלחת וריח שמפו מפנק היה מתפזר באוויר. מעלינו שמיים זרועי כוכבים של אוגוסט. לפעמים היינו מדברים , לפעמים שותקים , שומעים מוזיקה מתחבקים, מתנשקים , נשיקות נעורים בטעם שאין כמוהו בכל העולם. ואז היא הייתה נוסעת וזהו . עברו הרבה שנים. את הפרדס עקרו… את הרפת סגרו… רק כביש הכורכר שמוביל לים נשאר כמו שהיה. ואיתו הזיכרונות שלי, הריח הטוב, והטעם שנשאר הילדות, הנעורים, וקיץ אחרון שנגמר." כשסיימתי לכתוב את השיר ידעתי שאני רוצה שארקדי ורוני יבצעו את השיר ואני מאושר שהם הסכימו . ארקדי ורוני צובעים את השיר שלי בצבעי הילדות ובצבעי הזיכרונות שלי מכביר הכורכר בקיבוץ ."
