אמדורסקי על תדר 432

אפשר לומר כי השנה החולפת הייתה השנה של אסף אמדורסקי. אם נניח בצד את ההופעה הטלוויזיונית שלו בכיכר רבין מול המיקרופון של כתבת ערוץ 13 במהלך הפגנת העצמאיים אשתקד עת קרא לשלוח את רוה"מ דאז בנימין נתניהו לכלא. הרי הוא היה כאמן די עסוק, אפילו בימים שהופעות היו מול 20 איש בחצר או במרפסת. למעשה זו הייתה אחת השנים המאוד עמוסות של אמדורסקי, יצירה, אלבומים, הופעות.

אסף אמדורסקי לא נח בשקט. לצד האמירות הפוליטיות, שדרך אגב משכו הרבה אש כנגדו. הוא המשיך ליצור. מתוך אחת המגירות בסטודיו שלו הוא שלף דיסק קשיח בו נחו להן כמה סקיצות שהקליט שנתיים קודם לכן במהלך טיול ונופש בתנאי שאנטי לחופי הים האדום בחצי האי סיני

תדר 432

תקופת הסגרים והירידה בתדירות העבודה הובילו אותו לשלוף את החומרים ולהתחיל לעבוד עליהם עד שהפכו לשירים מלאים אותם חיבר יחדיו לאלבום חדש, העשירי במספר – "432" על שם תדר הבסיס לכל הצלילים, התדר הנוסח תחושת שלווה וממלא את החלל בכל הנפח. האלבום כולל שמונה שירים שאסף אמדורסקי כתב, הלחין, ניגן, שר והפיק מוזיקלית.

האלבום בקליפת אגוז

התוצאה – אלבום שלוקח את המאזין למקום וזמן אחר, נשמע קצת מוכר בשל מקצבי הבוסה נובה מחד והאווירה המתי כספית מאידך, מעין וינטאג' מוזיקלי בזמנים שביט ואלקטרוניקה הם הבייס של כל להיט. שירים שגורמים לך להתפייד בענן הצלילים, קראו לזה – אסקפיזם תחושתי ותודעתי.

לפני חודש שיחרר אמדורסקי את הסנונית הראשונה מתוך האלבום, השיר – "רצינו פלא", אתמול יצא לאור האלבום המלא בכל שירותי הסטרימינג ואף בפורמט ויניל כאשר עטיפתו צויירה בידי אמדורסקי עצמו.

מסיבת גג

זו הייתה הכי סיבה למסיבה, ואסף עצמו, שהוא איש מסיבות, חגג אמש את יציאת האלבום במסיבת גג בהייקו בר, ברומו של בניין מגדלור, מלון לייטהאוס בבן יהודה פינת אלנבי.

מסיבה כמו במסיבה, קערות של פירות חתוכים ושלושה ספוטים של בר משקאות ואלכוהול העניקו למוזמנים, רובם אנשי תעשיית המוזיקה העובדים ויוצרים לצידו של אמדורסקי, אווירה שמחה וחופשית.

בשעה שמונה בערב עלה אסף אמדורסקי לבמה שהוכנה מראש כאשר מאחוריו מצויים חברי ההרכב המלווה – יונתן דסקל בקלידים, אור אדרי בקלידים, טל כוכבי בתופים, עודד אלוני בכלי הקשה, טל כהן בכלי הקשה, רם אוריון בגיטרות ואורי קוטנר בגיטרות וקלידים.

ארבע שירים מתוך האלבום החדש בוצעו לראשונה בפני הקהל כאשר בין לבין מספיק אמדורסקי להביא את סיפורו של האלבום כמו שהוא – "לפני 3 שנים, הרגשתי איך תל אביב פולטת אותי מקרבה. ירדתי עם המכונית ועם גיטרה דרומה מעבר לגבול אל חוף מבודד ונקי, התנתקתי מהקליטה והתחברתי לתדר שאפשר לקרוא לו 432 ונתתי לשירים לנזול ממני. כעבור עשרה ימים שבתי אל העיר והקלטתי את השלל הטרי ונתתי לו לנוח בהארדיסק להתפחה איטית. בשנה שעברה, בחסות הסגרים, השלמתי את העריכות והמיקסים ואפילו מצאתי זמן לחזור אל הציור. 35 שנה לאחר שאחזתי לאחרונה במכחול, מרחתי קצת אקריליק על ריבועי קנווס לא קטנים ולראשונה-ציירתי בעצמי את עטיפת האלבום."

את ציורי העטיפה מסגרו ותלו ברחבי הגג בו התארחה המסיבה, הם הוצעו למכירה בסכום מכובד אשר יועד לתרומה לבית השנטי בתל אביב, תרומה אשר הוכפלה בידי נותנת החסות לאירוע – רשת פקטורי 54, בית למותגי על מרחבי עולם האופנה המציגים קהילה של דור חדש המושפע מתרבות הרחוב, מוזיקה ואומנות.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהאירוע

היה פאן במקסימום, צפו בשניים מהשירים שבוצעו במסיבה, צילום אדוה אראל