אלברט בגר הוא אחד הפיגורות החשובות בג'אז הישראלי. הוא מלמד בשלוש אקדמיות, זוכה פרס ראש הממשלה לקומפוזיציה לשנת 2009, הופיע בפסטיבל ישראל, והוא דמות מאד מוערכת באופן כללי מבחינה מוזיקלית, מדובר באדם מרתק, מעורר השראה ומנטור גדול.
מספרים על אלברט…
אלברט בגר הנו חלוץ אמיתי ופורץ דרך, מלא בתעוזה ומוביל דור שלם של מוזיקאים צעירים הרואים בו מנטור מוזיקלי וערכי. האידיאלים שבהם דוגל בגר, בתחומי האקולוגיה, החברה והפוליטיקה מהווים את ה-DNA שביצירה שלו שהתפרשה על פני תשעה אלבומים עד כה.
במשך כל הקריירה הענפה, לא הפסיק אלברט בגר לחפש ולהפוך את האבנים הגדולות שנקרו בדרכו. מעבר לכך, הוא טבעוני ויוגי, רץ שעה כל יום ושמור היטב, הוא בנאדם בן 52 עם אנרגיות צעירות הלוואי על כולנו.
מעבר לכל זה, אלברט בגר הוא פעיל סביבתי. הוא הנהיג את מאבק התושבים נגד יצחק תשובה וחוות הגז שרצו לבנות ליד הבית שלו בחוף דור. הוא גם הקליט אלבום שלם שמוקדש לכדור הארץ בשם Big Mother, שלכבוד יום כדור הארץ בשנה שעברה, נתנו אותו להורדה חינם כאן.
מפיו של אלברט…
אלברט בגר בעצמו מספר באחת ההזדמנויות לכתב מגזין גפן המושבה – "התחלתי לנגן בגיטרה ולשיר. בשנות השישים והשבעים לא היו ממש מורים למוסיקה, רציתי לנגן ולא מצאתי מורה… אחרי הצבא התחלתי לנגן בחליל צד בעזרת חוברות, להתקשקש עם התמונות… לאחר מכן עברתי ללמוד עם מורים בת"א והגעתי לאחד המורים הטובים בארץ, אורי טפליץ ז"ל (ממייסדי הפילהרמונית והחלילן הראשי בה, ד"ר למוסיקה שחינך דורות של מוסיקאים בארץ). הייתי מנגן 10 שעות ביום באובססיה מטורפת. בגלל שהתחלתי מאוחר היה לי חשוב להדביק את הקצב. התחלתי לנגן סקסופון והתחברתי מחדש לאהבה ולרצון שהיה לי מגיל צעיר לנגן על הכלי הזה. הייתי אובססיבי והתאמנתי במשך חודשים ושנים באימונים מפרכים… הכרתי את ענת, היא הייתה אומרת לי 'בוא נצא' והייתי עונה אין לי זמן… עבדתי בשמירה בלילות, הלכתי לישון בחמש, קמתי בעשר והתאמנתי עד המשמרת הבאה… חייתי על סנדוויצ'ים קפה וסיגריות".
מדברים עם אלברט…
מספר יאיר יונה, מנהל הלייבל OutNow Recordings – "פעם ראיינתי אותו, לפני שהתחלנו לעבוד יחד", הנה מקצת מהשאלות והתשובות
יאיר – "מתי החזקת סקסופון בפעם הראשונה ומה היה הרגע שידעת שאתה רוצה להיות סקסופוניסט?"
אלברט – "בגיל 23 החזקתי בפעם הראשונה, לא ממש ידעתי מה עושים עם זה, ניסיתי תקופה קצרה והפסקתי".
יאיר – "תן שלוש עצות למוזיקאי המתחיל, לא רק בג'אז ,ולא רק על סקסופון".
אלברט – "לעולם אל תפסיק להתאמן וללמוד; הישאר אדם צנוע ושאף להעביר הלאה את המתנה שקיבלת הן לקהל מאזינך והן לתמידים צעירים ממך; שמור על סקרנות תמידית בכל מה שקשור לכל תחומי החיים וזכור תמיד שמה שאתה יודע זו רק תחילת הדרך ולא משנה בן כמה אתה".
לשם מה התכנסו היום…
לאחרונה סיים אלברט בגר את העבודה על אלבומו האחרון – There's Nothing Better To Do, אלבום שמושק כאמור על ידי הלייבל OutNow Recordings, מדובר באלבום המהווה למעשה פס קול הקלטת ג'אם של שני נגנים בלילה אחד בתל אביב, במרתף מועדון לבונטין 7, היה זה לילה בו נתפסו שני מוסיקאים, מנגנים יחדיו בפעם הראשונה, תרים איש את עוצמתו של האחר, מתריסים, מתרגמים, דוחפים ומושכים.
גרי המינגווי, המתופף, בעל ניסיון רב בעבודה בצמדים, בעברו נגינה עם שמות גדולים מעולם הג'אז כגון מרלין קריספל, אנטוני ברקסטון, אלרי אסקלין, טרנס מקמנוס ועוד. אלברט בגר עצמו, אחד המוסיקאים המשפיעים ביותר בסצנת הפרי סטייל ג'אז בישראל, ניגן כמה חודשים לפני כן עם חמיד דרייק בתל אביב.
את התוצר הסופי של נסיונם העשיר שבא לידי ביטוי באותו ערב, השיקו כעת באלבום חדש, לכבודו התקיימה הערב הופעת השקה מיוחדת, אלברט בגר הזמין שלושה מבכירי וטובי המתופפים – יואב זוהר, דני בנדיקט וחגי פרשטמן לביצוע שלושה סטים של תופים וסקסופון.
מה שמענו הערב…
הערב הזה היה שונה מכל הלילות…אני מקפיד על עמידה בלוחות זמנים ומגיע להופעות בשעה הנקובה למרות שמעולם לא החל מופע לפני שעברה שעה שלמה מהזמן הנקוב, הפעם לקחתי את זמני בידי, המופע נקבע לשעה 20:30, אני הגעתי ברבע לתשע…פספסתי את הפתיח…האולם במרתף היה הפעם האווירה תרבותית משהו, כסאות עץ תפוסים בקהל מאזין, שקט וצמא לכל אימפרוביזציה שאלברט בגר והמתופפים הניחו לפני אזניהם.
שלושה סטים ארוכים בני רבע שעה כל אחד הציפו את היכולות הוירטואוזיות של אלברט בגר בהתנעת וניהול הצלילים המופקים מהסקסופון, מהמרץ הבלתי נדלה להזרים את המקצבים והצלילים קדימה אל תוך כאוס אדיר, לחזור משם באורח בוטח ובהיר ולצאת שוב להרפתקת ערב רב של צלילים המופקים לכדי יצירה שלמה, מדהימה ומרתקת.
יואב זוהר החל את חלקו עם תיפוף מזרחי מה על גבי תוף מרים כלשהוא ולאחר מכן השתלב במערכת התופים הקונבנציונלית, דני בנדיקט הציג את יכולתו המדהימה ביצירת מנגינה על גבי קסילופון במבוק ענקי עליו רכן, את חגי פרשטמן לקחה המוזיקה הלאה לעבר המחוזות המוטרפים של הבלקן והגרוב, תיפוף מצויין שהחזיק בכבוד את מערכת הצלילים והמנגינות שהפיק אלברט בגר מהסקסופון המטורף שלו.
לאחר שלושת הסטים חברו כל המתופפים יחד עם אלברט ויצרו ג'ם אחד מעניין בו השתלבו כולם למקשה אחת אוונגרדית שהיוותה את שיאו של הערב.
מילים אחרונות – כן, גם הפעם חזרתי בזיכרונות לימים ההם, לא רחוק משם, סמוך לגדת הוואדי התל אביבי, למרתף של ברברים, ג'אז, ג'אם, פריסטייל, פלטינה, קמינסקי, פסטיבלי הג'אז במלון הילטון בתל אביב, האלבומים הישנים עם התקליטים השחוקים, אמסטרונג, מיילס דייויס, ארט בלייקי, ג'ון קולטריין, צ'רלי פרקר, דיזי גילספי, הג'אז לא נעלם, הוא פשוט מאלתר את עצמו לצד הסצנות האחרות וטוב שהוא כאן, בועט, צועק ולעיתים לוחש, רק כדי להחזירך לפרופורציות…
כאן אפשר להאזין\ לרכוש את האלבום החדש – There's Nothing Better To Do
ובהזדמנות זו אפשר להאזין\ לרכוש את האלבום הקודם – Peacemaker
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע
https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150703404294654.417753.721654653&type=3&l=34805ed986
וידיאו
זה לא שלי, צולם על ידי ארנון גלבוע בסמארטפון…ההדרן מלא
הכתבה מתפרסמת במקביל גם בפורטל "חדשות המוסיקה" ובפורטל "בילויים".
איזה יופי !!
כייף לשמוע דרייב בלתי נגמר !!
אחלה