ימי ויסלר – The Albanian Connection

ימי ויסלר הוא בראש ובראשונה מבחינתי בנו של פוצ'ו – ישראל מנחם ויסלר, שאמנם למדנו באותו בית ספר יסודי – בית החינוך לילדי עובדים ע"ש א.ד.גורדון, אולם בהפרש של 28 שנים…

ניתן לומר במפורש כי גדלתי על פוצ'ו וספריו, החל מהעלילות של איה הג'ינג'ית, המורה שמילקיהו, יוסלה (איך זה קרה) וכמובן הספר שהפך לסרט קאלט בשחור ולבן – "אולי תרדו משם" על צעירי פלוגות המחץ, המחתרת הצבאית של תנועת ההגנה בימי שלפני קום המדינה, סיפורים שפשוט מעוררים את הדמיון בהרפתקאות נעורים ארץ ישראליות…

בנו, ימי ויסלר נחשף בפני לפני שנים רבות כחבר בלהקת "הבילויים" אותה הקים כמעט לפני שלושה עשורים בעודו חובש את ספסל הלימודים. "הבילויים" היו לדידי מעין שעטנז מוזיקלי של רוק וכליזמר עם טקסטים שהיו למעשה כתבי ביקורת חברתית ופוליטית שנעמו לאוזניים מרדניות. הלהקה השיקה שלושה אלבומים, התפרקה, התאחדה וחוזר חלילה עד שהעניין די מוצה.

כעת אני מוצא את ימי בהרפתקאה מוזיקלית חדשה כשהוא חובר ליובל  Rejoicer חבקין, מאיה דוניץ, ניתאי הרשקוביץ, אמיר ברסלר וגילעד אברו, כולם חברים בלייבל הקולקטיבי הנסיוני והאלטרנטיבי Raw Tapes על מנת להקליט אלבום חדש פרי כתיבתו שכל כולו יצירות אינסטרומנטליות.

המרחק המוזיקלי מאווירת וימי "הבילויים" לבין האלבום החדש הוא ענקי, אפשר לומר אפילו 180 ומעבר לכך מעלות זה מזה.

האמת שאלבומו החדש של ימי ויסלר מזכיר לי במובן מסויים את ההרפתקאה המוזיקלית שנטל על עצמו המוזיקאי איתן רדושינסקי, סולן להקות הפאנק והמטאל "מידנייט פיקוק" ו-"פלסטיק פיקוק" לצד הרכב העל "נוכלי הג'ימבורי", כאשר השיק בשנת 2018 את האלבום Gone With The Flood שכל כולו מחווה לצלילים ולאווירה של ימי "המערב הפרוע". האמת שאיתן איננו הראשון שפונה להרפתקאות שכאלו, לא מעט מאמני עולם הרוק הכבד עושים לעצמם הפסקות לרגע ויוצאים להרפתקאות מלודיות רגועות…

האלבום החדש של ימי ויסלר  כולל 11 קטעים אינסטרומנטליים אשר ימי הלחין ועיבד. הוא נוטש את עולם המלל והתוכחה ויוצא למסע מאתגר לעולם האינסטרומנטלי עם כמה קריצות אינטלקטואליות נסתרות כולל כמה בדיחות פרטיות של ימי על עולם הקולנוע והטלוויזיה וחוזר משם עם כמה אוצרות ששווה באמת להטות להם אוזן, בחיי שבכמה רגעים שמעתי את צ'ארלי מגירה מהדהד שם ברקע עם צלילי אלבומו Da Abtomatic Meisterzinger Mambo Chic, או לפחות כהשראה מוזיקלית… יש באלבום החדש מנות יפות של פסיכדליה, מוזיקת גולשים, אווירת מערבונים ואפילו בוגי ווגי ישן נושן ותזזיתי. ימי לוקח לעצמו חופש נגינה מבלי לדפוק חשבון, פשוט ללכת או אפילו לרוץ אחרי התחושות והאהבות.

כך ימי ויסלר על האלבום החדש  – "הרגשתי שאין יותר מה לומר במילים, מוזיקה אינסטרומנטלית הייתה הדרך ללכת. ואני מבין שאני עלוב בג'אז – אז הייתי צריך להמציא את הז'אנר שלי כדי להיות טוב בזה".