כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

קליפים חדשים

ברק גרוסברג – אתה תמיד כאן

ברק גרוסברג עם שיר המביא את סיפורו של ניצול הטבח ברעים - "אתה תמיד כאן", האזנה

אתחיל בגילוי נאות, את ברק גרוסברג, מוזיקאי ויוצר בעולמות הרוק אני מכיר עוד כשהיה בסך הכל ילד, נער מתבגר, ברק הוא בנו של ידידי, מפיק הרוק המיתולוגי שאול גרוסברג אשר גילה את סחרוף, פורטיס, יהודית רביץ וכ'ו ואף הפיק ללהקת תמוז את מופע הבכורה. ברק גדל במרכז ת"א בבית בו חיו הופעות רבות. בשנות העשרים לחייו הוא עבר תהליך של חזרה בתשובה וכיום הוא נמנה על קהילת חב"ד.

כמוזיקאי שהחל את נגינתו בעולמות הרוק הכבד שצמחו כבר בשנות השבעים של המאה הקודמת הוא הספיק להופיע ולנגן לצידם של להקות וזמרים כארז לב ארי, עקיבא, אריאל זילבר, שולי רנד ועוד. לצד הקריירה המוזיקלית הענפה שלו המביאה אותו לכל קצוות העולם לקהילות חב"ד הרבות הוא שוקד מעת לעת ליצור שירים חדשים, כך השבוע הוא יוצא עם שיר חדש – "אתה תמיד כאן" אשר נכתב והולחן על יי ברק יחד עם אפי שיינר שגם הפיקו מוזיקלית.

ברק יוצא מהמסגרות המוכרות שלו ומגיע לעולמות הפופ, במקרה שלו מדובר בפופ האמוני כאשר ההשראה לכתיבת הטקסט מגיעה בצילה של המערכה הצבאית תוך הישענות על סיפור אמיתי, ניצול ממסיבת הנובה ברעים באותה שבת שחורה 7.10. במילותיו מבקש ברק להעביר את המסר כי ההיאחזות באמונה מביאה למחשבה שכל הקורה למרות הקשיים הוא לטובה. תפיסה שאני באופן אישי לא קונה.

את הקליפ שמלווה את השיר הפיק הבמאי והתסריטאי אייל ציון, בו משולבים קטעים מצולמים של בליניק כשהוא חוצה את כיכר החטופים, חולף על פני מיצגים שונים ואף נכנס אל "מנהרת החמאס", צועד בכיכר דיזינגוף שנהפכה למוקד זיכרון עם רבבות תמונות של נספים, חטופים ונרות זיכרון סביב למזרקה המפורסמת. הקליפ נע בין השוטטות התל אביבית של בליניק (תל אביבי מלידה) לבין הפלאשבקים מרגעי הבריחה שלו ממחבלי החמאס במסיבה ברעים, בשילוב טכנולוגיית בינה מלאכותית.

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא