הכיתה של אניה

אתחיל מן הסתם בפרגון למארחים, הנהלת נמל יפו מארחת במתחם מחסן 2, מרכז תרבות חדש שנפתח כחלק מקו התרבות בסמוך למשכנו החדש של מועדון ההופעות "בארבי" כמתווה להפיכת נמל יפו לכור היתוך לאירועי תרבות מגוונים. אמש התארחה במחסן 2 כיתת אמן עם השחקנית, הזמרת והיוצרת אניה בוקשטיין במסגרת אירועי "פעימה – נשים. יוצרות. השראה" אותם מפיקה קבוצת "toMix – עולם של חוויות".

המחסן המתחיל לעטות על קירותיו את שלל התצלומים שצילם צלם האמנים רן גולני לקראת התערוכה שלו שתיפתח בתאריך 16 במרץ היווה תפאורה נאותה לאירוע הצפוי. לקראת השעה תשע בערב כבר המה המחסן מעשרות נשים צעירות ומבוגרות, וכן, גם כמה גברים, שבאו לפגוש את אניה בוקשטיין במסגרת כיתת אמן שהיא מקיימת.

עבורי באופן אישי הייתה זו גם סוג של סגירת מעגל באשר מפגשי הראשון עם אניה בוקשטיין התרחש בקיץ 2013, קצת יותר מעשור במופע שהתקיים באולם הבימה 4 ע"ש בלאנש רפפורט לכבוד השקת אלבום הבכורה שלה שנשא את שמה. כבר אז היה המופע, שהיה בעצם המפגש הראשון של אניה יחד עם פסנתר אל מול קהל באופן אינטימי, סוג של כיתת אמן באשר היא פתחה בפני הצופים את מה שקרוי סגור ליבה וסיפרה על ילדותה, הקליטה בארץ כעולה חדשה בשנות התשעים, התפתחותה המקצועית ובכלל כולל החיבור הבלתי אמצעי לפסנתר. היה זה אחד המופעים היותר מרגשים שחוויתי אותו הגדרתי בסיכומו כערב מענג ומהנה , אוזניים ונשמה…

כמה מילים על אניה…

אניה החלה את דרכה המוסיקלית בגיל חמש בלימודי נגינת מוסיקה קלאסית בפסנתר במסגרת קונסרבטוריון ברוסיה ועם עלייתה לארץ בבית הספר לאמנויות בתל אביב. אל עולם הקולנוע והמשחק היא פרצה כבר כשהייתה בת 12 כשחקנית בסרט "ארץ חדשה" ואף ביצעה את שיר הנושא לסרט שהכתירה כ"המועמדת הצעירה ביותר לאוסקר הישראלי". לאחר שסיימה לימודים בתלמה ילין התגייסה ושירתה כסולנית בתזמורת חיל האוויר ובמקביל החלה ללוות את תומר יוסף בהופעות לצידה של דנה עדיני. בהמשך לוהקה למספר מרשים של תפקידים מוסיקליים בהצגות תיאטרון ומחזות זמר, כיכבה כשחקנית אופי במספר סרטי קולנוע ישראליים, בסדרות טלוויזיה ואף השיקה שני אלבומי שירים פרי עטה.

אשתקד נטלה חלק בתפקיד ראשי בסרט הקולנוע "הפילגש" אשר נעשה בידי נשים והוא יעלה בבתי הקולנוע בימים הקרובים אף זאת במסגרת אירועי "יום האישה הבינלאומי"

אז מה היה לנו אמש?

מחסן 2 קיבל צביון אינטימי ורומנטי מה כאשר הוויטרינות שלו כוסו בווילון שחור כדי להפריד מהחלל הציבורי לפינת המפגש, על הבימה הקטנה שניצבה בצידו האחד ובה הפסנתר החשמלי הונחו עשרות נרות לבנים קטנים שדלקו והפיצו את האווירה הנכונה, מולו נצבו שורות שורות של כסאות שהתמלאו די מהר בקהל שבחר לבלות את הערב בכיתת האמן, כבר ציינתי רוב מוחלט לנשים בגילאים שונים וכמה גברים.

אניה נכנסה למתחם ומייד החלה לנגן על הפסנתר פתיחה אינסטרומנטלית שהובילה לשיר "פרפר לבן" מתוך אלבום הבכורה שלה.

האווירה שהייתה בתחילה עמוסה בסקרנות ומתח התפוגגה באופן מיידי כאשר אניה שיתפה את הקהל בעובדה שנסתמה לה האוזן רגעים לפני תחילת האירוע וכבר היו בנות שהציעו לה טיפות אוזניים שהחזיקו משום מה בתיקיהן..

במשך שעה וקצת פרשה אניה בפני הקהל באופן מרתק ומסקרן את סיפור חייה האמנותי, את היצירה שלה בדגש לכתיבת הלחנת וביצוע מספר שירים אותם שיבצה במהלך המפגש שהפך למעין שיחת סלון ללא מחיצות באווירה נעימה, מסקרנת ומאתגרת.

את המפגש קינחה אניה בהשמעת הקלטה בבכורה פומבית לשיר – "חופש" אשר ישובץ באלבומה החדש עליו היא עובדת בימים אלו, שיר במקצב דאנס רקיד כשהיא בעצמה קמה ממקום מושבה מול הקהל וירדה לרקוד יחד עם הבנות הרבות שהקיפוה, מעין מסיבת בנות לסיום מפגש מרתק.