כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

מחזות זמר בתאטרוןסיקור הופעות
כולל וידאו

חשמלית ושמה בלוז

המחזה "חשמלית ושמה תשוקה" עולה בגרסה חדשה בצוותא, בלוז הוא החיבור המוזיקלי הנכון, הפרמיירה, היינו שם

במקור נכתב המחזה "חשמלית ושמה תשוקה" על ידי המחזאי האמריקאי טנסי ויליאמס בשנת 1945, כמעט לפני שמונים שנה, העלילה מתרחשת בניו אורליאנס, את זאת לקח הבמאי הישראלי עודד קוטלר כאתגר ושילב הרכב נגני בלוז המשתלבים מצויין במהלך המחזה.

המחזה נחת בשנת 1959 בתיאטרון האוהל המיתולוגי על פי תרגומו של יאיר בורלא ובשנת 1979 הגיע לתיאטרון חיפה בתרגומה של רבקה משולח. בשנת 1992 עלה המחזה בתיאטרון בית לסין בתרגומו של אהוד מנור ואילו בשנת 2014 הוא עלה שוב בהפקה משותפת של התיאטרון הקאמרי והתיאטרון הלאומי הבימה על פי הנוסח המתורגם של רבקה משולח – שאת גרסתה אימץ הבמאי עודד קוטלר הפעם.

חשמלית ושמה תשוקה. צילום יובל אראל
חשמלית ושמה תשוקה. צילום יובל אראל
חשמלית ושמה תשוקה. צילום יובל אראל
חשמלית ושמה תשוקה. צילום יובל אראל

העלילה מביאה את סיפורה של בלאנש דובואה (החורש הלבן) מורה לספרות שאהבה להחליף גברים על בסיס די קבוע ונזרקה מבית הספר בו לימדה לאחר שהתעסקה עם אחד התלמידים, היא מגיעה לבית אחותה הנשואה לטיפוס פשוט ומחוספס ומכירה את חברו מהצבא, בין הדמויות הללו מתפתחות מערכות יחסים במהלכן נחשפים שקרים ומצבים רבים.

חשמלית ושמה תשוקה. צילום יובל אראל
חשמלית ושמה תשוקה. צילום יובל אראל
חשמלית ושמה תשוקה. צילום יובל אראל
חשמלית ושמה תשוקה. צילום יובל אראל

בגרסה שעלתה אמש בצוותא נוסף הפן המוזיקלי כחלק בלתי נפרד מהמחזה כאשר קרן צור, השחקנית הראשית שרה במהלך המשחק במספר הזדמנויות כשהיא מלווה בטריו הנגנים הכולל את אסי מסקין שהלחין, מנגן ושר תוך נגינה על גבי פסנתר וגיטרה, נימו אדר בקונטרבס וגיא קאהן בחצוצרה. לאורכו של המחזמר מסקין מצליח להחדיר ניצוצות של בלוז ואווירה תואמת הלוקחים את הצופים אל הזמן ואל המקום בו הכל מתרחש…

חשמלית ושמה תשוקה. צילום יובל אראל
חשמלית ושמה תשוקה. צילום יובל אראל
חשמלית ושמה תשוקה. צילום יובל אראל
חשמלית ושמה תשוקה. צילום יובל אראל

הקאסט שעל הבמה – קרן צור בתפקיד בלאנש, מדובר בשחקנית ותיקה ומנוסה שעל מדף הביתי שלה מונחים פרסי תיאטרון רבים, אין ספק כי היא לא רק הכוכבת של המחזה אלא גם השחקנית הכי מצויינת על הבמה העוברת ממצג אחד לשני בצורה אמינה ומשכנעת. אביב זמר, שחקן ומשורר שנטל חלק בהפקות תיאטרון רבות בשלל תיאטראות רפרטוארים ופרינג'. אביב משחק את הבעל האגרסיבי. השחקנית ירדן תוסייה כהן, הצעירה שבצוות כבר הספיקה לשחק בתיאטרון, בקולנוע ובטלוויזיה והיא משחקת את אחותה של בלאנש. רפי רותם בתפקיד חברו של הבעל אף הוא צבר ניסיון רב בשלל הפלטפורמות.

השעתיים כמעט של המחזה לוקח את הצופים לסיטואציות חיים לא קלות אך בין לבין ישנם הרגעים שמעלים חיוך, לטעמי הטריו של הנגנים אכן עושה את הסיטואציה כמחוברת למיקום הגיאוגרפי ולזמן.

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא