אוזו בזוקה עם דליה בתדר

אלבום חדש ללהקת אוזו בזוקה הוא תמיד סיבה טובה להגיע להופעת השקה שהלהקה הזו מארגנת. אורי בראונר כנרות וחבריו כבר מזה שנים מצליחים לחשמל היטב את הצליל המזרח תיכוני (כזה שבעיקר מושפע מאמנים טורקים כמו Erkin Koray, Edip Akbayram)  ולהפוך אותו לז'אנר הפסיכדלי שייחודי להם. לא רק שהאלבום הוא חדש, גם המתופף יובל גרין והבאסיסט אורי קוטנר הם די חדשים בהרכב, לפחות פעם ראשונה שיוצא לי לראות אותם בהופעה כחלק מההרכב. יחד עם בראונר כנרות והקלידנית הותיקה של ההרכב דני עבר הדני ומחוזקים בעודד אלוני על תופי הקונגה וכלי הקשה הם הגיעו לרחבה החיצונית של התדר וניגנו אחד לאחד את האלבום החדש "Dalya".

החומרים החדשים שנוגנו הם מצויינים, הלהקה ממשיכה את הקו הפסיכדלי – מזרחי שאפיין אותם תמיד, השירים ברובם אינסטרומנטליים ומהשורה הראשונה ראיתי ושמעתי הרבה רגעים יפים בסולואים של בראונר כנרות שהשתלבו טוב עם הסאונד הספייסי שעבר הדני נתנה על הקלידים. הרוק המזרח תיכוני של "אוזו בזוקה" הוא ג'אם חופשי שלא נופל למלכודת של מוזיקת חתונות זולה, זו הופעת רוק בבסיס שלה וזה מה שאני אוהב אצל החבר'ה האלה.

ועדיין, עם כל הסופרלטיבים האלה שמגיעים ללהקה בזכות, חבל שהלהקה נתנה הופעה קצרה מאוד של כחצי שעה בלי לתת שום הדרן וזה היה אפילו מוזר בהתחשב בעובדה שעל הסט ליסט שהיה מונח על הבמה היו רשומים שני הדרנים מתוכננים מהאלבום הקודם Transporter שמשום מה לא בוצעו וככל הנראה הוחלט לא לבצע אותם ברגע האחרון…חבל! כי אני מבחינתי הגעתי מוכן ומזומן לשמוע הופעה של שעה ויותר…

בכל זאת הופעת השקת אלבום חדש בדר"כ נחשבת אצל אמנים ויוצרים ככזו שראויה להופעה חגיגית ומושקעת, מה שפחות הורגש פה הערב למרות הבמה המושקעת שהוקמה ברחבת התדר. לפני שהלכתי מהתדר השלמתי לעצמי את האלבום והסינגל האחרון מהדוכן שבו נמכרו "מה שנשאר מהוינילים של דליה" לדברי בראונר כנרות (וזה נכון כי לפי ה-Bandcamp של הלהקה המהדורה הראשונה של האלבום בויניל כבר אזלה לה).

הלהקה תופיע השנה באינדינגב, כדאי בהחלט לראות אותם מי שיגיע לאינדינגב השנה, אני מניח ששם הקהל יקבל הדרן מהלהקה…