כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

האקדמיה בתחנה

המופע של ההרכב "האקדמיה של הבלוז" במועדון המוזיקה "טרמינל 4" במתחם התחנה, ליל שישי, 05.04.2019. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל, יד נוספת במצלמה – שילי אראל.

האקדמיה של הבלוז בהופעה בטרמינל 4 מתחם התחנה תל אביב. צילום יובל ושילי אראל

חפירה – לפני מספר שנים רשמתי את השורות הבאות "האמת, זה היה ערב קלאסי שכזה, לקוח מתוך סצנה של סרט קולנוע, נמל תל אביב, גשם, מועדון בר סולידי וקטן, דלתו פתוחה אל האוויר שבחוץ ומאפשרת להמיית הגלים וטפטוף הגשם להוות מצע חרישי למוזיקת הג'אז המושקעת הנשמעת מבעד לרמקולים, קהל מתחיל לזרום פנימה, לא הרבה, כמה עשרות, האמת, לא צריך יותר, מופע חצי אינטימי, בירות וכוסות תה חם עוברות אל השולחנות, כאילו חורף באמצע הסתיו, בעוד מספר רגעים הרכב הנגנים יעלה לבמה שבפאתי המועדון והמופע הצפוי יתחיל, רגעים אחרונים עם הבירה והזיתים ואני מפנה את כיוון המושב מהבר לעבר הבמה…"

באמצעות פסקה זו שהיוותה חלק מתיעוד מופע ג'אז ניסיתי להעביר את התחושות והחוויות מהשהייה במועדון המוזיקה שבלול בנמל תל אביב, מועדון בו בקרתי לפרקים כדי לחוות רגעים של נוסטלגיה לצד אירועי מוזיקה בסוגות הג'אז, הבלוז, הרוק בגזרת האולד סקול ועוד. לפני מספר חודשים המועדון נסגר, בנמל תל אביב מייעדים למקום תכניות חדשות. לדידי הפסקה הזו נותרה כמעין רקוויאם לשבלול…

אחד מבעלי המועדון, יובל צוק, הכריז בזמנו כי הסיפור לא תם וימצא משכן חדש להוויה ששרתה במועדון, השבוע האחרון הוא פתח את האכסניה החדשה, טרמינל מספר 4 במתחם התחנה, היכן שמסילת הרכבת העותמנית הגיעה עד לרציפי נמל יפו לפני יותר ממאה שנים וכיום הוא משמש כמתחם בילוי, אמנות ואוכל. החלל העתיק החל כבר עם פתיחת המתחם לשמש להופעות שונות ואף היווה אכסניה לפסטיבל Tune In TLV בשנים האחרונות.

טרמינל 4, המועדון החדש, הוא פי ארבע יותר גדול מהמועדון הקודם שבלול, רחב ידיים, תקרה גבוהה ונראה כמקום אידאלי להופעות עמידה או ישיבה, הכל תלוי במוזיקה. אמש הגעתי למועדון בליל שישי על מנת לצפות בהופעה של "האקדמיה של הבלוז", הרכב נגנים ומוזיקאים  מהגברדיה הוותיקה, בו חברים שמוליק בודגוב אשר החל את הקריירה המוזיקלית שלו כנער בתחילת שנות השבעים, כאשר החליף את חיים רומנו בלהקת ה"צ'רצ'ילים", המשיך כגיטריסט מוביל בלהקת "ברוש" ובלהקת "ששת" והמשיך בקריירה ארוכה ומגוונת עד שלפני מספר שנים פרש מהבמה ופתח חברה המייצרת גיטרות תחת המותג "בודגוב", והכוללת רשת חנויות הנושאות את שמו. לצידו של שמוליק מנגנים הגיטריסט הוותיק אריה רזיאל שבמקצועו והשכלתו הוא בכלל מהנדס אלקטרוניקה אשר הופיע בהרכבי רוק שונים ביניהם "זרם חילופין", "אקס-בנד", ועוד…

עימם משתתף בהרכב יאיר יעקובוביץ' כזמר הראשי ונגן בגיטרה אקוסטית, אף הוא מושך וותק ארוך עם להקות קצב עוד משנות השבעים, המתפרנס בתחום השילוח עם חברה בניהולו. אל שלושת פורטי הגיטרה הללו מצטרפים חברי חטיבת הקצב – קובי כהן בגיטרת בס ושירה,  הוא יוצא להקת פיקוד צפון, ולצד הופעות עם אמנים מהשורה הוא פעיל כנגן אולפן בהקלטות ומתפרנס מניהול מעבדת כלי נגינה. על מערכת התופים אחראי דני לוי שהחל את הדרך המוזיקלית בלהקת פיקוד דרום). הופיע בארץ ובעולם לצד אמנים רבים, המשיך בלימודי פסיכולוגיה ועוסק כיום בין היתר גם בתרפיה באמצעות מוסיקה.

וכפי שהחמישה מגדירים את עצמם, עבורם העיסוק במוסיקה הוא בשביל הנשמה….

אז מה מייחד את חברי האקדמיה? למה כדאי לבלות עימם ערב של צלילים בחבל ארץ השטוף בהרכבי מוזיקה בשלל סגנונות וכל שכן בתחום הבלוז כאשר הסצנה הזו חייה ובועטת בשנים האחרונות לא מעט בזכות פועלה של המפיקה ימית הגר אוצרת פסטיבל הבלוז של תל אביב ובשנה האחרונה של העיירה שדרות?…

כי כשמם כן הם, ערב הופעה של האקדמיה משול לחיבור בין הרצאה אודות היסטוריה של הסוגה, מידע ואנקדוטות מעניינות שאינן בבחינת ידע כללי, המהווים כהקדמות לכל אקט מבוצע, קלאסיקות או בלשון הסגנון האח – ג'אז – סטנדרטים. אין כאן חומרים חדשים או מקוריים, יש כאן ביצועי מחווה המוגשים בדייקנות באמצעות מוזיקאים וותיקים ומשופשפים כאשר בראשם מצוי הגיטריסט שמוליק בודגוב שמביא את קטעי הסולו כפי שבוצעו במקור באחד לאחד.

המועדון, טרמינל 4, מחזיק בכוונות ומטרות להמשיך את דרכו המוזיקלית של שבלול, ימי הפתיחה הנוכחיים עשירים באירועים ייחודיים במסגרת חגיגות ההשקה, הוא נפתח עם מופע ג'אז בחסות קהילת הג'אז מיסודו של ברק ווייס, המשיך עם ערב בלוז פולק ורוק עם הרכב ההיבי ג'יביז וכמובן מופע האקדמיה בו נכחנו אמש. אני ממליץ להציץ ולעקוב, אני ממתין להקמת מועדון החברים באמצעות דיוור אלקטרוני לתוכניות הבאות ובחלומי אני כבר רואה כמה פסטיבלים המתארחים במקום.

וידאו

 

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא