את הזמרת והיוצרת נרקיס פגשתי לראשונה במסיבת העיתונאים לקראת פסטיבל הפסנתר שהתקיים בסתיו 2017. היא מיד משכה את תשומת לבי בשל נוכחותה והשביס האתני שהיה כרוך על ראשה נוסח נשות אפריקה, ניגשתי ושאלתי אותה מי היא ומה חלקה בפסטיבל, היא הייתה די נבוכה ומבויישת ואמרה שהיא שרה חומרים הנעים בין פולקלור לאתני. הסקרנות שלי מהשחקנית החדשה בסצנה הובילה להחלטה לסמן את המופע שלה כאחד המופעים שאני מעוניין לראות ולשמוע.
מאז חלפו שלוש שנים וכיום אפשר לומר בבטחה כי נרקיס היא פרח נדיר במחוזותינו. בת 38. אם לשני בנים שעברה בחייה מסע ארוך הן ברחבי העולם ובעיקר בתוך נבכי נפשה בכדי לגלות שהאוצר טמון היכן שאנו עומדים. היא עברה טלטלות בחייה ונאלצה להתמודד עם אתגרי החיים אך לא הפסיקה את מסע החיפושים בחתירה אחר האמת .
לפני חודש יצא לאור אלבומה השני – "עולם חדש" ואמש, ליל חמישי בשעה 21:00 בדיוק החל מופע השקת האלבום מאולם צוקר בהיכל התרבות בתל אביב, המופע התקיים בפני אולם ריק בשל מגבלות משרד הבריאות בימי הקורונה אולם הוא שודר לקהל רוכשי כרטיסים באמצעות פלטפורמת סקרינז. בימים טרופים אלו זו החלטה לא קלה לאמן, הן להחליט על השקת אלבום חדש והן על האומץ להיכנס להרפתקאה הזו הקרויה מופע בשידור ישיר ללא קהל לציון הוצאת אלבום.
במהלך המופע ליווה המוזיקאי אלדד ציטרין את נרקיס בפסנתר הכנף ואף ביצע לקראת סופו אחד משיריו, כן התארח במופע המפיק המוזיקלי העומד מאחורי אלבומה של נרקיס – ניר מימון. נרקיס הלבושה בשמלה כסופה וכיסוי בד תואם לראשה הרבתה לשתף את קהל הצופים בתחושותיה וסיפרה על הדרך אותה עברה ועל התהליך אותו היא עושה בעולם המוסיקה הישראלי.
בין השירים שנרקיס בצעה במופע – גלבי, ממה אתה בורח, שדות, ענני, עץ ערום, משה, שישמור לי ועוד. את חלקו האחרון של המופע היא הקדישה למשפחתה וימי ילדותה כמושב נצר חזני בחבל גוש קטיף ברצועת עזה עד לרגעי הפינוי לפני 16 שנים, נרקיס סיפרה על הרגעים האחרונים במושב והידיעה כי זו הפעם האחרונה שהיא תעזוב את בית ילדותה, ואז חתמה את המופע עם צמד השירים – "אם ננעלו" מהאלבום החדש והשיר מאלבומה הראשון – "שדות".
למרות הריחוק הפיזי מהזמרת הצליחה נרקיס להעביר את תחושותיה לצופים, לפחות לי, ממש כאילו והיה זה מופע אינטימי מוחשי, אמנם אין ספק כי אין תחליף למופע חי ונושם עם קהל, מבחינתה, כפי שהדגישה בסופו, אך הייתה זו שעה של נשימה ונשמה. תודה.
