דיווח מהשטח

גיבורי על ומרגניות מתות

מופע פרטי בהחלט למקומבנים, The Dead Daisies, מועדון שבלול, נמל תל אביב, 17.12.2013. רוקרים מקומיים, רוקרים בינלאומיים, מדווח, מצלם ומתעד – יובל אראל.

ג'ון סטיבנס, מרגניות מתות בשבלול. צילום: יובל אראל
ג'ון סטיבנס, מרגניות מתות בשבלול. צילום: יובל אראל

פעם, במאה שעברה, ליטפתי עטיפה של אלבום וויניל בצבע שחור, היו על חזיתו שתי מילים באנגלית, גדולות כאלו, בזוית אלכסונית – BAD Co.. הם היו גיבורי על, מה שנקרא בעגה המקצועית – סופר גרופ, מוזיקאים המגיעים מכמה הרכבים מצמרת העשייה המוזיקלית של הרוקנ'רול, מתאחדים ויוצרים הרכב חדש, כל אחד מביא את ההשפעה שלו פנימה וביחד הם יוצקים קוקטייל עשיר ונדיר.

ככה הכרתי את המינוח והמושג הזה, שמוזיקאים, נגנים, זמרים, יכולים ליצור מחדש, עם חברים חדשים, חומרים לא פחות טובים מהעשייה במסגרות הקודמות שלהם.

פרסומת
דיויד וריצ'ארד, גיבורי גיטרה בשבלול. צילום: יובל אראל
דיויד וריצ'ארד, גיבורי גיטרה בשבלול. צילום: יובל אראל

כך ניתן להגדיר את ההרכב הזה – The Dead Daisies, סופר גרופ, בו חברים דיויד לואי, גיטריסט יהודי שחי באוסטרליה והיה חבר בהרכבים Red Phoenix ו –  Mink. בן ארצו ג'ון סטיבנס, הזמר  שהיה חבר כסולן ב –  Noiseworks וגם ב- INXS.  ריצ'ארד פורטוס, גיטריסט נדיר החבר בהרכבים Guns ‘N’ Roses ו- Thin Lizzy. דריל ג'ונס, הבסיסט, שהוא בכלל הבסיסט הקבוע בהופעות של – The Rolling Stones מהזמן שביל ווימן פרש. (שזה כמו לגעת בטוסיק של אלהים), דיזי ריד, הקלידן, גם הוא חבר בהרכב – Guns ‘N’ Roses וצ'ארלי דרייטון, המתופף, המגיע אחרי שפעל בהרכבים The X-pensive Winos ו – The Cult.

אז אתמול, אחרי שהשתתפו חברי ההרכב בסדנת אומן בחסות בית היוצר במועדון שבלול בנמל תל אביב, אפילו הספיקו לערוך חזרה עם נינט לקראת המופע המשותף במוצאי שבת בבארבי, הם הגשימו בשעות הערב סוג של חלום רטוב להרבה רוקרים, גיטריסטים מהסצנה שהתקמבנו למופע פרטי בהחלט במועדון שבלול, עם אלכוהול זורם חופשי וכיבודים, אחרי שכל הילדים של סיימו להצטלם עם האורחים, אחרי שכל המכובדים סיימו את הנשנושים, אחרי שהבקליינרים תוצרת חוץ סיימו את כל הדבקות הפליי ליסטים על הבמה, כשנשמתי כבר פורחת, נו, מתי מתחילים, הם עלו לבמה, כל השישה, ופשוט נתנו לקהל שיעור באיך עושים רוקנ'רול!! אמנם לא היינו בארנה, לא באצטדיון, לא בפארק וגם בטח לא באולם תיאטרון בלונדון, אבל החיבור של כל השישה, עם המוזיקה שזורמת מבין אצבעותיהם מוביל לתובנה ברורה כי כך צריך לעשות רוקנ'רול, ולבטח כך נראה הספר המלמד איך לעשות זאת, אם היה נכתב אי פעם.

דריל ג'ונס, הבסיסט של האבנים המתגלגלות. צילום: יובל אראל
דריל ג'ונס, הבסיסט של האבנים המתגלגלות. צילום: יובל אראל

הגאונות הפשוטה הזו נשקפת בסיפור של דיויד לואי המתאר באחת ההזדמנויות כי בסך הכל חיפש ליצור משהו חדש, הכיר את ג'ון סטיבנס דרך חבר משותף, הם ג'ימג'מו ביחד כמה שעות, נגינה שהובילה לתריסר שירים חדשים, כך למעשה נולד ההרכב החדש, מדובר בסגנון המושפע מהרוק הקלאסי של שנות השבעים במאה שעברה, ולנגנים האלו יש את כל הזכות לשלב בין לבין גם קטעים מתוך הליין אפ של הרכביהם הקודמים – Guns ‘N’ Roses, The Rolling Stones, INXS.

פרסומת

אז אני מנפח חזרה בגאווה, הי, הייתי במופע של  The Dead Daisies בישראל! וכן, אני ממליץ מכל הלב להגיע למופע שלהם שאמור להתקיים במוצאי שבת במועדון בארבי, הם יארחו את נינט, רוקרית מקומית.

והמרגניות? זהו שם ההרכב, שדרך אגב מתועד בדמות גולגולת העשויה מהפרחים הללו על גבי שלט ענקי מאחורי הנגנים.

עוד אחת בקטנה, שאפו לשבלול, המופע היה נקי מריח ועשן סיגריות, הרחבה החיצונית שהייתה מגודרת הוקצתה לאלו שמעדיפים לשאוף זפת ופיח לריאותיהם, המועדון עצמו היה עם אוויר נקי,תמשיכו כך, אולי עוד מקומות יאמצו זאת…

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידיאו

 

תגים

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
Close