הערב קונצרט – "בֵּין עֲרַב לְמַע'רֵב", התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד מארחת את הזמרת אחינועם ניני יחד עם הזמרים פייטנים בנימין בוזגלו, זיו יחזקאל ומקהלת הנשים "ראנה" מיפו בניצוחו של תייסיר אליאס, שלישי, 17.01.2017 מוזיאון תל אביב לאמנות. נכח תיעד ומחא כף – יובל אראל.
ערב אחד בו משילים את כל המחלקות הפוליטיות, שומרי הסף והמוסר ומתמסרים למוסיקה, כי הרי היא המחברת בין בני אדם. בעיניים מאירות מקבלות נשות ההפקה של האנדלוסית אותנו בכניסה למוזיאון תל אביב לאמנות עם מעטפה (מי דיבר על מעטפות?..) גדולה בה המתינו לנו כמה חוברות מידע וזוג כרטיסים למקום טוב באמצע.
את תחילתו של הערב אני מעביר בשיחות ופולמוסין עם שכני בשורה מימין (בעיקר…) ומשמאל, מצטרפים גם מהשורה שלמטה, הנושא הוא אחינועם ניני, הדעות, ההתבטאויות, הביקורות, והאנדלוסית, אלו מנויים וותיקים של האנדלוסית ההולכים אחריה באש ובמים מבקשים לתחזק את נימי המסורת מבית אבא, מזרחיים, צפון אפריקאים שאינם מתחברים לדעות שונות. אני מנסה כפוליטיקאי משופשף (עלינה?..) להרגיע את הרוחות, לספר שהייתי וגם ראיתי את הטקס ההוא עם אריאל זילבר בתאטרון נגה, אז עם הפרס והמילים וההתבטאויות, מנסה לסגור עניין באמירה שהפוליטיקה נשארת מחוץ למוזיאון והערב מתמקדים במוסיקה, שירה וצלילים והמבחן הוא הכשרון.
(בקטנה – האולם מלא וגדוש, אך אלת המזל דאגה שצמד המושבים לפני ישאר מיותם במשך כל המופע, מפנים לי עמדת תצפית מצויינת למסרטת הוידאו החדשה).
את התזמורת האנדלוסית, ותסלחו לי אם אני מתבלבל, כנראה שבאמת הכל פוליטיקה, כי יש אנדלוסית של אשדוד, ויש של אשקלון וגם בירושלים, יש עוד? ראיתי כמה פעמים בהזדמנויות שונות במופע כזה או אחר, עם זמרים יהודיים וזמרים ערביים, עם אורחים מכאן ומעבר לים, נתתי כמה שעות של אנדלוסית, אך כל פעם אני מתפעל מחדש, מזכירים לי את התזמורת ההיא של אותו זוזו מוסא, תזמורת המזרחים של רשות השידור, כינורות וקונטרבס לצד עוד ודרבוקה, מזרח ומערב מכונסים יחדיו, קונצרט מעונב עם גרוב חפלאי דורש כפיים, תרבות מעולם אחר, לא צלילי הפסנתר האירופאי שעליהם גדלתי בבית ילדותי.
בכלל יש איזשהו רומן נסתר בינינו, מעת לעת אני מקבל פניה מהתזמורת לבוא ולטעום את צליליה, לא תמיד זה מסתדר, הפעם לא ויתרתי, הגעתי. השנה אוחזת התזמורת בסדרה בת 4 תכניות מוסיקליות ועוד אחת המיועדת לילדים, הראשונה "מָה אֳבָרֵךְ" הוקדשה להופעות של ליאור אלמליח, רבקה זוהר ולירון לב, השלישית "שׁוּבִי בַּת יְרוּשָלַיִם" תוקדש למקהלת קולות משמיים ולכמה חזנים, הרביעית "יַָא בִּינְת בְּלָאדִי" תוקדש לריימונד אבקסיס, שרה ב"ק ואורחים ממרוקו. אוהו יהיה כאן שמח הקיץ. אבל אנחנו הערב בתכנית השניה " בֵּין עֲרַב לְמַע'רֵב" ואם תכתבו כמות שזה נשמע – בין מערב למגרב או בין אירופה לצפון אפריקה.
אז מה היה לנו הערב? על הבמה בחלל האקוסטי מתייצבים עשרות נגני התזמורת האנדלוסית הישראלית של אשדוד בניצוחו של תייסיר אליאס, בצידה האחד אני קולט את רוני עברין עם שלל כלי הקשה צמוד לאוחז בדרבוקה, לא, הערב לא ימן בלוז כאן, עברין מצטרף כדי להעשיר את הצליל והמקצב בגרוב אתני עולמי. בהמשך המופע מצטרפת גם מקהלת נשות יפו "ראנה" בה חברות נשים יהודיות וערביות, מוסלמיות ונוצריות בניצוחה של מיקה דני.
כל התפאורה המוסיקלית הזו באה כדי לאחר ולעטוף בצלילי כלי הנגינה את השירה שהחלה עם כניסתו לבמה של בנימין בוזגלו, הסולן המרכזי של התזמורת, הבנאדם הזה מחזיק בגרונו קול נפלא, עמוק וצלול מאין כמותו, בוזגלו שנולד בבית פריזאי בו אחזו בעוד ואהבו לשיר, נשלח כבר בגיל תשע ללמוד פייטנות והפך לקול מבוקש בקרב התזמורת האנדלוסיות. אחרי כמה ביצועים מרניני שמע יורד בוזגלו מהבמה והתזמורת מבצעת גם כמה קטעים אינסטרומנטליים עד כניסתו של האורח הבא זיו יחזקאל, שאת שירתו הייחודית ועובדת היותו יהודי מאמין חובש כיפה הנערץ דווקא על ידי הקהל הערבי בארץ בשל התמחותו וכשרונו המיוחד לשירה הערבית הקלאסית, חוויתי לפני שנים ספורות כשהתארח יחד עם נסרין קדרי בערב גלוקאלי של קפה גיברלטר במועדון בארבי, שם ביצע דואט עם נסרין ליצירה של אום כולת'ום – אינתא עומרי, כשהוא מלווה את השירה בנגינה בכינור, הזדמנות נוספת הייתה אף היא בערב של מיסמוס גבולות בין עמים.
המשכו של הערב היה צפוי כאשר זיו יחזקאל ובנימין בוזגלו מבצעים דואטים, סוג של מאש אפ לבנטיני, כאשר הם משלבים בתוך מקאם אחד כמה שירים, יוצרים מחרוזות מופלאות של טקסטים משירים בעברית ופיוטים מתהילים לצד שירת ספרד יהודית ועד שירה בערבית כאשר מקהלת "ראנה" מצטרפת ומוסיפה שכבות של קולות על גבי הביצוע, בתוך כל אלו מצטרפים קטעי הנגינה בעוד של נגני התזמורת החודרים מבעד לצבעי הכינורות ויוצקים את התבלין האתני עד תומו, לא נותר אלא להצטרף בכפיים בפזמון החוזר בין שיר לשיר יחד עם כל הקהל שבאולם, קטע, זוגתי מצטרפת לשירה, וכשאני שואל מה לך ולזה אני נענה ב "זה מסמי וסוסו מהטלויזיה…"
בכלל אני מנסה להביט במבט אתני אתנוגרפי פולקלורי חוקר שכזה, במיוחד על המקהלה של יפו, מסתבר לי שמעבר למסבחה והפלאפל שאני צורך שם בכמויות על בסיס יומיומי כמעט יש כאן חיבור מדהים שהוא מעבר למוכר לי מסיסטם עאלי בזוית של חיבור בין עמים ועדות לעולם המוסיקה, שבירה של כל הגדרות והחסמים של העולם הישן והשמרן, יהודיות וערביות, נוצריות ומוסלמיות, אמונות שונות, מנהגים ומטענים שמצטברים בתודעה, הכל עובר תהליך של מסמוס גבולות אמיתי לשירה השוברת בעצמה גבולות וגדרות במהלך המש אפים, משירה ערבית קלאסית לבנונית אל קטע של ביאליק בהגיה אשכנזית, רבאק, מה קורה כאן, משיח בן דוד תיכף יכנס על חמורו הלבן שיזורר וינער בטבורו של האולם, התענגות טוטאלית מהשירה והמחשבות גם יחד, יותר טוב מחומר טבעי או סנטתי כאחד…
את הסוכריה הכי טעימה בצנצנת שומרים נגני התזמורת והמנצח לסוף, חלקו האחרון של הקונצרט שמור לכניסתה לבמה של אחינועם ניני, כן, נועה ההיא, מהאפיפיור, מהפרזידנט אוף יו אס אי, מכותרות ימין ושמאל, מההצהרות ההן בעניינו של אריאל זילבר, הטוקבקים, כן הכל, אחינועם ניני היא זמרת אדירה, התימניה הזו גדלה בישיבה בארצות הברית מחזיקה בתוכה קול מצויין, האמת, גם ארסנל השירים שלה הוא מצבור להיטי ענק, בגילוי נאות כבר חוויתי הופעות שלה, אז בצוותא ועוד.
הערב הזה מכיל חיבורים ודיאלוגים ייחודיים, בין צפון אפריקה של היהודים לבין ועם המזרח הקרוב של הערבים יחד עם האירופה של האשכנזים, הכל מתערבב ומתבשל לו בתוך קדירה אחת ענקית לכדי חמין, טשולנט, סחינה, דפינה, טבית או אושיבסו, יצירה אחת גלוקאלית ומענגת.
אני מאוד רוצה להמליץ לכם להגיע לקונצרט הבא בסבב הזה, לאנשי המרכז, יום חמישי הקרוב, באותו מקום, הם הולכים ונגמרים, הכרטיסים, הזדרזו, הנאה מובטחת!! לאנשי הפריפריה יש עוד מופעים במהלך החודש, כל המידע כאן. מספרי טלפון לרכישה: 08-8671666, 1800-693-693
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע, צילום שילי אראל
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע, צילום יובל אראל
וידאו
