יום שישי, אפריל 24, 2026

כל הג'אז הזה

המופע הראשון של צ'יק קוריאה ובובי מקפרין, אמפי שוני, רביעי, 22.07.2015, אורחת – אחינועם ניני. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל. הכתבה מתפרסמת ב"מגפון" עיתון ישראלי עצמאי וגם בפורטל "בילוי נעים".

32 פרסי גראמי על במה אחת, קוריאה ומקפרין. צילום: יובל אראל
32 פרסי גראמי על במה אחת, קוריאה ומקפרין. צילום: יובל אראל

לא דאגתי, לא שמחתי, כן, האנטי תיזה ללהיטו הישן והידוע של בובי מקפרין, האמת, זו הייתה הסיבה האמיתית שהטרחתי את עצמי כל הדרך עד בנימינה בפאתי בהונותיו של הר הכרמל, היכן שנחבא לו בין הגבעות האמפיתאטרון שהכובש הרומאי הוריש לרשת מועדוני זאפה לימי הקיץ.

שני גאונים ופסנתר כנף אחד. צילום: יובל אראל
שני גאונים ופסנתר כנף אחד. צילום: יובל אראל

צ'יק קוריאה בן ה- 74 נחשב כאחד מפסנתרני הג'אז החשובים עד הכי טובים המצויים כיום בעולם, האיש אוחז בביתו מדף עליו מונחים 22 פרסי גרמי בוהקים לצד 63 פעמים בהן היה "רק" מועמד לפרס, מבחינתי קוריאה הוא הפסנתר מאחורי הרכב העלית של הג'אז פיוז'ן – ""Return to Forever שכלל את סטנלי קלארק, אל דימיולה, פלורה פורים, ז'אן לוק פונטי ועוד שמות מבכירי וטובי מוזיקאי הג'אז העולמי, בובי מקפרין, ילד לעומתו, רק בן 65, נחשב לאומן מוזיקה ושירת א-קפלה, במיוחד בנישה בין סגנון הפופ לאוונגרד וג'אז, לעומת חברו הבוגר יותר מדפו הביתי מאחסן "רק" 10 פרסי גראמי.

צ'יק קוריאה, אמפי שוני. צילום: יובל אראל
צ'יק קוריאה, אמפי שוני. צילום: יובל אראל

לרוב הישראלים בובי מקפרין זכור במיוחד בזכות להיטו משנת 1988  "Don't Worry, Be Happy", מעין ווריאציה על אמרת כנף של גורו הודי העונה לשם מהר באבא המזכיר ולא במעט את הרעיון העומד מאחורי משנתו של רבי נחמן מברסלב "מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד".

בובי מקפרין, אל תדאגו, תשמחו. צילום: יובל אראל
בובי מקפרין, אל תדאגו, תשמחו. צילום: יובל אראל

אבל מדוע ולמה כל החפירות הללו? אולי כדי שתחושו במעט את התחושות שלי שישבתי כל הערב באמפי בשוני, צופה לעבר הבמה עליה ניצב רק פסנתר כנף גדול ושני שרפרפים עליהם ישבו צ'יק קוריאה ובובי מקפרין והתעסקו בהומור רב די בינם לבין עצמם בלהטוטי קלידים המרמזים על קטעים ויצירות נבחרים לצד משחקי סרעפת וגרון, יוצרים לעצמם שביבי ופיסות מתוך יצירות מוכרות, במיוחד של קוריאה, וריאציות שיצאו מעת לעת להפעלת הקהל כמקהלה ווקלית מתוזמנת היטב, בנים, בנות, אגף ימין, אגף שמאל וגם המרכז על פי הנפות ידיו של קוריאה, מלווים בגיחוכים ופרצי צחוק של היושבים מאחורי לכל אותן מנייארות מוזיקליות שנחלצו מגופו של מקפרין המתעתע במלודיות.

קוריאה, מקפרין, מחליפים ידיים. צילום: יובל אראל
קוריאה, מקפרין, מחליפים ידיים. צילום: יובל אראל

ואילו אני? יושב וצופה ומאזין, תוהה ביני לבין עצמי, מתי הוא כבר יבצע את השיר ההוא, נו כבר, ומתי אחינועם תעלה לבמה, באמת, אני כבר קצת קצר רוח, ואני מעיף עין לעבר הקהל מסביב, הי, קלטתי כמה אנשים מנמנים, נכון שרוב הקהל צמוד במבטיו ואוזניו לנעשה על הבמה, אבל מדוע מנמנמים, זה לא קונצרט של הפילהרמונית, סליחה, אז נשענתי לי על המעקה בגלריה המרכזית, היכן שהתמקמתי מול הבמה ונתתי לשניים הללו על הבמה להמשיך ולהשתעשע, קולט פה ושם את הבדיחות המוזיקליות שהם עושים לכמה יצירות,

הי, תראה, יש כאן קהל. צילום: יובל אראל
הי, תראה, יש כאן קהל. צילום: יובל אראל

התמתחתי מעת לעת, בדיוק באותם רגעים שבובי, בחולצה של פסטיבל הג'אז במונטריי משנת 2014,  הלך הצידה, לאזור האפל של הבמה, מותיר את קוריאה ללהטט על קלידי הפסנתר, לתת לצלילים לזרום ולפרוץ באופן חלק ומהוקצע מה, לפנק את האוזן במנגינות, אך הנה בובי חוזר שוב, אולי כעת הוא יבצע את השיר ההוא? לא, הוא סתם מנסה להתעלל כעת בחלק שלו בפסנתר, נוקש על המיתרים והפטישים בפנים, חובט בחזהו כדי להרעיד את צלילי הסרעפת העולים ופורצים מתוך מקצב מאולתר עד כדי מנגינה נשברת, סליחה, אדונים נכבדים, היכן השלום ישראל, שלום שוני, אנחנו אוהבים אותכם, טוב לבקר בארץ, אתם קהל נפלא, שום דבר מכל זה לא נפלט, אפילו לא ברמיזה, הם, קוריאה ומקפרין, משתעשעים להם על הבמה, אנחנו, הנתינים, צופים בהם וכך זורם לו הלילה, עד אשר אחינועם ניני נכנסת לבמה.

קוריאה, מקפרין ונועה, אמפי שוני. צילום: יובל אראל
קוריאה, מקפרין ונועה, אמפי שוני. צילום: יובל אראל

או, חשבתי לעצמי, הם בטח ערכו חזרה מוקדם יותר, בטח נועה תשיר יחד עם מקפרין את הלהיט שלו, אז אולי באמת כדאי להפסיק לדאוג ולהתחיל להיות שמח…

אך לא, הלהיט נשאר תקוע אי שם לפני שנות התשעים של המאה שעברה, אחינועם, צ'יק ובובי נתנו לקהל עשר דקות תמימות של אלתור פסנתר וקולות שהצמיתו את כל האמפיתאטרון הזה למושבים בהאזנה.

מופע שלם הכולל אינטרפטציות אישיות לשלל קטעי מוזיקה החל מקריצות קלאסיות, דרך אלתורי ג'אז ועד מחוות לשירי פופ הוא התבשיל שקוריאה ומקפרין הגישו לאוזני הקהל.

בקטנה – המופעים הבאים של הצמד הוכרזו כסולד אאוט, נותרו כרטיסים ספורים למופע בליל שישי באמפי Live Park בראשון לציון.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

 

וידאו

 

 

 

 

הכי חדשים

המקומי כבר לא מובן מאליו ברמת גן

מבט ראשון - אשכול תערוכות חדש ברמת גן בימים שבהם המערכה הצבאית כבר מאחור והחיים מנסים לחזור...

השיר שכולנו אהבנו הפך לרגע הכי מטריד בטקס המשואות

בין דממה לפסנתר - רגע אחד שמשנה הכול יש רגע אחד בטקס המעבר שבו הכול נעצר. הדממה עדיין...

בוי ג'ורג עוקף את בריטניה ונכנס לאירוויזיון דרך סן מרינו

השם של הזמר בוי ג'ורג' Boy George חוזר למרכז השיח, והפעם סביב תחרות האירוויזיון Eurovision Song Contest...

"היומן" – סיפור אהבה הופך למחזה

יש סיפורים שלא מתיישנים. הם פשוט מחליפים צורה. "היומן" הוא בדיוק כזה, ועכשיו הוא מקבל חיים חדשים...

הגיטריסט דייב מייסון הלך לעולמו בגיל 79

מותו של דייב מייסון Dave Mason מסמן פרידה מאחת הדמויות המיוחדות והפחות מתרברבות של הרוק הבריטי. הוא...

פנינה רוזנבלום – אני תוצרת ישראל

ישנם רגעים שבהם שיר פוגש זמן. פנינה רוזנבלום יודעת לזהות אותם. עם "אני תוצרת ישראל" היא לא רק...

הערה 1

  1. […] את הסוכריה הכי טעימה בצנצנת שומרים נגני התזמורת והמנצח לסוף, חלקו האחרון של הקונצרט שמור לכניסתה לבמה של אחינועם ניני, כן, נועה ההיא, מהאפיפיור, מהפרזידנט אוף יו אס אי, מכותרות ימין ושמאל, מההצהרות ההן בעניינו של אריאל זילבר, הטוקבקים, כן הכל, אחינועם ניני היא זמרת אדירה, התימניה הזו גדלה בישיבה בארצות הברית מחזיקה בתוכה קול מצויין, האמת, גם ארסנל השירים שלה הוא מצבור להיטי ענק, בגילוי נאות כבר חוויתי הופעות שלה, אז בצוותא ועוד. […]

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

יום חנויות התקליטים 2026 יצויין בישראל

יום חנויות התקליטים 2026 - כשהוויניל חוזר לחיים גם בישראל בשבת הקרובה, 18 באפריל 2026, יצוין ברחבי העולם...

להקת טיפקס מחזירה את החיים לבארבי

אחרי ימים לא פשוטים, יש רגעים שבהם התרבות פשוט חוזרת לנשום. מחר בערב ייפתחו שוב דלתות מועדון...

האמרגן אשר ראובני הלך לעולמו

האמרגן ואיש המוזיקה אשר ראובני הלך לעולמו לאחר תקופה של אשפוז, בעקבות זיהום חיידקי בדרכי הנשימה. בן...

קולנוע במקום

רשת מועדוני התרבות FRIENDS מבית ההסתדרות משיקה יוזמה חדשה שמדברת בדיוק אל הרגע הנוכחי. כשאולמות התרבות מתמודדים...

מצעד הלהקות הצבאיות יוצא לדרך

תחנת הרדיו כאן גימל פותחת את ההצבעה למצעד השנתי ליום העצמאות וממקדת השנה זרקור על אחד הפרקים...

התרבות שוב נעצרת

עולם המופעים בישראל שוב נעצר. אולמות נסגרים, הופעות מתבטלות, והבמה מחשיכה. זה לא מפתיע. זה דפוס שחוזר...

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא