חגי תשרי מתקרבים, ועימם מתעורר לוח המחול המקומי. ספטמבר מציע מפגשים בין גוף, קהל, זיכרון ומשחק. חלקם פונים לילדים, אחרים מבקשים התמסרות בוגרת ומלאה. כולם מציבים את הצופה קרוב מאוד למתרחש.
מרכז סוזן דלל ותיאטרון ענבל מובילים את הרצף החגיגי. בתוכנית מופיעות יצירות מאת אוהד נהרין, מיכאל גטמן ומעין ליבמן־שרון. כל אחד מהם בונה מערכת יחסים שונה עם הקהל. כאן לא תמיד יושבים בחושך ומביטים בבמה מרוחקת. לפעמים רוקדים, משחקים או עומדים במרחק נגיעה מהרקדנים. כך הופך הקהל לחלק מהמרחב הכוריאוגרפי עצמו.
נטלי רביץ בוחרת לצעוד אל האור
המופע החדש „Into The Light” יפתח את רצף האירועים ב־16 בספטמבר. הכוריאוגרפית נטלי רביץ יצרה אותו מתוך המציאות הישראלית המטלטלת. אירועי השבעה באוקטובר עומדים ברקע היצירה ומשפיעים על עולמה. רביץ אינה עוצרת בכאב, באובדן או בחשכה. היא בוחרת להיאחז בתקווה, בריפוי ובכוח החיים.
עשרה רקדנים ורקדניות מבצעים את המופע בסגנון עכשווי. רביץ מחברת אוסף עבודות לכדי יצירה אחת שלמה. כל חלק מספר סיפור ומציע עולם רגשי עצמאי. יחד יוצרים החלקים פסיפס של רגעים, זיכרונות ותחושות. הנרטיב נע בין אובדן לבין חיבור אנושי וצמיחה. התנועה מבקשת להיכנס ללב ולגעת במקומות שהמילים מתקשות לתאר.
אורחים מעולם המוזיקה ישתלבו במהלך הערב. יונתן ארצי, שירה בן שמחון ועדי אברהמי יעניקו לו קולות נוספים. העשייה האישית שלהם מתחברת לרוח היצירה ולמסריה. עבור רביץ, המופע נושא גם שליחות חברתית. לאחר השבעה באוקטובר היא התנדבה בחמ״ל לאיתור נעדרים. בהמשך פעלה במסגרת חמ״ל „עוטף ישראל – אזרחים אקטיביסטיים”.
החמ״ל תמך במשפחות שכולות, במפונים ובעקורים. רביץ נשארה בקשר עם חלק מהמשפחות גם לאחר מכן. במסגרת הפעילות היא יזמה פרויקט הנצחה לנרצחי השבעה באוקטובר. היוצר עילי בוטנר והזמרת ענת בן חמו הצטרפו לפרויקט. כעת מחברת רביץ גם את המופע לעשייה החברתית. רוכשי הכרטיסים יוכלו לרכוש כרטיס נוסף עבור משפחות שכולות. היוזמה מבקשת להעניק למשפחות חיבוק, נשימה ורגע של נחמה. היא נשענת על האמונה בכוחן המרפא של מוזיקה ותנועה.
„Into The Light” יעלה בבכורה ביום רביעי, 16 בספטמבר. המופע יתקיים באולם התיאטרון של סינמה סיטי גלילות.
הילדים נכנסים אל תוך התנועה
מעין ליבמן־שרון תציג את „ככה זה” בסטודיו אורה בסוזן דלל. היצירה עלתה בבכורה בפסטיבל הילדים של המרכז בשנת 2026. כעת היא חוזרת לשני מופעי בוקר במהלך החג. „ככה זה” מבטלת את הגבול המקובל בין הבמה למושבים. הרקדנים והצופים חולקים מרחב חי, משתנה וסקרן. תנועה, טקסט וסיפורים קצרים מרכיבים יחד חוויה משותפת.
ליבמן־שרון אינה מבקשת מהילדים רק לשבת ולהתבונן. היא מזמינה אותם לפגוש את היצירה מקרוב. גם ההורים נכנסים אל אותו משחק של מבטים ותגובות. הכוריאוגרפית הירושלמית פועלת בארץ ובאירופה. עבודותיה הוצגו בפסטיבל ישראל, „הרמת מסך” ו„אינטימדאנס”. היא הציגה גם במוזיאון ישראל, במגדל דוד ובמסגרות בינלאומיות רבות. לצדה יוצרים ורוקדים יוליה מיז׳צקיה, אורי דיקר ואייל ברומברג. איציק ג׳ולי מעניק ייעוץ דרמטורגי, ועירית אילת מנהלת את ההפקה. מיה רשף אחראית לסטיילינג, ואורי דיקר מעניק ייעוץ מוזיקלי. צלילי „חורף” של ויוואלדי מלווים את ההתרחשות.
המופעים יתקיימו ב־27 בספטמבר, בשעות 10:00 ו־11:30. המיקום הוא סטודיו אורה במרכז סוזן דלל.
„כמויות” מזמינה את כולם לרקוד
אוהד נהרין מחזיר לחגים את „כמויות”, בביצוע אנסמבל בת־שבע. היצירה נוצרה בהשראת „ממותות” ו„משה”. בכורתה התקיימה ביוני 2003 בתיכון חדש בתל אביב. אולם רגיל מכתיב מרחק, כיוון ומקומות ישיבה קבועים. „כמויות” מפרקת את הסדר הזה ומקרבת את הרקדנים לקהל. בתוך המרחב החדש נוצרת הזמנה פשוטה: בואו לרקוד.
היצירה פונה לילדים בני חמש ולילדים בני שמונים. היא מחפשת אצל כולם משחק, חופש, שובבות והומור. במשך כחמישים דקות מתפתחת שפה משותפת בין הרקדנים לצופים. הקהל אינו רק מביט במחול. הוא שוהה איתו, מגיב אליו ולעיתים גם משתתף. המרחק הקצר משנה את החוויה ומעניק לכל מפגש אופי חד־פעמי.
שרון אייל ואלה אייזנברג עיצבו את התלבושות. דודי בל אחראי לעיצוב הסאונד, ושירה ויטלי כתבה על היצירה. פס הקול נע בין לו ריד, בטהובן, סטיב רייך ואמנים נוספים.
„כמויות” תעלה ב־17 וב־18 בספטמבר. מופעים נוספים יתקיימו ב־28 וב־29 בספטמבר. הסדרה תימשך גם ב־1 וב־2 באוקטובר.
בחלק מהמועדים מציעה בת־שבע חבילת חג משפחתית. החבילה כוללת שיעור גאגא וצפייה במופע. היצירה מתאימה לכל גיל.
מיכאל גטמן יוצא בעקבות התשוקה
בין אירועי המשפחה תעלה גם יצירה אפלה ופואטית יותר. מיכאל גטמן יציג בתיאטרון ענבל את „תשוקה היא צייד בודד”. העבודה יוצאת למסע בעקבות דחף ראשוני ורגש חשוף. במרכזה עומדת הפואמה „Passionnément” מאת המשורר גראסים לוקה. המילה והתנועה מנסות להיאחז במה שכבר חמק.
גטמן מחבר בין גוף, מבט, קול ומחיאת כף. כל רכיב קורס, משתנה ונולד מחדש. דווקא הכשל בתקשורת חושף את הצורך האנושי להמשיך ולנסות. היצירה אינה מספרת סיפור בראשית מסודר או מושלם. היא חוזרת אל הרגע שקדם לסדר ולניסוח. שם פועלים התשוקה, החסר והחיפוש אחר משמעות.
גטמן החל את דרכו באולפן בת־דור. בהמשך רקד באנסמבל בת־שבע ובלהקת בת־שבע. הוא עבד עם אוהד נהרין, אמנדה מילר וויליאם פורסיית. גם סיפור משפחתו מלווה את יצירתו. הוריו, דורה וזכריה, עלו בעקבות פרשת „מבצע חתונה”. האירוע הותיר חותם היסטורי, פוליטי ואישי על עולמו.
אורי מבזבז, מתן כהן, בושמת נוסן ואביתר עומסי מבצעים את העבודה. גטמן אחראי גם לעיצוב פס הקול. עמרי אלבו עיצב את התלבושות, ואבי „במבי” יונה בואנו עיצב תאורה.
המופעים יתקיימו ב־24 בספטמבר בשעה 20:00. מופע נוסף יתקיים ב־25 בספטמבר בשעה 14:00. שניהם יעלו באולם תיאטרון ענבל שבמרכז סוזן דלל.
ואחרי החגים: בת־שבע נכנסת ל„סשן”
רצף המחול אינו נעצר בסיום ספטמבר. בתחילת אוקטובר תחזור „סשן” מאת אוהד נהרין. רקדני להקת בת־שבע יבצעו אותה באולם ורדה האינטימי.
נהרין יצר את „סשן” במקור עבור חלל מוזיאלי. היצירה אוספת חומרים תנועתיים מתוך הרפרטואר שלו. היא מנתקת אותם מהתאורה, התלבושות והקומפוזיציות המקוריות.
הרקדנים מבצעים את החומרים באופן עצמאי וספונטני. הגוף נושא זיכרון, ידע והרגלים שנצברו לאורך השנים. כל ביצוע מחווט אותם מחדש ומוליד הקשרים אחרים.
הניסיון לשחזר תנועה חושף גם את חוסר האפשרות לשחזר אותה. שום גוף אינו חוזר בדיוק לאותו הרגע. מתוך הפער הזה נולד יופי זמני ובלתי ניתן לשכפול.
לאחר סבב מופעים מלא, „סשן” חוזרת למפגש קרוב עם הקהל. המופעים יתקיימו ב־8 וב־9 באוקטובר. בכל יום ייערכו שלושה סבבים באולם ורדה.
ספטמבר הזה אינו מציע רק מופעים נוספים בלוח התרבות. הוא מציע כמה דרכים חדשות לפגוש מחול. אפשר להביט בו, להקשיב לו או לרקוד בתוכו.
לפעמים הגוף מספר סיפור שהמילים אינן מצליחות למסור. לפעמים הוא מזמין ילד, הורה או צופה ותיק למשחק. כך נפתחת עונת המחול החדשה: מקרוב, ללא מחיצות ועם הרבה סקרנות.
