דיווח מהשטח

ארץ, שיר, אחינועם, זהב

מופע חגיגי, אחינועם ניני וגיל דור בלווית אנסמבל כלי מיתר דורליר, צוותא, 19.01.2013, גם אלבום זהב. נכח, צילם והתענג – יובל אראל. הכתבה מתפרסמת במקביל גם ב"סלונה" מגזין נשים באינטרנט וגם ב"מגפון" עיתון ישראלי עצמאי.

אחינועם ניני, צוותא. צילום: יובל אראל
אחינועם ניני, צוותא. צילום: יובל אראל

לפני שנה וחצי השיקה אחינועם ניני, זמרת, מלחינה ומוזיקאית ישראלית שהתפרסמה בכל העולם, אלבום בשם "ארץ,שיר" המלקט 14 משירי ארץ ישראל הוותיקה, השורשית, ומלאת התקוות לעתיד, שירים המעוטרים בנגינת חברי התזמורת הסמפונית של ירושלים.

שירי האלבום – "היו לילות", "שיר משמר", "ילדה עם צמות", "זמר מפוחית", "החליל", "לילה", "זכריה גדליה ומרים", "שיר ערש", "מקום לדאגה", "בראשית", "מים רבים רבים", "יש אי שם", "שיר התרנגולים", "רוח סתיו", מהווים לדורות רבים את עריסת הילדות התמימה, בעושר השפה העברית הצחה, בראשוניות ההלחנה הארצישראלית, ברוח התקופה שהייתה ואיננה עוד אלא בזכרונות האישיים.

עם תחילתה של שנת 2013 החליטה אחינועם על יציאה למסע אינטימי, מסע המלווה את שירי האלבום הללו יחד עם כמה מפנינות המוזיקה שיצרה במהלך עשרים שנות קריירה מוזיקלית עשירה וחובקת עולם, מעוטרים בצלילי הגיטרה הקלאסית של המלווה האולטימטיבי גיל דור ובהרכב אנסמבלי של כלי מיתר הכולל את איל קלס בויולה, ניצן קאנטי וחן שנער בכינורות והילה קרני על הצ'לו.

כמי שהספיקה לרשום ביומנה האישי הופעות רבות בפני שועי עולם כחלק ממסע אישי למען השלום – בפני האפיפיור יוחנן פאולוס, בעצרת השלום עם יצחק רבין, רגעים לפני הרצחו, בבית הלבן בפני הנשיא ביל קלינטון, באוסלו בטקס עם חתני פרס נובל לשלום ועוד שיתופי פעולה גלובלים הייתה זו הזדמנות נדירה ליטול חלק כצופה במופע אינטימי חד פעמי שערכה אחינועם בסימן האלבום האחרון.

אחינועם, ארץ, שיר. צילום: יובל אראל
אחינועם, ארץ, שיר. צילום: יובל אראל

אמש המה האולם על שם לולה בצוותא מקהל שהגיע כדי לזכות בשעה של תענוג צרוף לאוזניים והנשמה עם אחינועם, גיל ואנסמבל דורליר, כמה דמויות מפתח בזמר הישראלי התמים, השורשי, הארצישראלי, נכחו באולם, כי על חוויה שכזו אסור לוותר.

המופע נפתח בשיר "הילדה עם הצמות" של גרשון פרנסקי, כנר, מורה לנגינה בשלל כלים, כותב ומלחין מאושיות ייסוד לימוד המוסיקה בישראל, "החליל" של לאה גולדברג ללחנו של דוד זהבי, "שיר ערש" של אלתרמן, ארגוב בעיבודו של אילן מוכיח המובילים לאפרכסת את צלילי הילדות התמימה, של הקהל, של הוריהם של היושבים באולם, צלילים שנוצקו בקו הזמן המוזיקלי של ישראל.

אחינועם לוקחת אתנחתא ופונה אל הקהל, בין לבין היא מצליחה להעביר כמה מסרים שנקלטים, על ימי נעוריה כתלמידה בבית מדרש חרדי בניו יורק, על המפגש עם אחד המרצים בשנה שלמדה ברימון, מרצה שמלווה אותה במסלולה המוסיקלי עד היום – שותפה לנגינה גיל דור המנסה להצטנע ונראה זעוף מה מכל החשיפה הזו…

אחינועם ניני וגיל דור, צוותא. צילום: יובל אראל
אחינועם ניני וגיל דור, צוותא. צילום: יובל אראל

רשימת השירים הולכת ומתארכת, היא חוזרת כעת לאחור, לשנת 1991, לאלבומה הראשון, היא מבצעת מתוכו את השיר "משאלה". עתה היא מדלגת לשנת 1997, לאלבומה החמישי, ביצוע לשיר "מילימטר", גם שירים אלו שלמעשה אינם נכללים באלבום "ארץ,שיר" זוכים כאן לעיבוד אנסמבלי של חברי דורליר, "ניסור" הכינורות היוצר מתח ודרמטיות, צביטת המיתרים הנותנת תחושה של ריחוף ומעוף עדין, כלי המיתר הם המעטפת הנבחרת לקול הצלול והעשיר של אחינועם, בכל שיר אני קשוב לניואנסים הקוליים, מותח את הצוואר כדי להיטיב להאזין ומשחרר אנחות הנאה של עונג צרוף (המינוח הזה יחזור כמה פעמים כאן…), ההוויה הזו כל כך רחוקה מהסצנה המקומית על כל נגזרותיה, אחינועם היא בליגה של הגדולים.

היא שוב חוזרת לאלבומה הראשון עם השיר "פוקח את עיניך" למילותיו של דן מינסטר, ממשיכה לאלבומה השני, כעת אחינועם נוגעת באחד משיאי הערב, איך לא, השיר שכתבה לאה גולדברג, סוג של משוררת לאומית (גם רחל, גם רחל…) ונקרא במקור "הוא" אך מוכר בפי כל כ"בואי כלה", שיר שהפך כבר להמנון, מכאן אחינועם ממשיכה לשיא נוסף, עוברת למשוררת הלאומית השניה, (רחל אמרתי כבר…?) שיר שכבר הפך לנכס צאן ברזל – "עקרה" גם הוא מוכר בשמו העממי – "אורי", השיר פרי הלחנתה של אחינועם ששלפה אותו מכתבי המשוררת והביאה אותו למעמדו הנוכחי.

אחינועם ניני, עונג צרוף. צילום: יובל אראל
אחינועם ניני, עונג צרוף. צילום: יובל אראל

המופע ממש באמצעיתו, האווירה בקהל ממש נכונה, כעת פוצחים גיל ואחינועם בדואט עם "היו לילות", הקהל מצטרף לשירה, אלו שעד עתה רק זמזמו חרישית את מילות השירים הקלאסים אוזרים עתה אומץ ומגבירים את קולם, הי, יש כאן שירה בציבור, אני מחפש את האקורדיוניסט שיצטרף להוויה, אבל, לא, הערב זה אנסמבל כלי מיתר. גיל ואחינועם נותרים לבד על הבמה, הם שרים סולו, לאחינועם יש עוד כמה תובנות לחלוק עם הקהל, גם להזכיר לכולם על הבחירות הקרבות, כמי שנחשבת פעילת שלום שפגשה שועי עולם, יש לה אמירה, אמנם ברמיזה,אך הכוונה ברורה, להחליף, את השלטון כמובן.

עוד המופע ממשיך עם שירים כ"שיר משמר" של הצמד נתן אלתרמן וסשה ארגוב ו"רוח סתיו" של יחיאל מוהר ויוחנן זראי וכעת נוצרת נקודת מפנה – אחינועם וגיל עוברים לשיר באנגלית – "Child of Man" שכתבו יחדיו לאלבום השני 1993.

אחינועם ניני ואנסמבל דורליר. צילום: יובל אראל
אחינועם ניני ואנסמבל דורליר. צילום: יובל אראל

מכאן מגיעים הקטעים שלדעתי מהווים סוג של גולת כותרת, המהות של האלבום, הניחוח, העיבוד והביצוע, "ארייה בלול התרנגולות" שכתבה נעמי שמר והלחין יוחנן זראי המקבל באלבום עיבוד המשותף לגיל, אחינועם ואילן מוכיח לתזמורת הסמפונית עובר עתה שינוי ומבוצע בידי האנסמבל הצנוע אך המצויין, היא פותחת בהקדמה ומספרת על תהליך העיבוד האופראי, היא ממשיכה ורומזת שוב על הבחירות הקרבות והולכות ומבקשת להקדיש את השיר לסיטואציה, מבקשת מהקהל להפעיל דמיון מודרך איך השיר מנשב לו במסדרונות הכנסת…

כל היום | תרנגול בן גבר \ התרגש כאפרוח בן שעה \ מה פתאום | תרנגול בן גבר | התרגש כאפרוח בן שעה | בחצר על ראש גל הזבל הוא הכיר,כיר, כיר | פרגיונת נפלאה…

הקהל שהעלה צחוק מוכן כעת היטב לקטע הבא – נזיד תימני מבושל היטב על פתיליה מוזיקלית – מפגש משולב בין מרים בת ניסים,גדליה רבע איש, וזכריה בן עזרא של אלתרמן, וילנסקי ואורלנד (הערה: האין זה מוזר שיצירות המזוהות כל כך עם ההוואי התימני בארץ הנן פרי יצירה של מוזיקאים מגלות מזרח אירופה?…) אחינועם נותנת כעת דרור לכישוריה בתיפוף, חינגה וחפלה בעיצומה…

אחרי החגיגה הזו פוצחת אחינועם בשירת תודות אופראית, האמת, אני רגיל במוזיקאים הקוראים את רשימת התודות הבאנלית מתוך הדף, לתאורן, לטכנאי הקול, להפקה, המוסיקאים ובכלל, אחינועם לוקחת את התפקיד הזה בכשרון המולד לשירה.

אחינועם עוברת לשיר נוסף מצמרת שיריה – "קרן אור" או בשמו המקורי הפחות מוכר "מזמור לילה" שכתבה לאה גולדברג והולחן במקור בידי חברתה הטובה רבקה גוילי, עבר עיבוד מחודש והלחנה בידי ואחינועם וגיל, גם בשיר הזה סוחפת  אחינועם את הקהל עם תיפוף ידני לקול מחיאות הכפיים הקצביות של הקהל, השיר נחתם בהפתעה – הענקת תעודות אלבום זהב לאלבום "ארץ, שיר".

הענקת אלבום זהב, ארץ,שיר. צילום: יובל אראל
הענקת אלבום זהב, ארץ,שיר. צילום: יובל אראל

מכאן עובר המופע להדרן עם השיר "החיים יפים" נראה שאחינועם וגיל לא ממש רוצים לרדת מהבמה, לבסוף רק אחינועם והצ'לנית הילה קרני נותרות על הבמה במעין מחווה הומוריסטית למלחיני המוסיקה הקלאסית, מוצרט, בטהובן וכל השאר…

אכן, הביצוע והיכולת הווקאלית של אחינועם עושים את החיים יפים…

נ.ב. למי שהחמיץ,פספס, לא התמזל, יש אפשרות נוספת לטעום מהעונג הצרוף הזה, בתאריך 24.01.2013 אחינועם ניני והאנסמבל יופיעו באותה מתכונת במשכן אמנויות הבמה בבאר שבע, לחצו להזמין כרטיסים באופן מקוון.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151338877364654.494000.721654653&type=1

וידיאו

תגים

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

4 תגובות

  1. מנסים ללמד אותנו במקהלה את השיר בלחן של דור/ניני. כל כך הרבה תוספות חזרזרות של "אין קרן אור, אין קרן אור…" גרוני נמלא דמעות עלבון, עלבונה של לאה גולדברג. לא נראה לי שזה הופיע במקור. משוררת נהדרת כלאה גולדברג לא זקוקה לחזרזרות כדי להוסיף נפח מלאכותי לשיר. אלא שבשיטוט ברשת כל התמלילים מביאים את החזרזרות. מזל שמצאתי בזמרשת נוסח יותר נאמן למקור הגולדברגי, שבו אין חזרזרות. צר לי לכתוב את שאני כותב. הצמד דור – ניני, לא זקוק לאחד כמוני. תרומתם רבת השנים והאיכות לזמר העברי ידועה לכל. הלחן הזה לא משהו.

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
Close