יום שישי, אוקטובר 30, 2026

מועדון Uptown נפתח במחווה לדן תורן

המועדון החדש של קבוצת toMix יצא לדרך במחווה מרגשת לדן תורן

אמש חנכה קבוצת toMix את מועדון אפטאון בפארק עתידים בתל אביב. הקבוצה מבקשת להקים בית חדש למוזיקה, תרבות ומפגשים. אנשי המועדון הקדישו את ערב הפתיחה לזכרו של דן תורן. המוזיקאי, היוצר והשחקן שהלך לעולמו לפני מעט יותר משנתיים. מותו הותיר חלל גדול בקרב חבריו ובעולם המוזיקה הישראלי. שיריו ממשיכים ללוות קהלים ודורות חדשים של יוצרים.

המופע נשא את השם "אימפריות נופלות לאט". הוא החזיר לבמה שירים שהפכו לחלק מהפסקול המקומי. הערב ציין גם שלושים שנה לאלבום "יורד נמוך". המבצעים שילבו שירים מהאלבום לצד להיטים מתקופות אחרות. הבחירה בדן תורן הציבה מיד את הרוק הישראלי במרכז הבמה.

החברים חזרו אל השירים

אפרת גוש, ברי סחרוף, דנה ברגר ופיטר רוט עלו לבמה. לצדם הופיעו יובל מנדלסון ואיתי תורן, בנו של דן. איתי, מוזיקאי בזכות עצמו, העניק לערב רובד אישי וקרוב. כל אמן הביא לשירים קול שונה ונוכחות ייחודית. יחד הם יצרו מסע בין חמישה עשורים של יצירה.

"בך לא נוגע" ו"אימפריות נופלות לאט" חזרו אל הקהל. לצדם נשמעו "מפנה מקום", "שקט" ו"אם את הולכת". גם "לבן על לבן" ושירים נוספים מצאו מקום בערב. הקהל הכיר את המילים והצטרף אל המבצעים. כך הפכה המחווה למפגש חי בין זיכרון להווה.

רותם בן חמו ניהל את המופע אמנותית. הוא העניק לערב מסגרת ברורה ושמר על רצף מדויק. בן חמו חיבר בין המבצעים, הנגנים והמעברים. נוכחותו תמכה בשירים ובאמנים, בלי להשתלט על המתרחש.

עופר קורן ניגן בגיטרות והוביל את המעטפת הבימתית כשהוא גם מנהל מוזיקלית. עמיר "ג'נגו" רוסיאנו ניגן בגיטרת בס. אסף רייז ישב מאחורי התופים. עומר אליאס טיפל בקלידים ובסימפולים. יחד הם עטפו את השירים בצליל עשיר ומדויק. ההרכב נע בין רוק מחוספס לרגעים שקטים ואינטימיים.

זה היה יותר מערב חגיגי לפתיחת מועדון חדש. זה היה מפגש עם יצירתו של אדם מוכשר ואהוב. שיריו של דן תורן קיבלו שוב גוף, קול ונוכחות. חבריו החזירו אותם אל המקום הטבעי שלהם, מול קהל חי.

יובל מנדלסון, אימפריות נופלות לאט. צילום יובל אראל
יובל מנדלסון, אימפריות נופלות לאט. צילום יובל אראל
ברי סחרוף, אימפריות נופלות לאט. צילום יובל אראל
ברי סחרוף, אימפריות נופלות לאט. צילום יובל אראל
אפרת גוש, אימפריות נופלות לאט. צילום יובל אראל
אפרת גוש, אימפריות נופלות לאט. צילום יובל אראל
דנה ברגר, אימפריות נופלות לאט. צילום יובל אראל
דנה ברגר, אימפריות נופלות לאט. צילום יובל אראל
איתי תורן, אימפריות נופלות לאט. צילום יובל אראל
איתי תורן, אימפריות נופלות לאט. צילום יובל אראל

בית חדש למוזיקה

לדברי אסף מור המכהן כסמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי בקבוצת toMix, הקבוצה ביקשה ליצור בית חדש למוזיקה ולתרבות. המקום ישמש גם מרחב קבוע למפגשים בין אמנים וקהל. מור סיפר כי אפטאון שואב השראה ממועדוני הג'אז בניו יורק. המועדון מבקש ליצור קרבה ואינטימיות בתוך חלל גדול. הוא גם שואף לחזק את החיבור הישיר בין הבמה לקהל.

החלל מאפשר ישיבה סביב שולחנות משותפים. במהלך ערב הפתיחה פעלו דוכני מזון ושתייה בתשלום. הדלתות נפתחו שעתיים לפני תחילת המופע. הקהל התמקם, נפגש ונכנס בהדרגה לאווירת הערב. כך חיבר המועדון בין הופעת רוק לחוויית אירוח מסודרת. המוזיקה נשארה בלב הערב, אך קיבלה מעטפת רחבה. המודל מזכיר את הדרך שפיתחו בעבר זאפה וגריי. גם שם השתלבו הופעות ישיבה לצד ערבי עמידה.

עופר קורן, אימפריות נופלות לאט. צילום יובל אראל
עופר קורן, אימפריות נופלות לאט. צילום יובל אראל
פיטר רוט ועופר קורן, אימפריות נופלות לאט. צילום יובל אראל
פיטר רוט ועופר קורן, אימפריות נופלות לאט. צילום יובל אראל
דנה ברגר ופיטר רוט, אימפריות נופלות לאט. צילום יובל אראל
דנה ברגר ופיטר רוט, אימפריות נופלות לאט. צילום יובל אראל
החברים של דן תורן, אימפריות נופלות לאט. צילום יובל אראל
החברים של דן תורן, אימפריות נופלות לאט. צילום יובל אראל

יותר מעוד אולם

אפטאון מבקש להיות יותר מאולם נוסף בעיר. אנשי toMix רוצים לבנות בית קבוע למוזיקה ולתרבות. לוח ההופעות הראשון כולל מחוות, הפקות מיוחדות ואמנים מוכרים. הבחירות פונות לקהל רחב ולכמה דורות של מאזינים. המבחן הגדול יגיע במהלך החודשים הקרובים. אז תתבהר הזהות המוזיקלית של המקום. גם רשימת האמנים תחשוף את הכיוון המתוכנן. תצורת החלל תאפשר מופעי ישיבה לצד ערבי עמידה.

מופע הפתיחה העניק לאפטאון התחלה מכובדת ומרגשת. הבחירה בדן תורן העניקה לערב משמעות עמוקה יותר. היא חיברה בין מועדון חדש למורשת מוזיקלית מוכרת. אימפריות אולי נופלות לאט, אבל שירים טובים נשארים. אמש הם פתחו דלת למועדון חדש. כעת אפטאון מבקש להשתלב במפת ההופעות של גוש דן.

מה קרה לגריי עתידים

החלל שימש בעבר את רשת מועדוני גריי. הרשת פתחה את הסניף בנובמבר 2024 בהופעה חגיגית של שלומי שבת. הסניף פעל תקופה קצרה יחסית, ואז חדל מפעילות. איש מהצדדים לא פרסם הסבר מלא לסגירה. לכן אי אפשר לקבוע אם מדובר בכישלון עסקי. גם המלחמה והגבלות פיקוד העורף השפיעו על הענף. הן גרמו לדחיות, ביטולים וצמצום ביציאות לבילויים.

כניסת toMix מלמדת שהמקום עדיין מציע פוטנציאל משמעותי. המפעיל התחלף, אך הבמה נשארה. כעת מתחיל במקום פרק חדש תחת השם אפטאון.

המועדון שוכן ברחוב דבורה הנביאה 121 בתל אביב יפו. הכניסה נמצאת בפארק עתידים, בניין 8, בקומה מינוס אחת.

הצצה למופע

 

 

 

הכי חדשים

גאווה ישראלית: הצלילים שחזרו למרוקו

לפעמים המוזיקה מצליחה לחצות גבולות שהמציאות הפוליטית מתקשה לעבור. אמש, חמישי 29 באוקטובר, קיבלנו לכך תזכורת מרגשת...

הקליק האחרון: הפאנק לא מת, הוא רק הזדקן

הכול התחיל במרתף שחור בדיזנגוף יש סרטים שאתה צופה בהם, ויש סרטים שלוקחים אותך בחזרה אל החיים שלך....

דיק טרנטון: מי רצח את ההיגיון?

,מה קורה כשבלש חוקר שלוש תעלומות רצח, אבל בכל פעם ההיגיון בורח מזירת הפשע? ואם זה לא...

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...