קלאסיקה שחוזרת שוב ושוב אל הבמה
"הלילה ה־12" נמנה עם מחזותיו המוכרים והמוצגים ביותר של שייקספיר על במות ישראל. מאז קום המדינה עלה המחזה שוב ושוב בתיאטראות הרפרטואריים, בהם הבימה, התיאטרון הקאמרי, תיאטרון באר שבע, תיאטרון החאן ותיאטראות נוספים. כל דור...
יש מחזות שנשארים בני תקופתם. יש יצירות שחוצות דורות. "אמא קוראז' וילדיה" שייכת לסוג הנדיר הזה. ברטולט ברכט כתב את המחזה בשנת 1939. הוא הציב את העלילה במלחמת שלושים השנים. הוא ביקש לדבר על מלחמה אחת, אך למעשה כתב...
יש משהו משמח במפגש עם מחזה ישראלי מקורי. במיוחד בתקופה שבה במות רבות נשענות על עיבודים ותרגומים. "לנקות את הראש" מאת אילן חצור מחזירה את מרכז הבמה ליצירה מקומית. כזו שנולדה כאן. המדברת בשפה שלנו, ומכירה היטב את המציאות...
כשתיאטרון חיפה נוחת בתל אביב
יש ערבים שבהם מגיעים להצגה מתוך סקרנות. יש ערבים שבהם מגיעים כדי ליהנות. כבר בדקות הראשונות של "משתגעים מאהבה" היה ברור שהערב הזה שייך לקטגוריה השנייה. במשך כשעה וחצי, ללא הפסקה, לוקחת ההפקה את הקהל למסע...
יש הצגות שאתה זוכר בזכות סצנה אחת. יש הצגות שאתה זוכר בזכות שחקן אחד. ויש הצגות נדירות יותר, שבדרך הביתה גורמות לך להפסיק לחשוב על מה שקרה על הבמה ולהתחיל לחשוב על מה שקרה בחיים שלך. "לא הייתם צריכים"...
האם בשנת 2026 עדיין צריך לעסוק בשואה?
נדמה שהתיאטרון הישראלי כבר השיב על השאלה הזאת. רק לאחרונה צפיתי ביצירה חדשה שנפתחת בתוך מחנה ריכוז נאצי. כעת מגיע גם "קיר זכוכית" של תיאטרון בית ליסין ומחזיר את הקהל אל אותו זיכרון...
מדי פעם אני מגיע להצגה שמבקשת ממני לעבוד קשה. לא רק לצפות ולא רק להקשיב, אלא לפענח, לחבר ולהשלים פערים. "אדיפוס המלך" של תיאטרון האוניברסיטה, שהוצגה באולם החניון של תיאטרון תמונע, היא בדיוק הצגה כזו. רגע לפני תחילת המופע...
רגע לפני שהכול נסדק
מה מחזיק משפחה ישראלית ברגעי משבר? האוכל, ההרגלים, הצחוקים, החדשות ברקע או הפחד להישאר לבד? המחזה "פעולות פשוטות" עולה בתיאטרון הבימה ומביט ישר אל תוך השאלה הזאת. בלי סיסמאות ובלי נאומים גדולים. רק דרך שולחן שבת...
אמש התקיימה הפרמיירה למחזה "אור לגויים" מאת דניאל לפין, בבימויה של תמר קינן, בכיכובו של אבי קושניר, במסגרת עונת 2026 של תיאטרון בית ליסין ע"ש ברוך איבצ'ר. נהניתי מכל רגע, צחקתי והחכמתי, וזה השנקל שלי על החוויה.
קושניר מחזיק את...
בס"ד (בסיעתה דשמיא) נפתח כך כדי להכניס לאווירה כבר מהשורה הראשונה. אמש נכנסתי לאולם מס 1 של תיאטרון בית ליסין על שם ברוך איבצ'ר עם ציפייה לצחוק ויצאתי עם מראה לחיים. המחזה חנאל ומכבית פוגש מציאות מוכרת ומניח אותה...
מכירים את החוויה בהיכל התרבות? מגיעים מוקדם, ניגשים למזנון הקטן ומזמינים קפה הפוך. לפעמים מצרפים מאפה, ואז ממהרים למצוא את המושב באולם. עכשיו כל הסיפור הזה עומד להשתנות לחלוטין. לצד המופע תוכלו לבלות גם במסעדה חדשה בתוך ההיכל. בפנים, בחוץ, בקומה העליונה או בפואיה, הערב יקבל קצב אחר. קבוצת R2M, בבעלות רותי ומתי ברודו, נכנסת לאחד […]