כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

פס קול שבועי

איה כורם משיקה אלבום הופעה חיה עם שירי לאונרד כהן

המוזיקאית איה כורם משיקה את האלבום "שלך, א. כורם" הכולל הקלטות שירים שבוצעו בהופעה חיה במרכז ענב לתרבות, עצרנו כדי לבדוק ולהאזין.

המוזיקאי והיוצר לאונרד כהן הלך לעולמו בשנת 2016 , מותיר אחריו בין היתר 14 אלבומי אולפן ומאות שירים, ביניהם נכסי צאן ברזל רבים. במהלך השנים, כהן הגיע למספר הופעות בישראל, הזכורות שבהן הן כמובן ההופעות מול חיילי צה״ל במלחמת יום הכיפורים, לפני 50 שנה בדיוק. במהלך ביקורו ומיד אחריו נכתבו כמה מהשירים האהובים ביותר ברפרטואר שלו. חלק משיריו מצאו להם לא רק פינה חמה בלב הישראלי אלא גם תורגמו או נתנו השראה ליוצרים.

בשנת 2019 החלה המוזיקאית איה כורם לשחרר אט אט שירים מתוך הפרויקט מוזיקלי שהוקדש לתרגום וביצוע גרסאות אישיות לשיריו של המוזיקאי המנוח לאונרד כהן. במסגרת הפרויקט שטרם קרם צליל ומילים לכדי אלבום מלא התגייסו לצידה של כורם גם המוזיקאים אלכס בן ארי ותומר קמרלינג שתרגמו את מילות שיריו של כהן לעברית. איה הגדירה את הפרויקט והאלבום שבא במסגרתו כ – "פרשנות אישית, נשית ומקומית" לשירי לאונרד כהן, היא גייסה לצידה הרכב נשי שכלל את דניאל רובין, אלכס משה, שולי ווטרמן ונעה איילי. כמובן שבן זוגה המוזיקאי המשובח אדם בן אמיתי ליווה את הפרויקט והאלבום בעיבוד והפקה מוזיקלית.

את הסנונית הראשונה מתוך הפרויקט שחררה באמצע הקיץ איה כורם עם השיר "המעיל הכחול" שמבוסס כמובן על הגרסה המקורית של לאונרד – "Famous Blue Raincoat", כחודש לאחריו יצא לרשתות השיר "מלון צ'לסי", אף הוא מבוסס על הגרסה המקורית – "Chelsea Hotel #2", שיר נוסף שיצא לאור במסגרתו היה "דמוקרטיה" המהווה מחווה לשירו של לאונרד כהן – "Democracy" ובשולי הקיץ הוציאה איה כורם את השיר "מי באש" שהוא למעשה פרשנות והלחם בין שירו של לאונרד "Who by Fire" לבין הפיוט מהתפילה – ונתנה תוקף שעליו התבסס שירו של לאונרד כהן כשהיא רותמת את החזן שי אברמסון ללחנו של יאיר רוזנבלום. כחודש לאחר מכן יצא לאור שיר נוסף – "בסוף אתה תחזור אלי" וכל חמשת השירים יצאו כמיני-אלבום.

 

וכאן עולה השאלה – מדוע מוזיקאית יוצרת שעל מדף אלבומיה ושיריה מונחים כל כך הרבה אבני חן ואוצרות מוזיקליים ולירים כאיה כורם מחליטה לעזוב את היצירה המקורית ופונה למסלול של תרגום וביצוע מחווה לשירים של אמן אחר?

על השאלה הזו ושאלות נוספות שנולדו מתוכה שואלת ועונה איה כורם לקהל מאזיניה בפוסט שהעלתה לאתר האישי שלה כיוצרת.

כך איה – למה בכלל צריך עוד תרגום לעברית של לאונרד כהן? למה עכשיו? ולמה אני?

ה"למה" הוא נרקיסיסטי לחלוטין. כשאת מבלה שעות וימים בתרגום, את שוגה באשלייה שגם לך יש חלק קטן, קטנטן, ביצירה המופלאה שלפנייך. שגם לך יש הזכות לומר עכשיו "זה שלי". ההתחקות אחר כותב שלא נרתע מעיסוק בדת, פוליטיקה, אלוהים, הצלחה, כישלון, אהבה וסקס – לפעמים כולם באותו שיר – העבירה אותי טרנספורמציה מסוימת: מה שלא הצלחתי ללחוש לבד, הצלחתי לצעוק בחסותו. כל מה שלא העזתי לכתוב לעסוק בו לפני כן, הפך לנקודת משיכה מרכזית בבחירת השירים שייכנסו בסופו של דבר לפרויקט.

 ה"למה עכשיו" אולי ברור מעט יותר: בעיקר בגלל שירים כמו "דמוקרטיה" שנדמה כאילו נכתבו אתמול, תוך כדי צפייה במהדורת החדשות. הייאוש לא נוח ובטח שלא חדש, אבל גם הוא זקוק לפסקול ועדיף אחד מקומי. כך הפך קוטף הכותנה השחור לאחמד שמערבב את הטיח וכיכר טיאננמן לשדרות רוטשילד, ול"מי בלהב" הצטרף "ונתנה תוקף", הפיוט המקורי ליום הכיפורים, אותו אחד שהיווה השראה לכתיבת השיר מלכתחילה.

 למה אני? כמי שחונכה על ברכי הפזמונאים הגדולים – כהן, ווייטס, דילן – אני יכולה להעיד שההאזנה להם היא תמיד מבחוץ פנימה, ניסיון לתפוס במלואה את החוויה של גיבור הסיפור, שהוא כמעט תמיד גבר. כותבות צעירות שמעוניינות להיתלות באילנות הגבוהים ביותר של המאה הקודמת, כמו למעשה כל מאזינה באשר היא, תאלצנה להמיר חלק גדול מהשירים, לתרגם אותם בינן לבין עצמן. לספר שוב את הסיפור, כך שגם להן יהיה בו חלק הפעם.

סדר העדיפויות בהתמודדות עם האתגרים הרבים התבהר והלך ככל שהתקדמה העבודה: בראש ובראשונה – האווירה, הכוונה והתחושה הכללית של השיר. אחריהן – המוזיקליות של התרגום, החריזה והמצלול. ולבסוף – האותנטיות הפנימית של הטקסט כשהוא מושר על ידי אישה, וישראלית. חלק מהשירים התמסרו ללא קושי, חלקם בחריקת שיניים. כמה מהשירים קיבלו תלבושת זהה כמעט לזו המקורית; אחרים לקחתי לעצמי את הרשות להוציא לטיול קטן, מעט רחוק יותר מהבית, בתקווה ובאמונה שאיני מחללת את קודש השיר או את זכר המת.  רבים לפניי תרגמו לעברית את שיריו של לאונרד כהן. אומר זאת בזהירות: אף אחד מהם לא היה מעריץ גדול ממני."

מאז הספקנו לעבור מסע תלאות מקומיות וגלובליות עם מגיפה, מערכות צבאיות והמלחמה הנוכחית, את איה דבר לא עצר והיא המשיכה להופיע עם שיריה המוכרים לצד שירים נוספים מהארסנל של לאונרד כהן.

השבוע היא השיקה לרשתות ושירותי הסטרימינג אלבום חדש בשם "שלך, א. כורם: הופעה חיה במרכז ענב לתרבות" הכולל הקלטות מתוך סבב ההופעות בענב עם שירי האלבום ההוא לצד שירים נוספים שאיה אמצה לליבה מתוך יצירותיו של לאונרד – "Suzanne" ו-"Lover Lover Lover".

 

כך איה על יציאת אלבום המופע – "הללויה. ההופעה של תרגומי לאונרד כהן עלתה – אני באמת לא יודעת להגיד כמה פעמים. אז, בסיבוב הראשון ב2019 ושוב עכשיו, במלחמה, ורק לפני שתי הופעות פתאום הבנתי משהו: כל כך הרבה ספרים וכתבות עומק נכתבו על האיש הזה – להערכתי אין אף אמן שנעשו עליו יותר סרטים דוקומנטריים – וזה תמיד העיתונאים הכי נחשבים שניסו להכיר את האיש, להבין למה הוא התכוון, והם בטוח טובים יותר ממני בלאסוף אינפורמציה, לחקור, לגלות, אבל יתרון אחד בכל זאת יש לי, שלהם אין: אני גם אומנית. במשך רוב הקריירה שלו, לאונרד כהן הרגיש לא אהוב מספיק. למען השם, חברת התקליטים שלו לא רצתה להוציא את האלבום שכלל את השיר ״הללויה״, בטענה שהוא לא מסחרי מספיק! ואני עומדת על במה, כמוהו. ממתינה למחיאות כפיים, כמוהו. מתייסרת מול נייר, כמוהו. הכתיבה של לאונרד כהן היא האוורסט שלי לטפס ולעולם לא להגיע לפסגה שלו, אבל ראבאק, אני חושבת שאני יודעת דבר או שניים על איך הוא הרגיש. פירסט ווי טייק זאפה הרצליה, ד׳ן ווי טייק אולם המופעים גבעת ברנר. "שאלתי את לאונרד, כמה בודד זה אחד? לאונרד צחק וענה לי מיד בשיעול מחרחר, של לילות שימורים מאה ואחת קומות מעל, במגדל השירים" בכל אופן, שש שנים ו – אני לא יודעת כמה הופעות – מאוחר יותר, אני כבר מרגישה שזה כן בסדר שתרגמתי את השירים האלה. שכן יש לי רשות. שאני חוצפנית, אבל גם הוא. וקצת נרקסיסטית, אבל גם הוא. ובעיקר אני אוהבת וגאה במה שיצרנו כאן, אדם ואני, בעזרתם של תומר קמרלינג, אלכס בן ארי, איה קפלן ועוד אנשים טובים ויקרים. אתם ביקשתם חזור ובקוש, כל הזמן הזה, הקלטות מסודרות של התרגומים ו\או ההופעה וכנראה שעד כה פשוט רציתי שיהיה לי איזה פתח מילוט, איזו אפשרות להתחרט. אני כנראה לא צריכה אותם יותר. ״שלך, א. כורם״ הוקלט בינואר, פברואר ומרץ 2024 במרכז ענב לתרבות תל אביב, שהיו השותפים והמפיקים של הפרוייקט הזה מתחילתו. כולו מחכה לכם עכשיו בכל הפלטפורמות הדיגיטליות. נתראה במופע ההשקה ב28 במאי במוזיאון (כרטיסים אחרונים!). שיהיה לנו חג שמח, עד כמה שרק אפשר…"

על עצם העובדה שהיא חזרה להופיע בהופעות מול קהל בתל אביב בעיצומה של המלחמה היא מספרת כך –  ״אי שם בנובמבר האחרון, כששאלו אותי האם אני רוצה לחזור להופיע, היה לי ברור שאלה השירים היחידים שאני רוצה לשיר. כל דבר אחר הרגיש… לא ראוי. ובאמת ההופעות האלה, בתקופה האחרונה, העניקו לי הרבה נחמה. נכון, זו אני ששרה את השירים, זו אני שבאה לעבוד אצל הקהל, אבל לבלות שעה וחצי במחיצת היופי הזה, להתרגש מהמוזיקה בעצמי ואתכם, זה לא משהו שקרה לי בעבר באופן הזה. אולי זה העור שפתאום הרבה יותר חשוף. אלו רגעים שמרגישים מקודשים.״

ובכך הרומן הרומנטי של איה עם לאונרד כהן לא תם, בתאריך 28 במאי תציין איה כורם את יציאת האלבום החדש במופע שיערך במוזיאון תל אביב לאמנות. כאן יש עדיין כרטיסים

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא