מגשים החלומות
מופע של דונובן בהיכל התרבות בבת ים, אורחים – להקת נגני יוקללה Ukuleles For Peace, בניצוחו של פול מור. מוצ"ש 02.04.2016, נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.

האמת, דונובן איננו מגשים החלומות אליו כיוונתי, דונובן, או בשמו המלא דונובן פיליפס לטץ', הנושק בעוד חודש את שנתו השבעים, הוא מה שקרוי במחוזותינו סינגר סונגרייטר, זמר וכותב שירים מגלזגו, סקוטלנד. כוכבו דרך בשלהי שנות השישים ותחילת השבעים כמוסיקאי פולק ששלח ידו גם לזרמים אחרים שהחלו להתהוות אז כרוק, פסיכדלייה ופופ בריטי, הוא הפך לאגדה ומיתוס בימי חייו, הספיק לנגן ולהקליט עם חברי לד זפלין והחיפושיות, לזכות במחווה מצידו של בוב דילן ולהנחיל לעולם שורת שירים שהפכו למעין המנונים החיים עד היום, אמש הוא הפציע באולמו של היכל התרבות בבת ים והגיש לכמה מאות אנשים, מופע אקוסטי וחד פעמי, מופע בוטיק.

המופע נפתח על ידי להקת נגני יוקללה בשם Ukuleles For Peace, בניצוחו של בשם פול מור, בה מנגנים זה לצד זה ילדים פלשתינאים וישראלים. הלהקה בצעה כמה שירים ונעימות ערביות, ישראליות ואחרות אשר המוטיב והנרטיב השזור בהן הנו כמיהה לשלום, לקראת סיום מ ופע החימום הצטרף דונובן בעצמו אל בני הנוער.
החיבור עם נגני היוקללה הצעירים בני שני העמים התקיים כחלק מבקשתו של דונובן החוגג כעת 50 שנות פעילות מוסיקלית ועורך סבב הופעות בטייטל Retrospective כשם אלבום האוסף האחרון שלו הכולל ממיטב להיטיו המוכרים ברחבי העולם ובדגש על פעולותיו למען שלום.

במהלך המופע הגיש דונובן לצד השירים קטעי סיפורים מההיסטוריה הארוכה והעשירה שלו תוך אזכור אותם שמות חשובים שפגשו בו במהלך הקריירה המוסיקלית הארוכה, על הזווית עם חברי החיפושיות או העבודה לצד מי שמאוחר יותר הקימו את לד זפלין, על המעבר מסגנון פולק בריטי עם שורשים של אנשי ההרים בסקוטלנד וכרי הדשא של אירלנד ועד היצירות הפסיכדליות הבריטיות שעדיין מעבירות רטט בליבות מאזינים רבים, המופע שכל כולו היה איש אחד בעל בלורית סתורה וחולצה בגוון סגול כחלחל עם גיטרה אקוסטית ירוקה היה מעין חוויה המעוררת את הזיכרונות, הריגושים והחוויות של נעורי רוב רובו של הקהל וחיבור מצוין לבני הדורות הצעירים יותר שהכילו להניח יד על כרטיס למופע. הצטערתי רק שאת השיר Seasons of the Witchשאמצו גיבורי הבלוז של שנות השבעים אל קופר, מייק בלומפילד וסטפן סטילס באלבומם המיתולוגי Super Session הוא לא ביצע …
האמת שהתכוונתי להכין חפירה קטנה אודות השתלשלות כל המאורעות שקדמו לבוקינג של פרוגסטייג' בניהולו של פטריק לוסינסקי סביב הגעתו לארץ של דונובן, אך פטריק ודויד מחברת פרוגסטייג', הקדימו אותי, אז תסתפקו בדבריהם:
"תודה!
תודה לכל הקהל הנהדר שהגיע אתמול לראות את דונובן בהופעה בישראל!
עברנו לא מעט עם ההופעה הזאת, היא נדחתה ולאחר מכן בוטלה – מה שגרם לפעילי ה BDS לקחת לעצמם את הקרדיט על הביטול, וכמובן שהביטול כוסה בהרחבה בכל עיתון ואתר חדשות בישראל בהרחבה.
דונובן זעם על פעילי ה BDS והחליט לחזור בו מהביטול, ולבוא להופיע לפני מעריציו כאן – וככה הוא עשה. הופעה שכללה כמה קלאסיקות ענקיות ובה השתתפה גם להקת Ukuleles For Peace בה מנגנים ילדים ערביים ויהודים.
אנחנו רוצים להודות לכל מי שהיה שם, כל מי שקנה כרטיס והראה שבסופו של דבר, אחרי כל החדשות הצהובות והעיסוק בתפל יש גם מי שמצביע ברגליים ופשוט רוצה מוזיקה טובה בישראל.
תודה לאנשי התקשורת שכן תמכו ועזרו, כל הצוות המדהים של תחנת 88 שפועל למען מוזיקה איכותית ללא הפסקה, וכולל מספר מצומצם של עיתונאים ואנשי מדיה שעזרו, תרמו ואף הגיעו אתמול ונהינו לצידנו.
השנה רק מתחילה, אנחנו ממשיכים להיות חברת ההפקות שמביאה לישראל את הכמות הגדולה ביותר של אמנים, עם הופעה או שתיים כל חודש – וכל זה לא היה קורה ללא תמיכת הקהל ואהבתם למוזיקה.
שלכם, פטריק וצוות פרוגסטייג'."

בקטנה – פטריק לוסינסקי וחברת ההפקות פרוגסטייג' מגשימים חלומות, לי ולכל מי שעדיין חי את שנות הזוהר של הרוק, זה התרחש עם ריק וויקמן, זה התרחש עם רנסנס, זה התרחש עם אוריה היפ, זה התרחש עם קן הנסלי, זה התרחש עם בוקר טי, גם הפעם חלומי הוגשם, מעניין איזה חלום יגשימו לי בהמשך…
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע, צילום – שילי אראל
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע, צילום – יובל אראל
וידאו, פייסבוק
וידאו, יוטיוב
הנמוכים של הגיטרה נשמעו נורא לאורך כל המופע… לא ברור מה עבר עליהם שם בעמדת הסאונד.
גם כל שלושה-ארבעה שירים הוא ביקש מהם בקשות\שינויים. משהו שצריך להיות מתואם מראש במופע שעולה מעל 300 שקל לכרטיס לא?