הספרייה הלאומית, ירושלים
ערב ירושלמי, אביב על המסך
חמישי בערב, לוהט כיאה לאוגוסט. אך ביציאה מחניון הספרייה הלאומית בירושלים כבר מורגשת אווירה קרירה ובריזה מושלמת. ברקע נראה משכן כנסת ישראל. ממול ניצב אחד המבנים המרשימים ביותר בישראל, הספרייה הלאומית החדשה.
למטה, בגן עידן ובתיה עופר, מתכוננים לאירוע נעילת פסטיבל דוקוטקסט. זהו פסטיבל הקולנוע הדוקומנטרי של הספרייה הלאומית. בהחלט זמן טוב לאתנחתא קלה עם משקה צונן. השעון מראה שמונה והמקום מלא בקהל רב.
כולם מתיישבים לצפות בסרט "אביב" של הבמאי תומר הימן משנת 2003. מסך ענקי ניצב על הבמה ואלפי כיסאות פרושים מולו. ומעל הכול מזג אוויר מושלם, כזה שאפשר לחוות כאן בירושלים.
הסרט חוזר אל אביב גפן ואל השנים שבהן הפך לאייקון תרבותי. הימן עקב אחריו לאורך כמה שנים, בהופעות וגם ברגעים שמאחורי הקלעים. המצלמה פוגשת את גפן הציבורי, אבל גם מבקשת להגיע אל האדם שמאחוריו.
לצד ההופעות משולבים חומרים פרטיים מילדותו ומחיי משפחתו. הסרט חוזר גם אל הלילה שבו נרצח יצחק רבין. לצד אלה נחשפים רגעים אישיים מתוך חייו של אביב. כך נבנה המתח שבין אביב הפרטי לבין הדמות הציבורית שנוצרה סביבו.
לי זה מעלה זיכרונות נוסטלגיים מתוקים סביב אביב. המון קונוטציות השמורות לכל ילדי אור הירח. וזר לא יבין זאת.
המסך יורד, התעויוט עולים
רצים לקדמת הבמה. המסך יורד והקלידים והסינתיסייזר בועטים בפתיחת "מחר". חברי ההרכב "התעויוט", להקתו האגדית, כבר בפנים. תומר צדקיהו, ערן מיטלמן, עמרי אגמון, הדר גרין ונעם חבקין משלהבים. הקהל בעננים ואז מגיע: "ערב טוב ירושלים".
"למה את לא שלי כמו שאני שלך", ואחריו "אל מיליארד טועים". האחרון מגיע בוורסיה חזקה ביותר. התופים של תומר מעיפים את הספרייה באוויר.
"לעזאזל הופעות / אני שר לעצמי / מנסה להרגיע אותי…" והנה "הכל מתפורר". השיר מאלבומו השני של אביב, "עכשיו מעונן", כאן איתנו בלייב.
מכאן מגיע "גשם כבד עומד ליפול". השיר הוקלט לכבוד יום הולדתו ה־60 של בוב דילן. את הנוסח העברי כתב יהונתן גפן.
איזה כיף כאן.
אביב פונה לקהל: "אני רוצה ליהנות כמוכם היום. אתם באמת קהל נדיר, אני לא אומר את זה סתם". בביצוע ל"השיר שלנו" הקהל שואג את כל השיר. יש כאן קסם ירושלמי.
יהונתן גפן, המילים והסלון של הילדות
אביב, כאן בפסטיבל דוקוטקסט, מקדיש מילים חמות לאביו יהונתן ז"ל: "דבר אחד הוא לא נפל בחיים אלא התעלה. וזה דבר שלא להרבה אנשים יש. הוא תמיד שמר אותי על השפה הגבוהה. הייתי ממש קטן כשרוב חבריי שמעו את עוזי חיטמן וציפי שביט. הוא השמיע לי את טום וייטס ורנדי ניומן ואת כל הסופרים הנפלאים האלה. הוא הלך איתי באמת על כל מילה ומילה, בחרוזים ומשלים וכתיבה בכלל. וכמובן בוב דילן.
כשהתבגרתי, כבר בגיל שמונה, גדלתי על פואטים כאלה ושאר הדברים. ועל זה אני מודה לו עד היום. על כל העבר והשפה העברית. חוץ מזה, אבא תמיד היה מוקף בחברים נורא מוכשרים. הייתה לי הזכות לגדול איתם בסלון. אחד מהם היה גדול המשוררים הישראליים בעיניי, מאיר אריאל.
הוא לא הצליח בישראל. הקהל ברובו לא קיבל אותו והוא הופיע מול מעטים. היה גאון אמיתי של מילים. הגיעה לו הרבה יותר אהבה כשהוא בחיים. לחוות את זה ולהרגיש זאת. לצערי זה לא קרה. אז אם אתם אוהבים מישהו, תאהבו אותו היום ולא מחר."
מאיר אריאל ונשל הנחש
"השיר הבא אני רוצה להקדיש לגדול המשוררים שלנו, מאיר אריאל". ואז זכינו לביצוע שלא מן העולם הזה. וורסיה אדירה ל"נשל הנחש". בקטע הזה, יחד עם אביב, בכלל התרסקנו:
"וגם הייתה לי בחורה, קצת פראית קצת לא ברורה
אך לא הגיע לה שאשתגע –
אז במכונית שכורה הרסתי לה את הצורה
ועכשיו אני מתגעגע."
וואווו. ענקי.
שלט אחד, Hello והבטחה לבלאקפילד
שלטי בריסטול ענקיים ניצבים בשורה הראשונה. אביב מניף שלט שעליו מתנוסס: "בבקשה תשיר Hello". "ביקשתם ואני אנסה לשיר את זה", הוא משיב.
ועל הדרך הוא מבטיח לנסות לקיים כאן הופעה של ההרכב בלאקפילד. כמובן יחד עם סטיבן ווילסון הבריטי הגאון. שיתוף הפעולה ביניהם הניב הצלחה רבה בעולם ושורת אלבומים מצוינים. ובינתיים קיבלנו ביצוע של בלאקפילד. כיף ממש.
"מקסיקו" מגיע עם סולו תופים מרסק של תומר האהוב. היה גם את "עצוב בלעדייך", כי ממילא הוא פוחד בלעדייך. מכאן מגיע ביצוע ענוג עם הקהל ל"שנינו שווים". אביב מקדים אותו בסיפור על בחורה ועל אהבת נעורים נכזבת. אותה בלונדינית קטנטנה שעליה חלם אביב.
מפרגוד ועד אור הירח
אביב מספר על ירושלים. הוא מגיע לכאן הרבה לביקורים אצל חברו ואהובו אביתר בנאי. הוא מספר שהוקסם מבתי התה שהיו כאן בסבנטיז ואימץ את הטרנד. הוא גם חוזר לאחת מהופעותיו הראשונות ב"פרגוד". לדבריו, רק ארבעה מעריצים הגיעו אז. האמרגן הציע לבטל או לבצע שיר אחד, כדי לא לאכזב. אביב בחר לבצע את "אור הירח".
וזה גם שיר הסיום שלנו כאן בירושלים. ערב אדיר וחד־פעמי של מילים, ביצועים וסיפורים של אביב גפן האהוב. יחד איתו אנחנו ב"יומן מסע" מוקסם לאורך השנים. ומתפעלים בכל פעם מחדש מהאגדה הזו שמחייה את חיינו.
הרגעים של אביב
