הפרסים לזוכים והפרחים לצה"ל…

טקס פרסי אקו"ם בתחום הזמר העברי, בית החייל, שלישי, 10.03.2015. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.

אפתח בהודעת הרגעה – לא, לא הייתה מהומה תקשורתית דוגמת שנה שעברה, סאגת אריאל זילבר את אחינועם ניני, הפגנות מחוץ לאולם ורעש בחש תקשורתי, לא. את הרוח, הצלצולים והשטויות תרם השנה המנחה אורי גוטליב שפרט לקריאה ללכת להצביע לעלה ירוק\ מפלגת גמדי הגינה\ סיעת החייזרים האנונימיים, ניסה לקחת את הטקס כל הזמן לכיכר רבין או אל מאחורי הפרגוד בקלפי הסמוכה למקום מגוריך.

תכלס, עניינית, אקו"ם, בהיותה הארגון הגדול בארץ המייצג את ענייני הזכויות, הכסף והרייטינג של רוב המוזיקאים הישראלים, עורך מידי שנה טקס במהלכו מוענקים פרסים הכוללים מעבר לכבוד ולתואר גם חבילת מזומנים נאה לנבחרים בידי ועדת שיפוט שכללה את  שירי מימון, משה פרץ, שחר אבן צור , תמיר קליסקי ובועז כהן.

אז מי היה השנה בזוכים? הנה כמה מהזכיות, אלו שפועלם סוקר בבלוג בהרחבה במהלך השנה:

פרס ע"ש משה וילנסקי לשיר השנה – "ילד של אבא" הוענק למוקי – מילים וביצוע, יאיא כהן אהרונוב – לחן, אורי אבני – עיבוד. ואלו נימוקי הועדה – " לא בכדי השיר  "ילד של אבא" נבחר לשיר השנה, שיר שהושמע רבות בתחנות הרדיו, קבל את המקום הראשון כמעט בכל מצעד ואי אפשר להישאר אדיש אליו. מוקי שהיה פעם "הילד הרע" של תעשיית המוזיקה והיום הפך להיות הילד שאוהבים בכל בית. אין בית בישראל שלא מכיר אותו, שר את מילותיו ומצליח לרגש אותנו בכל פעם מחדש. אין אבא שלא הפך את השיר לרינגטון. זה מספיק כדי להבין שזה לא רק שיר שהשפיע, זה שיר שיישאר איתנו…".

פרס ע"ש סשה ארגוב למלחין השנה דודו טסה על האלבום – "עיר ובהלות". ואלו נימוקי הועדה – "באלבומו האחרון "עיר ובהלות" הצליח דודו טסה ליצור מרקם מהודק של לחן, עיבוד וסאונד. המרכיב האינסטרומנטלי, שבשנים האחרונות לא בהכרח הוא החשוב ביותר באלבומים העבריים, תופס מקום נכבד, מהותי ומשמעותי ב"עיר בהלות". טסה ממצה בשלמות את יכולתו כמוזיקאי-מלחין לכל אורכו של האלבום, כשהוא מצליח לאזן בתבונה וברגש בין המלים, השירה והלחן. השנה הלחין דודו להיטים נוספים- למבצעים אחרים ביניהם "לב חופשי" של מוקי ו"אל תאמר" של יובל דיין על כל אלה, מוענק לו פרס אקו"ם למלחין השנה."

פרס ע"ש יוסי בנאי על הישג השנה למחבר לעמיר לב עבור האלבום "נוגע בדרכון". ואלו נימוקי הועדה  "עמיר לב תמיד ידע לספר סיפור ובאלבומו "נוגע בדרכון" יש לא מעט סיפורים מצוינים, חלקם מותחים קווים ישרים בין אתמול – חולון של שנות השבעים – לבין היום, ישראל של המאה ה-21. "לכולנו היה שרוך ומפתח, ואדידס רום כותב עמיר לב, "ואמהות שעובדות/ היינו מתרגשים להרים את היד ולעצור ולהיכנס למונית/ בדרך כלל הנסיעות היו הרבה יותר טובות מהמקומות שהיינו עוצרים…לא היה לנו חוג, לא נסענו לחו"ל, לא קראנו שירי אהבה/ כנראה שזה הספיק, אף אחד לא חזר בתשובה".  עמיר לב הוא קולה של החילוניות העכשווית הפשוטה והטובה, הערכית והשפויה. לב מבטא את האופן שבו ניתן לכתוב שירת רוקנרול מודרנית בעברית ועל כך מצאנו אותו ראוי לקבל את פרס אקו"ם השנה.

פרס ע"ש עוזי חיטמן על הישג השנה לאלבום "הכל לטובה", שאנן סטריט – מילים וביצוע, שלומי שבן  לחן. ואלו נימוקי הועדה – "הכל לטובה" הוא אלבום שמזכיר מדוע אלבומים בכלל קיימים עדיין. בעידן שכולו כמעט שירים, יש בו את כל מה שאלבום צריך ויותר. הנושא שמהדהד לכל אורכה של היצירה, מילים חודרות והגשה שמשאירה אותך מרותק ומסור להתפתחות המוזיקלית. למרות שהאלבום כולו נכתב ומושר בשפה האנגלית הוא מרגיש יצירה מקומית ומחוברת זאת מכיוון ששאנן סטריט הוא אחד היוצרים המקוריים והנאמנים לעצמם שפועלים כיום ויש לו דרך משלו לכדרר שפה. בשיתוף פעולה עם שלומי שבן שחתום על רוב הלחנים באלבום וכמו כן חווה אלברשטיין וברי סחרוף, נוצר שילוב מושלם בין לחן לטקסט שגדל עליך מהאזנה להאזנה."

פרס ע"ש ענבל פרלמוטר לתגלית השנה – רותם כהן. ואלו נימוקי הועדה – "לאט, לאט ובנחישות מוכיח רותם, כי גם היום, ניתן להגיע להכרה רחבה בזכות כישרון כתיבה, ביצוע ועבודת שטח טובה. הקהל שמע עליו תחילה, כמי שמלחין וכותב לזמרים אחרים, בין הזמרים שכתב להם כהן- שלומי שבת, אייל גולן, דנה ברגר ועוד ועכשיו הוא בקדמת הבמה וזוכה להצלחה מרשימה בהופעות ובהשמעות אינספור ברדיו. רותם השנה הצליח ובגדול לפרוץ לתודעה ולהיות השם החם של סצנת המוסיקה בארץ. רותם מביא איתו ניחוח חדש של שאנסון ישראלי…ועל כל אלה החליטה הוועדה להעניק לו את הפרס."

פרס בית היוצר של אקו"ם לתמיכה בהפקת אלבום ליוצר – מארק אליהו. ואלו נימוקי הועדה – "יצירותיו של מארק אליהו שואבות השראה מקשת רחבה של השפעות, בהן מוזיקה יהודית מוזיקה פרסית קלאסית ומוזיקה טורקית. השימוש בכלי נגינה מיוחדים- קמנצ'ה ועוד מביאים את המאזין למסע לעבר עולם צלילי במחוזות רחוקים. החום והרגש, הגעגוע והשורשיות באים לידי ביטוי במוזיקה של אליהו, כמו גם הקשר בינו לבין אביו, המוזיקאי פרץ אליהו, החיבור בין שני הדורות של המוזיקאים מצליח לברוא מוזיקה אותנטית, מקורית לתפארת. על כל אלה החליטה ועדת הפרס להעניק למארק אליהו, את הפרס."

כמו כן הוענקו פרסים ליוני רכטר ויהונתן גפן, יעקב למאי, יוני לבנה, רחלי שביט, חנה גולדברג, אריה לבנון, יואב קוטנר והאחרון – אפי נצר שלקח את הקהל לשירה בציבור. על מקבלי הפרסים נוספו כמבצעים במהלך הטקס איה כורם, סגיב כהן, דודו אהרון, שלומית אהרון ומאיה בוסקילה. את המבצעים ליווה הרכב מוזיקלי שכלל את עמרי אגמון בגיטרה, יוסי מור בקלידים, עופר פלד בכלי נשיפה, תומר צדקיהו על התופים, לי קורן בנבל ואייל מזיג בגיטרת בס, עיבודים והפקה מוסיקלית.

בקטנה – עדיין מוזר לי להגיע לכנס בתחום התרבות כאשר בכניסה למקום ניצב חייל חמוש, בית החייל הוא לא באמת המקום הנכון לטקס, כשעה לפני הטקס התקיימה קבלת פנים מלווה בקייטרינג שכלל בקבוקי בירה, יין, טורטיות ובצקים סינים לצד עוגת פירות יער, אני מקווה שסידורי הפרחים שהוצבו נמסרו בסופו של הערב לצה"ל, בית החייל וזה…

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהאירוע. צילום – יובל אראל

וידאו, מביצועי הזוכים. צילום – אדוה אראל