דיווח מהשטח

ביקורת דרכונים

עמיר לב – מופע השקה חגיגי לרגל צאת האלבום החדש ׳נוגע בדרכון׳ עם אורחים מיוחדים: גבע אלון וגליה חי. הרכב – רם אוריון – גיטרות, יונתן לויטל – בס, נווה קורן – תופים. יום שלישי 25.3 בארבי ת״א. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.

עמיר לב, נוגע בדרכון, בארבי. צילום: יובל אראל
עמיר לב, נוגע בדרכון, בארבי. צילום: יובל אראל

נוגע בדרכון, אלבומו החדש של עמיר לב, טרובדור המילים וגיטרה אקוסטית, הוא באמת תעודת זהות אישית המכוונת ומקוונת מבט חודר שלא מפספס מתמונת המציאות של חיים המוגשים במלל ציורי, נקי ופטור משמאלץ, אין בסביבה הרבה טרובדורים מסוגו של עמיר, עובדה ההופכת את "נוגע בדרכון" לסוג של יהלום נדיר שייעודו הקשבה, הבנה, הכלה, המהום נענוע הראש לאות אישור. שיריו של לב נוגים, נוגעים בעצבות של החיים, אך מאוד אמתיים, חדים ומזוככים.

פרסומת

במילים אלו הגדרתי את אלבומו החדש של עמיר לב, מיד כשיצא להאזנה, אכן שירתו של עמיר, בקול הנמוך בעל הגוון המעושן, נוסכת סוג של בטחון במאזין, במיוחד בזמן שאתה מתבונן בדמותו הבלתי מוחצנת, השקטה, החסונה, כשהוא ניצב עם הגיטרה אל מול הקהל, ממש לא ככוכב רוק בן ימינו, יותר כאמן פולק נודד בערבות ושדות מרעה אי שם.

עמיר לב, להקה, בארבי. צילום: יובל אראל
עמיר לב, להקה, בארבי. צילום: יובל אראל

את השקת אלבומו חגג אמש עמיר לב במופע חגיגי אל מול קהל רב שמילא את כל אגפי מועדון בארבי, רוב רובו ישוב סביב שולחנות שכמעט ואין עליהם משקאות, ישוב ומאזין בקשב, כי אכן שיריו של עמיר לב אינם להיטי פופ או רוק, אילו סיפורים של עובר אורח הקולט את ההוויה ומבקש להעביר רשמיו הלאה, את המעטפת המוזיקלית המלווה את אותם סיפורים הוא עוטף, הפעם בלוויית גיטרה חשמלית,  יחד עם חברי ההרכב שלו – רם אוריון בגיטרה חשמלית, יונתן לויטל בגיטרת בס וקלידים ונוה קורן על התופים, במעין ריתם מונוטוני קמעה של מקצבי גיטרה המבקשים לפרוץ החוצה בשאגת יללות ארוכה ומתייסרת.

הוסיפו לכל אלו את התנצלותו הכנה והתמימה כי חלקו הראשון של המופע מוקדש רובו לביצוע שירי האלבום החדש עד אשר הוא מזמין את גליה חי והוויולה להצטרף למופע ולחדד את זעקת הנשמה המוזיקלית בצליליה, המודגשת היטב במעין זעקת סירנת מלחמה בשיר המביט על העם המתגורר בשכנותינו, הוא הולך ומגדיל עשות כאשר אורח נוסף מצטרף אליו – גבע אלון, גיבור גיטרה נוסף משדות הפולק הרוקנ'רולי לביצוע כמה מהשירים אותם הם בצעו יחדיו בעבר.

פרסומת
עמיר לב, גליה חי, יבבות השירה. צילום: יובל אראל
עמיר לב, גליה חי, יבבות השירה. צילום: יובל אראל

השירים הישנים, הקודמים של עמיר לב מוכרים היטב לקהל הרב המצטרף מעת לעת בשירה שקטה לביצועים שעל הבמה, רק סופו של המופע הקים את הצופים מכסאותיהם להדרן בו ניצב עמיר בגפו עם הגיטרה לשיר אחרון. סוג של מסע דרכונים המלווה בכבדות ראש המתמקדת בתכנים, תכני השירים, כי הרי מלכתחילה ציינתי שמדובר בטרובדור שכוחו בסיפוריו.

ליין אפ: הכל כאן, רכבת, טניה, אילן, לאן עפו הברווזים, עננים שחורים, הצלצול ההוא, נוגע בדרכון, חומוס (עם גליה), סמי (עם גליה), נוסע וחוזר, בא איתי, , לפעמים אני (עם גבע), נמל תעופה (עם גבע), מחכה (עם גבע), חבק אותי (עם גליה), שש שעות, כבוי. הדרן: שמוליק.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו

 

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

6 תגובות

  1. כתבת יפה ומדוייק, היינו שם ונהנינו מאד. מה שקצת היה חסר לנו זה קצת דיבורים בין השירים, מופע של שעתיים והוא בקושי אמר משהו. רצינו קצת סיפורים על איך השירים נכתבו, כמה מילים, משהו אישי על החיים שלו ועל ההופעות מהזווית שלו. אומנים אחרים עושים שילוב כזה בצורה יפה. אבל אין מה לדבר – הייתה הופעה מדהימה. מומלץ בחום

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button