יום שישי, אוקטובר 30, 2026

תגית: ביקורת אלבום

שלמה והאנדלוסים: פטריק סבג פותח דלת חדשה לשיריו של שלמה ארצי

פטריק סבג אוהב לקחת סיכונים. צריך לא מעט אומץ כדי להיכנס אל תוך הקטלוג של שלמה ארצי. צריך אפילו יותר אומץ כדי לפרק אותו ולהרכיב אותו מחדש. שיריו של ארצי אינם רק אוסף להיטים. הם חלק בלתי נפרד מהפסקול...

אידיוט! – הזיות של מטייל בודד

הסיפור שמאחורי הסיפור מעטים מכירים את אורי רוסו בשמו, למרות שמיליוני מאזינים ברחבי העולם כבר פגשו את היצירה שלו. במשך שנים הוא עומד לצד נגה ארז כשותף מלא לכתיבה, להפקה ולעיצוב הצליל שהפך אותה לאחת האמניות הישראליות הבולטות בזירה הבינלאומית....

נסרין קדרי – יהלום מעבדה

חמישה שירים בין חג לפרידה ובין ציניות לרגש חשוף כל שנה חגי האביב מביאים איתם פריחה, לא רק בשדות אלא גם בתעשיית המוזיקה. חנויות הפרחים מתמלאות וגם חנויות התקליטים. אמנים רבים מכוונים את יציאת האלבומים שלהם בדיוק לעיתוי הזה, בין...

בין זיכרון לעיר – שני קולות בג’אז המקומי

ג’אז כרגע של נשימה ישנם רגעים שבהם מוזיקת ג’אז מצליחה לעצור את הזמן. לא במובן הדרמטי, אלא דווקא בשקט. היא פותחת מרחב נשימה, מאפשרת בריחה רגעית מהעומס, מהחדשות, מהרעש, ומציעה סוג של ריפוי. לא פתרון, לא תשובה, אלא שהות. בתוך...

אילן סאלם וניתאי הרשקוביץ – Songs of the Willow

והפעם אני מזמין אתכם.ן למסע אסקפיסטי מסוג אחר. לא כזה שמרים דופק או שואף לשיאים, אלא כזה שמבקש להאט, להקשיב, להיות. אנחנו צועדים בין קטעים אינסטרומנטליים שנשמעים תחילה כמו דיאלוגים מוזיקליים בין החליל של אילן סאלם לבין קלידי הפסנתר של...

תומר ישעיהו – בשיחות עם עצמי

בין שגרה שבורה לרגע של נשימה, שיחה פנימית שהופכת לפסקול של תקופה, מוזיקה שמסרבת לצעוק ובוחרת להישאר קרובה. ישנם רגעים שבהם המילים הופכות צפופות מדי והאוויר בחוץ דחוס ומאיים. אנחנו מהלכים בתוך מציאות שסועה ומחפשים אחיזה במשהו שמרגיש כמו בית. ובתוך הסדק...

תחנה אחרונה בזמן – האלבום "בינתיים" של תמיר קרן מקבל חיים חדשים

תחנה שנשארה פתוחה - האלבום "בינתיים" של תמיר קרן לפני כמה שנים, רגע לפני שהעשור הנוכחי התחיל להסתבך עם קורונה, מלחמות ושסע חברתי, הגיע אלי מייל ממוזיקאי בשם תמיר קרן. הוא שלח פרטים על אלבום שהוציא אז לאור. כמו שקורה...

רתם שפרן – יותר מדי בבת אחת

יש יוצרים שאתה מזהה אצלם תהליך. לא קפיצה חדה, לא המצאה מחדש, אלא התבהרות. רתם שפרן שייך לזן הזה. ארבע שנים לאחר אלבום הבכורה, כשהוא כבר בן 21 עם רזומה שמספיק לאחרים לקריירה שלמה בתחילת הדרך, משוחרר אלבומו השני...

דורון בוטניק – עיניים לשמיים

 את דורון בוטניק פגשתי לפני יותר מעשור במרתפי דרום תל אביב. במות קטנות, קהל דחוס, לילות אינדי טעונים. הוא עלה לבמה בלי פילטרים ובלי הגנות, ומוזיקה חשופה זרמה ממנו כמו וידוי. כבר אז זיהיתי יוצר שלא מכיר הילוך ביניים....

עדי אולמנסקי – 2 בלילה – סקירת אלבום

לאחר ציפייה ארוכה ומספר סינגלים מבטיחים הוציאה עדי אולמנסקי את אלבומה הראשון בעברית - "2 בלילה", האישי והחושפני אך בו בעת גם הקליל והפופי ביותר שלה עד כה.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...

טרנדים

חמישים שנה, U2 שוב כובשת את המגרש

יש להקות שהזמן הופך אותן לזיכרון נוסטלגי, ויש כאלה שממשיכות לכבוש פסגות חדשות. חמישים שנה אחרי שהחלו...

מקיסריה לבית המדרש: בר צברי, בניה ברבי ועמיר בניון

רק לפני ימים ספורים עמד בר צברי על במת אמפי קיסריה וחגג את מופע הבכורה שלו במקום....

מכיכר רבין לגראמי: המסע של נטע אלקיים לספריית הקונגרס

הקולות שלא נעלמו לפעמים ידיעה אחת מצליחה להחזיר אותי שנים רבות לאחור. הבוקר הייתה זו הודעה נרגשת של...

דיק טרנטון: מי רצח את ההיגיון?

,מה קורה כשבלש חוקר שלוש תעלומות רצח, אבל בכל פעם ההיגיון בורח מזירת הפשע? ואם זה לא...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

משפחה חמה: אצל ענת גוב גם אהבה היא לפעמים דיקטטורה

וואחד אישה, ושמה ענת גוב לפני כחודשיים יצאתי מהצגת "אוי אלוהים" בתיאטרון הבימה עם מחשבה אחת ברורה. ענת...

כל העיר יודעת: איתי ומור כובשים את מנורה

יש משהו מרגש בלפגוש אמנים בתחילת הדרך, לעקוב אחר הצעדים הראשונים שלהם, ואז לראות אותם כובשים במות...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

הקליק האחרון: הפאנק לא מת, הוא רק הזדקן

הכול התחיל במרתף שחור בדיזנגוף יש סרטים שאתה צופה בהם, ויש סרטים שלוקחים אותך בחזרה אל החיים שלך....