יום חמישי, ספטמבר 3, 2026

רתם שפרן – יותר מדי בבת אחת

אלבום שני חשוף וישיר שבו רתם שפרן נע בין לילות ללא שינה לפופ קליט ומבסס את מקומו בדור החדש.

יש יוצרים שאתה מזהה אצלם תהליך. לא קפיצה חדה, לא המצאה מחדש, אלא התבהרות. רתם שפרן שייך לזן הזה. ארבע שנים לאחר אלבום הבכורה, כשהוא כבר בן 21 עם רזומה שמספיק לאחרים לקריירה שלמה בתחילת הדרך, משוחרר אלבומו השני "יותר מדי בבת אחת", המציג תמונת מצב כנה וכמעט לא נוחה של דור שחי מהר מדי ומרגיש חזק מדי.

בין חורף לנדודי שינה

כבר בשורות הראשונות של האלבום הוא מצהיר "תמיד כתבתי רק בחורף". החורף כאן הוא לא עונה אלא מצב נפשי. כמעט כל השירים נעים על הציר שבין לילה לחוסר שינה, בין מחשבות נודדות ללחץ בחזה. זה לא אלבום של דרמה גדולה אלא של סערה פנימית שקטה. הוא כותב על אהבה תוך כדי חשש מהסוף שלה, על פרידה עוד לפני שהתרחשה, על דפוס שחוזר על עצמו גם כשהלב מבקש הפעם אחרת.

"כותב שירי פרידה", שכבר הפך לשיר בולט ברדיו וברשתות, הוא אולי הצהרת הכוונות הברורה ביותר "אני כותב שירי פרידה ואת שוכבת לידי". זו שורה שמסבירה יוצר שחי את הסוף בזמן שההתחלה מתרחשת. הפופ כאן קליט ומזמזם, אבל הטקסט עוקץ מבפנים. לא המנון פרידה מתבכיין אלא שיר מודע לעצמו, כמעט אירוני, שמודה בחולשה בלי להתנצל.

כמעט עשיתי תאונה אתמול

אחד הרגעים החשופים באלבום מגיע עם "כמעט עשיתי תאונה אתמול". אין כאן דרמטיזציה מיותרת. להפך. המשפטים נאמרים כמעט באגביות "למה אין לי אושר", "זמן עובר ושום דבר לא משתנה". דווקא הפשטות הזאת מחדדת את תחושת העומס. שפרן לא מחפש מטאפורות מורכבות. הוא כותב ישיר, בגובה העיניים, כמו יומן אישי שהפך לשיר פופ.

יותר מדי בבת אחת

שיר הנושא סוגר מעגל רגשי. זיכרונות, תמונה על הקיר, שיחות אחרונות, השם שלה ששורף בגרון. זה שיר שמבין שהסוף כבר קרה אבל הלב עדיין מנהל משא ומתן. המשפט "מצטער אם זה יוצא יותר מדי בבת אחת", הוא לא התנצלות לקהל אלא לאהובה, ואולי גם לעצמו.

הסאונד והעשייה

את כל השירים כתב והלחין רתם שפרן. על העיבודים חתומים יהלי שטרן, אורי יקותיאלי ושפרן עצמו, כאשר שטרן ויקותיאלי אמונים גם על ההפקה המוזיקלית. שפרן מוביל בשירה ובפסנתר, יקותיאלי בגיטרה החשמלית, עילי סלומון בבס, שטרן בתופים, ולצידם מקהלת קולות רחבה שמעניקה עומק והדגשות ברגעים הנכונים. המיקס והמאסטר של מאור אלוש שומרים על איזון בין אינטימיות להפקה עשירה.

התוצאה נעה בטבעיות בין פולק ישראלי לפופ עכשווי. אין כאן ניסיון להעמיס שכבות לשם הרושם. גם ברגעים הגדולים נשמרת תחושת חדר, פסנתר, לב פתוח.

הדרך עד כאן

מי שעקב אחריו עוד מימי "השמיים ואמנות הנפילה" זוכר יוצר תיכוניסט עם כתיבה בוגרת לגילו. מאז הספיק להופיע בפסטיבל הפסנתר, לשרת בלהקת חיל החינוך והנוער, לחרוש את הארץ בהופעות בתקופה מורכבת, ולכתוב גם בקונטקסט לאומי יותר, כולל הדואט עם נועה קירל בפרויקט "שוב הגיע סתיו". כל אלה נוכחים כאן ברקע, אבל האלבום הנוכחי בוחר לחזור פנימה, אל הסיפור האישי.

השורה התחתונה

"יותר מדי בבת אחת" הוא אלבום של דור שמרגיש מוקדם מדי ומאוחר מדי בו זמנית. של אהבה שמפחדת להירגע. של לילות לבנים ושל מחשבות שמסרבות לשתוק. רתם שפרן לא מנסה להיות גדול מהחיים. הוא מנסה להיות אמיתי. ובמקום שבו רבים בוחרים מסכה, הוא בוחר חשיפה.

מילה

כך רתם על האלבום החדש עם יציאתו – "אם הייתם מספרים לי לפני שנה כשהתחלתי לעבוד על האלבום הזה על כל מה שקורה בשבועות האחרונים, כנראה הייתי צוחק או בוכה או שניהם יחד. הייתי בתקופה לא פשוטה ורק ניסיתי לפרוק איכשהו את מה שאני מרגיש לשירים.
אתמול הקשבתי לאלבום וחשבתי לעצמי שזה פשוט הדבר הכי כנה, שלם, אמיתי ומכוון שיצא לי לעשות, וחשוב לי קודם כל להגיד תודה לאנשים שזה לא היה קורה בלעדיהם: לאורי יקותיאלי ויהלי שטרן שהפיקו את האלבום ומעבר להיותם המוזיקאים הכי טובים שאני מכיר הם גם החברים הכי טובים ומכילים שיכולתי לבקש והצליחו לתרגם את מה שאני מרגיש ל-11 שירים ❤️ לאורי כלטוב ודניאל נץ שידעו לספר בקול שלהם את מה שאני לא יכלתי לבד 🧡 לכל החברים והמוזיקאים המוכשרים שלקחו חלק באלבום הזה 🩵 למאור אלוש שידע איך לגשת ברגישות לכל צליל ויש לו את האוזן הטובה בעולם 🤍 למאיקי שמעוני שהאמין בי מהרגע הראשון, בחר לקפוץ איתי ועם השירים האלה למים והשאיר אותי שפוי 💛 לספיר, עדי ועמית מיוניברסל ישראל שעטפו את כל הדבר הזה ונתנו לו בית 💜 לאירית ירון דקר שמגשימה לי חלומות 🩷 למשפחה ולחברים שמי אני בכלל בלעדיהם 💙 ובעיקר- לכם.
תודה שאתם אוהבים ומקשיבים בתקופה שקשה להקשיב בה והכל מלחיץ ככ. שום דבר לא היה קורה בלעדיכם, וזאת רק ההתחלה של הדרך שלנו יחד 🙂 עכשיו סופסוף האלבום בחוץ והוא בידיים שלכם. מקווה שתאהבו אותו. זה לגמרי הלב שלי, כל הצדדים שבו 🥲 "

הופעת ההשקה לאלבום תתקיים ביום חמישי 30.4 במרץ 2 בתל אביב. מי שרוצה לפגוש את השירים האלה במרחב חי ונושם, יקבל הזדמנות לראות איך הלב הזה נשמע על במה. כרטיסים זמינים כאן.

הכי חדשים

כשה"גג" מגיע להיכל: ג'ירפות חוגגים 20 שנה לאלבום המכונן

יש אלבומים שמתעדים תקופה, ויש אלבומים שמשנים את מסלולה של להקה. "גג", אלבומם השני של ג'ירפות, שייך...

ברי סחרוף מטפס ב"סולם האהבה"

אמש הופיע ברי סחרוף במתחם קו רקיע. במהלך הערב הוא שמר הפתעה קטנה לקהל. סחרוף הכריז כי...

טליה דנציג חזרה הביתה עם אלבום בכורה

ישנם אלבומים שנולדים באולפן ומסתיימים באוזניות. אחרים דורשים במה, קהל ולהקה שמכירה כל נשימה. "תחזרי הביתה", אלבום...

העיניים שרו, הלב נשם: יהודה פוליקר חזר אל אלבום המופת

הערב עלה יהודה פוליקר על בימת היכל התרבות בתל אביב. הפעם הוא הגיע עם המופע "עיניים שלי – 40 שנה". הקהל שמילא את האולם קיבל מסע מוזיקלי שנמשך כשעתיים. המסע נע בין יוון, הרוק הישראלי והסיפור האישי של פוליקר. לצדו התייצב הרכב מורחב בן 11 נגנים. יחד הם העניקו לשירים הוותיקים צליל עשיר, חגיגי ומלא […]

כאן פותח עונה: השירים, הקולות והרגעים הגדולים חוזרים למסך ולרדיו

תאגיד השידור הישראלי חשף אמש את התכנים שיעלו במהלך השנה הקרובה. האירוע נערך במרכז השידורים של כאן...

החיים עצמם: קוקו מאילת ומשפחתו נכנסים לריאליטי

קוקו מאילת מוכר היטב לאוהבי החפלות והמוזיקה הים־תיכונית. אחרים מכירים דווקא את החיקוי שיצר אסי כהן ב"שידורי...

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פטיפון משיקה מועדון חברים חדש למוזיקאים

מאז שהתקליט התמוסס בין רגליו של הדיסק, עולם המוזיקה עבר כמה גלגולים. בהמשך כמעט נעלם גם הדיסק...

פרנק־אן־פורטר עזב את הטירה – טים קארי הלך לעולמו

השחקן והזמר הבריטי טים קארי הלך לעולמו בגיל 80. מנהלתו אישרה כי מת בשלווה בביתו בלוס אנג׳לס....

כששופן פוגש את ריו: אמיתי קורץ מצא את הסמבה שהסתתרה בתוך הקלאסיקה

ישנם רעיונות מוזיקליים שאפשר להסביר במשך דקות ארוכות. אחרים זקוקים לכמה שניות בלבד כדי לגרום לחיוך. קחו...

עוף החול יוצאת מג׳נסיס: הבמה הופכת לפסטיבל עצמאי ב־toX ראשון לציון

יש רגע שבו במה מפסיקה להיות רק במה. היא מפתחת אופי, קהל ואפילו קצב חיים משלה. זה...

איתי לוי מסמן וי על הבארבי

יש במוזיקה הישראלית כמה במות שהשם שלהן מספר סיפור עוד לפני שנדלק האור הראשון. מנורה מסמן כוח...

רעש לבן: שתים עשרה שעות של רוקנרול בקיסריה

הרוק הישראלי לא נעלם, הוא פשוט חיכה למתחם גדול וליום ארוך במיוחד. פסטיבל ״רעש לבן״ מבקש להעניק לו את הבמה הזאת בדיוק. ביום שישי, 9 באוקטובר, המארגנים יפתחו את שערי מתחם Zone Festival בקיסריה. מהצהריים ועד חצות יזרמו שם שתים עשרה שעות של רוקנרול. אנשי toMix אספו לדבריהם את כל מי שמעיר את השכנים. הם […]

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא