יום שישי, אוגוסט 28, 2026

תומר ישעיהו – בשיחות עם עצמי

אלבום שנולד קודם אבל פוגש עכשיו את הלב בדיוק בזמן הנכון ומציע מרחב לנשום בתוך מציאות מתוחה

בין שגרה שבורה לרגע של נשימה, שיחה פנימית שהופכת לפסקול של תקופה, מוזיקה שמסרבת לצעוק ובוחרת להישאר קרובה.

ישנם רגעים שבהם המילים הופכות צפופות מדי והאוויר בחוץ דחוס ומאיים. אנחנו מהלכים בתוך מציאות שסועה ומחפשים אחיזה במשהו שמרגיש כמו בית. ובתוך הסדק הזה תומר ישעיהו מכניס אור. לא בבת אחת ולא בפריצה אלא לאט. דרך שירים שנשמעים כמו מחשבות שנאמרות בקול.

האלבום החדש שלו "בשיחות עם עצמי" לא מנסה להוביל. הוא מנסה ללוות. חשוב לומר האלבום לא נולד בתוך המערכה הנוכחית. הוא נכתב והופק עוד קודם לכן מתוך תהליך אישי. אבל דווקא בגלל זה הוא פוגש את הרגע הנוכחי בדיוק מפתיע. ישעיהו לא עיכב את היציאה. הוא בחר לשחרר עכשיו. בזמן שבו הצורך במוזיקה שמרככת ומחזיקה הופך כמעט קיומי.

אמן של שיחה פנימית

לאורך השנים תומר ישעיהו בנה לעצמו שפה ברורה. הוא לא רודף אחרי רגעים גדולים ולא מנסה להרשים בכוח. הוא פועל באזור ביניים. בין דיבור לשירה. בין פולק למוזיקה ים תיכונית. בין יומיומי לפיוטי. זו לא חולשה אלא בחירה. ובאלבום הזה הבחירה הזו מגיעה לדיוק. יש תחושה של יוצר שמכיר את הגבולות שלו ולכן פועל בתוכם בביטחון.

רוח האלבום

הרוח שעוברת בין השירים נשענת על תחושת לופ מתמשך. הימים חוזרים על עצמם. החדשות לא באמת משתנות. הפחדים נשארים ורק מקבלים צורה אחרת. יש תנועה בין עייפות לדריכות ובין ניסיון להאמין לבין תחושת שחיקה. זה לא אלבום של שיאים. זה אלבום של מצב. הדמויות שחולפות בין השירים חיות חיים רגילים לכאורה. עבודה נסיעות שיחות עם הורים גידול ילדים. אבל מתחת לכל זה יש סדק קבוע.

בין אמונה להיסוס

האלבום נע בין רצון להיאחז לבין קושי להאמין באמת. ישעיהו לא מבטל את האמונה אבל גם לא נאחז בה. הוא בודק אותה תוך כדי תנועה. השאלות נוכחות יותר מהתשובות. זה יוצר מתח עדין שמלווה את כל האלבום ומחזיק אותו חי.

הפרטים הקטנים

הכוח הגדול של האלבום נמצא בפרטים הקטנים. רגעים יומיומיים. סיטואציות מוכרות. מבטים חולפים בין אנשים. דווקא שם נבנית המשמעות. ישעיהו לא מחפש רגעים דרמטיים. הוא אוסף רגעים פשוטים ומהם מרכיב תמונה רחבה יותר.

מוזיקה שמקשיבה לטקסט

גם מבחינה מוזיקלית האלבום נשאר נאמן לקו שלו. העיבודים קרובים ואינטימיים. הגיטרות הבוזוקי והקלידים מלווים ולא משתלטים. זו מוזיקה שמבינה את המקום שלה ונותנת למילים להוביל.

חיים בתוך היצירה

עטיפת האלבום שצוירה על ידי ענבל איל ובנם נח ממשיכה את אותו קו אישי. אין הפרדה בין החיים ליצירה. הכל מחובר לאותה שיחה מתמשכת.

לא לפתור אלא להישאר

"בשיחות עם עצמי" הוא לא אלבום של תשובות. הוא לא מנסה להסביר את המציאות ולא מציע פתרון. הוא נשאר בתוך הרגע. ובתוך זמן שבו הכל רועש ולא יציב יש בזה כוח. כי לפעמים מה שנחוץ הוא לא תשובה אלא נוכחות.

מופע השקה

השקת האלבום תתקיים במופע להקה חדש ביום שלישי 9.6 במועדון
בארבי נמל יפו. אורח מיוחד אהוד בנאי. שמרו את התאריך, טרם נפתחה קופה לאור המצב.

הכי חדשים

המחזה "האשליה" – כשהאקסית מסרבת לצאת מהראש

שנה חלפה מאז שאביגיל עזבה את רז, אך מבחינתו דבר לא הסתיים. הזמן התקדם, אולם הלב נשאר...

שיר לוי שר לאבא וממשיך אל הבארבי

בתחילת חודש יוני נפרד עולם המוזיקה מישי לוי, שהלך לעולמו בגיל 63. אחד הקולות הגדולים בזמר הישראלי...

עונת הפסטיבלים יוצאת לדרך: חנוכה 2026 חושף את הקלפים

עונת הפסטיבלים יוצאת לדרך, וחג החנוכה מתחיל להתחמם כבר בסוף אוגוסט. גם השנה צפוי החג להציע שפע...

חגיגות המאה הגיעו לשכונה: אתניקס ושירה זלוף בפארק מנהטן

חגיגות מאה השנים לבת־ים ממשיכות לנוע בין הבמות, החוף והשכונות. אמש הן הגיעו אל פארק מנהטן השוכן...

רשת מועדוני FRIENDS נוחתת ביבנה

רשת FRIENDS מבית ההסתדרות מרחיבה את מפת התרבות שלה ונוחתת גם ביבנה. היכל התרבות העירוני מצטרף לרשת,...

פטיפון משיקה מועדון חברים חדש למוזיקאים

מאז שהתקליט התמוסס בין רגליו של הדיסק, עולם המוזיקה עבר כמה גלגולים. בהמשך כמעט נעלם גם הדיסק...

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פטיפון משיקה מועדון חברים חדש למוזיקאים

מאז שהתקליט התמוסס בין רגליו של הדיסק, עולם המוזיקה עבר כמה גלגולים. בהמשך כמעט נעלם גם הדיסק...

פרנק־אן־פורטר עזב את הטירה – טים קארי הלך לעולמו

השחקן והזמר הבריטי טים קארי הלך לעולמו בגיל 80. מנהלתו אישרה כי מת בשלווה בביתו בלוס אנג׳לס....

כששופן פוגש את ריו: אמיתי קורץ מצא את הסמבה שהסתתרה בתוך הקלאסיקה

ישנם רעיונות מוזיקליים שאפשר להסביר במשך דקות ארוכות. אחרים זקוקים לכמה שניות בלבד כדי לגרום לחיוך. קחו...

עוף החול יוצאת מג׳נסיס: הבמה הופכת לפסטיבל עצמאי ב־toX ראשון לציון

יש רגע שבו במה מפסיקה להיות רק במה. היא מפתחת אופי, קהל ואפילו קצב חיים משלה. זה...

איתי לוי מסמן וי על הבארבי

יש במוזיקה הישראלית כמה במות שהשם שלהן מספר סיפור עוד לפני שנדלק האור הראשון. מנורה מסמן כוח...

רעש לבן: שתים עשרה שעות של רוקנרול בקיסריה

הרוק הישראלי לא נעלם, הוא פשוט חיכה למתחם גדול וליום ארוך במיוחד. פסטיבל ״רעש לבן״ מבקש להעניק לו את הבמה הזאת בדיוק. ביום שישי, 9 באוקטובר, המארגנים יפתחו את שערי מתחם Zone Festival בקיסריה. מהצהריים ועד חצות יזרמו שם שתים עשרה שעות של רוקנרול. אנשי toMix אספו לדבריהם את כל מי שמעיר את השכנים. הם […]

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא