המוזיקאית טלי בירנברג משיקה שיר חדש – "Bring them Home" אשר נכתב, הולחן ומבוצע על ידה בהפקתו המוזיקלית של חן אדר מצגר. השיר בשפה האנגלית פונה כמובן הן לעם ישראל ומנהיגיו והן לעולם הרחב.
כך מספרת טלי על השיר, התהליכים שהבאוה לכתוב ולהלחין ולשיר – "…7 לאוקטובר 2023 תאריך שאיש מאיתנו לא ישכח. בזמן שזה קרה, הייתי בדרך להגשים חלום – לקחת את שני ילדיי ללונדון בפעם הראשונה – הם ואני. כבר היינו באוויר כשהגיעה אליי הודעה: “אל תבואי לישראל. אל תחזרו בשלב הזה. יש בלאגן גדול.” אבל לא ידעתי עדיין דבר. באמצע הטיסה נחתנו בטורקיה, ושמועות על אסון בישראל התפשטו – אך לא הבנו את גודל האירוע
במהלך הנסיעה שלנו לשדה התעופה בלונדון, בדרכנו חזרה לישראל, פגשתי נהג מונית – מוסיקאי טורקי שחי בלונדון שוחחנו על שיתופי פעולה, על יצירה שחוצה תרבויות. סיפרתי לו על השיר שכתבתי עם זמרת ויוצרת דנית, ועל החלום שלי לשיתופי פעולה בינלאומיים עם מוזיקאים ממדינות אחרות – כאלה שמחברים לבבות, חוצים גבולות ומביאים אור ברגעי חושך
כשהחזרנו לישראל, אזעקות קיבלו את פנינו. עם מזוודות שעדיין לא נפתחו, רצנו מיד למקלט עם השכנים. פניהם היו חיוורות. שם הבנתי שקרה משהו נורא באמת
שבועות ספוריםלאחר מכן הגעתי לכיכר החטופים בתל אביב. שם פגשתי את גליה, אמו של אביתר דוד, אחד החטופים עוצמתה ריגשה אותי עד עומק הלב. צפיתי בילדיה האחרים, אחיו של אביתר, מנגנים על הבמה ויוצרים חיים מתוך כאב רגע שבר, ורגע של קדושה
אבל ההבנה מה באמת מרגישה אם שמאבדת את ילדה, אפילו לרגע, באה אליי בלונדון. היינו ליד פארק סנט ג’יימס בדרכנו לארמון. הבת שלי רצה קדימה, נוצר בינינו פער. ופתאום נעלמה
הלב שלי נעצר. לא יכולתי לנשום. עם בני, חיפשתי אותה שוב ושוב, מתחננת. ההמון היה צפוף. רעדתי. היינו אמורים לטוס באותו ערב חזרה לישראל וחשבתי לעצמי: מה אם לא אראה אותה שוב? הפחד והכאב התערבלו והיו מעבר למילים
ואז, בכיכר, עמד אדם שהתפלל עם ארבעת המינים. הבת שלי עמדה לצידו כל הזמן הזה. הוא כמעט ניגש אליי כשכבר איבדתי תקווה. מיד קישרתי ביניהם ,כאילו הוא שמר עליה. היא הביטה בי ואמרה: “אמא, אמרת לי שאם אני הולכת לאיבוד שאשאר במקום.” וכך עשתה.
בכיתי כמו שמעולם לא בכיתי. האיש הזה, שהיה עם הבת שלי ברגעים האלה, נתן לי תמונה של הרבי מלובביץ’ – סמל לאמונה. מאז אני נושאת איתי את המסר הזה. השיר שלי “רבי יקר” מתוך האלבום הקודם נכתב מתוך אותו מקור של אמונה
הרגע הזה שבו מצאתי את הבת שלי והחזקתי אותה שוב, הוא הרגע שאני מאחלת לכל אם שמחכה לילד שלה שיחזור הביתה
Bring Them Home נכתב בימים שאחרי 7 באוקטובר, כתפילה מתוך ליבי. אני מקדישה אותו לאביתר דוד, לגליה אמו, ולכל אותן הנפשות שעדיין מוחזקות בעזה. ואני מקדישה אותו גם לכל המפגשים הקטנים כמו השיחה ההיא במונית בלונדון, שמזכירים לי את המוזיקה, את התקווה, ואת האנושיות העמוקה שעדיין חיה בכולנו. מי ייתן ונכיר בקרוב רק שירי אהבה ושיבה.
באהבה,
טלי
