שבת, אפריל 18, 2026

שלגיה ושבעת הגמדים בגרסת 2025

בשנים האחרונות אנחנו עדים למגמה מרתקת בקולנוע: סיפורים ישנים, אגדות מוכרות, מקבלות פן חדש, יותר חושף, פחות ורוד. "שלגיה 2025" לא מוותר על הקסם, אבל מציב אותו בתוך מציאות מורכבת, טכנולוגית ואפילו קצת מאיימת. זהו לא רק רימייק – זה ניסיון לגעת בלב הקהל החדש, זה שמכיר את האגדות, אבל חי בעולם שבו הכל כבר שונה. הסיפור מפנה מקום לרגש, למתח ולמחשבה, וכשהכל עטוף בפסקול עוצר נשימה, התוצאה היא משהו שראוי לגלות ולחלוק.

שוב חוזרים אל אותם רגעים שגורמים לך לשאול – האם לפעמים צריך פשוט לתת לקלאסיקה לנוח? דיסני לא חושבת כך. קבלו את "שלגיה 2025" הרימייק המצופה ליצירה המצוירת הראשונה בהיסטוריה – – "Snow White and the Seven Dwarfs" שיצאה לאור בשנת 1937. אלא שכמו שקורה לעיתים עם שירים שמנסים לעשות להם קאבר מחודש – לא תמיד הקסם עובר.

את שלגיה מגלמת רייצ'ל זגלר, והמלכה המרשעת מקבלת פנים חדשות – והפעם גל גדות שלנו, בגרסה רעה מתמיד עם גלאם, ארס וזיקוקי קול. הבימוי בידיו של מארק וב, מי שכבר הראה יכולת לספר סיפורים רגשיים ומעופפים ב"ספיידרמן המופלא".

הגרסה החדשה של "שלגיה" מגיעה בזמן שבו ההילה הקלאסית מתערבבת עם הווירטואלי והדיגיטלי, ומציעה חוויה קולנועית שמאתגרת את כל מה שהכרנו על הסיפור המוכר. במקום האגדות הפסטורליות והוורודות, הסרט מציג עולמות אפלים, מתחים חברתיים וטכנולוגיה שמשחקת תפקיד קריטי. המשחק של השחקנית הראשית משדר אותנטיות ומעורר הזדהות, והפס-קול – שירוף חושים אמיתי – מצליח לשלב בין אלמנטים עתידניים למלודיות נוסטלגיות.

הסרט לא נופל בפח של נוסטלגיה חסרת תוכן, אלא מחדיר לסיפור עומק חדש, שגם מבוגר ימצא בו רלוונטיות, וגם ילדי היום יתחברו אליו. גרסת 2025 היא לא רק סיפור ילדות, אלא מראה חברתית שמזמינה לחשוב, להרגיש, ואפילו לפחד קצת.

אבל אנחנו פה בשביל המוזיקה

לצד הקלאסיקות הישנות נכתבו כמה שירים חדשים. הסרט כולל ארבעה מתוך שמונת השירים של פרנק צ'רצ'יל ולארי מורי מתוך הסרט המקורי – "Heigh-Ho",‏ "Whistle While You Work",‏ "The Silly Song" ו-"Someday My Prince Will Come", שהאחרון שבהם נשמע רק באופן אינסטרומנטלי עקב השינויים בעלילה

את השירים החדשים כתבו הצמד זוכה האוסקר בן פסק וג'סטין פול (La La Land, The Greatest Showman). התוצאה? פס קול שמכוון גבוה – ממש לכיוון ברודוויי. בין השירים תמצאו את:  "Waiting on a Wish"   – בלדת הדגל של שלגיה, מרגישה כמו שילוב בין דיסני לקווין. "All Is Fair"   – שיר הסולו של המלכה הרעה (גל גדות), שנראה כאילו נלקח ישירות מהמחזמר "ויקד".

אבל האם השירים זכירים?  האם הם ייכנסו לפנתיאון של שירי דיסני לצד  "Reflection" , "A Whole New World",  או "Let It Go" ? ובכן… לא ממש. לפחות לא לפי הביקורות הראשוניות.

לחצו להאזנה לפס הקול בשתי הגרסאות

 

האלבום יצא ב-14 במרץ 2025, עם גרסת דלוקס נרחבת, והסקור (המוזיקה הדרמטית ללא מילים) ב-21 במרץ.

מה עם הצפייה?

אחרי הופעה קצרה בקולנוע, הסרט זמין כעת בפלטפורמת הסטרמינג של דיסני+ החל מ־11 ביוני 2025. אז אם פספסתם בקולנוע, עכשיו זה הזמן להצטרף ולהחליט לבד — האם השלגיה החדשה היא אגדת־זעם שראויה לעמוד לצד המקור, או שמא ניסו להוסיף אפקטים והחליטו לשכוח את הקסם האמיתי?

מילה לסיום

הרימייק של שלגיה הוא לא אסון קולנועי, אבל הוא גם לא נסיכה חדשה שמרימה את הכתר. הוא מנסה לעדכן את האגדה – ולעשות אותה רלוונטית יותר לזמן שלנו, עם גיבורה פחות פסיבית והרבה יותר אסרטיבית. אבל כמו באופרה – לא כל מי שעומד ושר בקול גדול מצליח לרגש.

דיסני, אולי הגיע הזמן להבין – לפעמים, פחות זה יותר. או לפחות תנו לנו לשרוק בזמן שאנחנו עובדים.

טריילר הגרסה העכשווית

הגרסה המקורית, סרט באורך מלא

הכי חדשים

כשמיקי גבריאלוב מחזיר את הוויניל לחיים בלב תל אביב

בשבת בבוקר, כשהעיר עוד מתנהלת על הילוך נמוך, הסניף הראשי של האוזן השלישית כבר פועל בקצב אחר....

חוזרים לשגרה לכבוד יום העצמאות

כן, אני יודע שזה מתחיל להטריף ולשגע, השינויים כל כמה שעות אבל אלו העובדות - חוזרים לשגרה...

היום החדש של אבטה בריהון

יש אלבומים שנשמעים טוב ברקע. Addis Ken של אבטה בריהון לא עובד ככה. הוא דורש הקשבה. הוא...

כך ייראה חג העצמאות השנה

ערב יום הזיכרון וערב יום העצמאות של 2026 מסמנים נקודת שבר עבור קהילת האמנים ועובדי הבמה. מדובר...

האופרה הישראלית חוזרת עם סלומה

אחרי השבתה מאונס בעקבות המערכה הצבאית, האופרה הישראלית חוזרת לפעולה ומכריזה על חידוש העונה. היא עושה זאת...

דורית ראובני ודודו זכאי – האדמה שלי

יש משהו כמעט מתבקש, אפילו טבעי, בחזרה של דורית ראובני ודודו זכאי לאולפן. לא מתוך ניסיון להמציא...

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

יום חנויות התקליטים 2026 יצויין בישראל

יום חנויות התקליטים 2026 - כשהוויניל חוזר לחיים גם בישראל בשבת הקרובה, 18 באפריל 2026, יצוין ברחבי העולם...

להקת טיפקס מחזירה את החיים לבארבי

אחרי ימים לא פשוטים, יש רגעים שבהם התרבות פשוט חוזרת לנשום. מחר בערב ייפתחו שוב דלתות מועדון...

האמרגן אשר ראובני הלך לעולמו

האמרגן ואיש המוזיקה אשר ראובני הלך לעולמו לאחר תקופה של אשפוז, בעקבות זיהום חיידקי בדרכי הנשימה. בן...

קולנוע במקום

רשת מועדוני התרבות FRIENDS מבית ההסתדרות משיקה יוזמה חדשה שמדברת בדיוק אל הרגע הנוכחי. כשאולמות התרבות מתמודדים...

מצעד הלהקות הצבאיות יוצא לדרך

תחנת הרדיו כאן גימל פותחת את ההצבעה למצעד השנתי ליום העצמאות וממקדת השנה זרקור על אחד הפרקים...

התרבות שוב נעצרת

עולם המופעים בישראל שוב נעצר. אולמות נסגרים, הופעות מתבטלות, והבמה מחשיכה. זה לא מפתיע. זה דפוס שחוזר...

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא