כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

פס קול שבועי

פס קול מלחמה #10

כי מוכרחים להמשיך לשיר ולנגן, לקט נבחר מתוך שלל השירים שיצאו לאור בימים האחרונים בצל המערכה הצבאית, האזינו

ימים קשים עוברים עלינו מאז אותה שבת שחורה, אולם עם כל הכאב, הצער והעננה השחורה נשאלת השאלה, למען מה אנחנו נלחמים? ואחת התשובות היא למען הרוח, וחלק מהרוח היא התרבות, היצירה, מותר האדם, וכאן אנחנו נכנסים עם אסופה של שירים שנוצרו בעת הזו בצל המערכה הצבאית, חלקם נוגים, חלקם מעודדים, אך הם בראש ובראשונה שירים, היצירה האנושית. קחו פסק זמן והטו אוזן.

נעה שאואט – רק שלא לראות

נעה שאואט היא זמרת יוצרת יוצאת להקת הנח״ל, תכננה לשחרר את אלבומה הראשון אולם אירועי השבת השחורה טרפו את התוכניות. היא לקחה את עצמה והופיעה בפני פצועים, חיילים וכתבה והלחינה את השיר ״רק שלא לראות״ בהפקתו ה מוזיקלית של אלמוג יצחק ושחררה אותו לרשתות, השיר צבר כוח רב והגיע במצטבר לחצי מיליון מאזינים. בעקבות כך נרתם צוות הפקה שלם להפיק את השיר עם קליפ מדוייק.

השיר נכתב לזכרה של דורין אטיאס המנוחה שנרצחה על ידי מחבלי החמאס בשבת השחורה, 7.10.23 במסיבה ברעים. דורין הייתה אמורה לחגוג את יום הולדתה ה-24 באוקטובר האחרון. יהי זכרה ברוך.

כך נעה עם יציאת השיר  – "לאחר תקופה ארוכה שהיה קשה להתפנות לאומנות, מצאתי את המשימה שמילתה את החלל ליצירה שהמלחמה הותירה בי ומצאתי פורייקט חדש להאחז בו. שיר שכתבתי שנקרא ״רק שלא לראות״ שנכתב על מסיבת הנובה ומוקדש לזכר דורין אטיאס ז״ל. הפרויקט בעיצומו, ומצאתי צוות מדהים שהתנדב להפיק את הדבר הזה ולהפוך אותו ליצירה עם קליפ שהכרחי לשיר שכזה. ואת האמת שאני כבר לא אובייקטיבית ומרגישה שהשיר הזה הוא לא שלי, הוא של כולנו…"

 

אירנה מאולר7 לאוקטובר

אירנה מאולר היא משוררת וסופרת שעלתה לישראל ממוסקבה בשנת 1990, ספרי שירתה וכן אלבומי המוזיקה בעקבותיהם שהתפרסמו ברחבי העולם זיכו אותה בפרסים רבים. את השיר " 7 לאוקטובר" כתבה והלחינה אירנה בעקבות אירועי השבת השחורה, כשהיא פונה למפיק המוזיקלי ניר בחר שגם שר לצידה את בתי השיר בשפה העברית.

כך אירנה על השיר החדש – "השיר שנקרא "7 באוקטובר" הוא טרגי וקשה מבחינה רגשית, כמו האירועים שפקדו את עמנו, על אדמתנו.  כמו גשם שחור, כמו תשלום על יהדות, כמו שואה חדשה.  השיר הזה הוא הבטחה לעמוד, לא להישבר, לנצח. זוהי קריאה לפתוח את עיניכם למציאות שהאויב כופה.  אחרי הכל – "אויבים משתוללים מדם, אני כבר למדתי לירות  ".  כי אין דרך אחרת.  כי זה הגן שלנו, שאנשינו גידלו במו ידיהם.  כי אם לא אנחנו, אז מי…"

 

לורן סינגר – חזקים

לורן סינגר, מוזיקאית יוצרת מצפת, משיקה את השיר "חזקים" אשר נכתב והולחן על ידה בהפקתו המוזיקלית של נועם עקרבי. את מילות השיר לורן כתבה בעקבות השבת השחורה. "הלב שלי לא יכל להכיל" היא מספרת, "הרגשתי שאני צריכה לעשות משהו למען כל מי שנשאר כדי לחזק להרים ולנחם בזמן הזה. המנגינה והמילים יצאו ממני ופשוט נתתי לזה לקרות".

 

גלעד שגב – בידיים חשופות

הזמר והיוצר גלעד שגב משיק שיר חדש – "בידיים חשופות" אשר נכתב והולחן על ידו יחד עם גלעד שמ ואלי שגם עיבד והפיק מוזיקלית. השיר מהווה חלק מתוך פרויקט אלבומי האמור לצאת בהמשך – אלבום שירים המוקדש לגיבורי אירועי ה-7.10
ומלחמת חרבות ברזל. השיר נכתב לזכרו של יונתן אלעזרי, בן 20 מאלון שבות, מיחידת דובדבן.. בסוף השבוע של שמחת תורה נסע יונתן לבקר את חבריו במכינה הקדם צבאית באופקים, שבה למד לפני גיוסו לצבא. כשהחלה המתקפה של המחבלים, יונתן שלא היה חמוש, החליט שלא להישאר במרחב המוגן ויצא החוצה כדי להילחם במחבלים עם אבנים בידיים. במהלך קרבות עד נפילתו, הצליח יונתן בתושייה רבה להילחם בעוז באויבים ולהכות בהם, וגם לעזור לפנות פצועים שנפגעו מירי ובכך להציל את חייהם.

כך גלעד שגב בעקבות השיר – "כל פעם שאני חושב על יונתן שיצא אל היריות והקרבות ללא נשק, בידיים חשופות, אני מקבל צמרמורת ומתפעל כל כך. כשלומדים להכיר את המשפחה הנפלאה והערכית שלו, ובמקביל את הדרך שבה העביר את הילדות שלו, האומץ שהיה בו, ההרפתקנות, ומעל לכל האהבה לעם שלנו, מתחילה להיווצר איזושהי הבנה מה גורם לאדם צעיר שאמור להסתגר לשמע כל נפץ, לעזוב את המרחב המוגן ולצאת כך אל הקרב ללא כלי נשק. ראיתי בכך גבורה בעלת מימד תנ"כי. האחדות בינינו כעם יהודי היא לא רק היכולת לחבר בין החלקים השונים בינינו בתפיסה, האחדות הזו יכולה להתקיים גם במימד הזמן, בינינו לבין מי שהיינו מאז ומתמיד, וזה מה שניסינו להראות בשיר ובקליפ הזה. החיבור לאבותינו, האישי, הפנימי, מכיל בתוכו כוח בלתי מנוצח. קירוב לבבות הוא לא רק בין החיים לחיים, אלא שייך לעולם הנשמות. מי ייתן וסיפור הגבורה של יונתן, מציל חיים, ימשיך ויציל חיים שייוולדו אחריו".


 

איתי פלג – משהו קרה

את השיר "משהו קרה" הלחין כתב ועיבד איתי פלג יחד עם נמרוד פרידריך. על השיר מספר איתי – "היי. הפעם זה אני. איתי פלג. ישר. בגוף ראשון. התקופה הזו בחיים במדינה שלנו לא פשוטה בלשון המעטה משהו קרה. משהו שעורר הרבה תחושות, שאלות ומחשבות. יש מועקה גדולה שכולנו חווים אותה יחד וגם כל אחד עם עצמו ואצל כל אחד/ת זה מתבטא באופן אחר. אני מרגיש שכזמר-יוצר דרך הביטוי שלי היא המוסיקה. לייצר חומרים מתוך מה שאני מרגיש כרגע. כאן ועכשיו. את השיר הזה לא תכננתי להוציא. הוא לא חלק מה אי.פי שאני עובד עליו. הוא משהו אינטואיטיבי שקרה ונוצר מתוך התחושות של עכשיו. השיר התגבש לו בסשנים מאד מיוחדים ויצירתיים עם המפיק שלי נמרוד פרידריך באולפן והנה, עכשיו הוא כאן. מקווה שייגע בכם ותאהבו אותו."

 

שרון הולצמן – הכל יהיה בסדר

המוזיקאי והיוצר שרון הולצמן חבר להקת אבטיפוס משיק שיר חדש – "הכל יהיה בסדר" אשר נכתב, הולחן ומבוצע על ידו בהפקה מוזיקלית של גיא ויהל. השיר החדש מבקש להיות הרגע המנחם והמרגיע לחששות שעולים מתוך התקופה הקשה שאנו נמצאים בה, ממש כמו מילות השיר – " גם אם לפעמים הכל נראה די מחורבן ושום דבר לא בטוח. גם אם לפעמים העתיד נראה חסר סיכוי ורק הכישלון ידוע, הכל יהיה בסדר,הכל יהיה בסדר גם אם לפעמים נראה… הכל יהיה בסדר.."

 

מאיה בוסקילה – עד אחרי הנצח

את השיר "עד אחרי הנצח" כתב והלחין איתן דרמון עבור הזמר פאר טסי שכלל אותו כשיר החותם את אלבומו האחרון "רדיו שטח" השיר הדרמטי הפך ללהיט ענק, מאחוריו סיפור מאוד עצוב, מילותיו נכתבו בעקבות מותו הפתאומי של נועם כהן והוא נכתב כמו לפיה של אמו ועל כן הוא בלשון נקבה. מאיה נתפסה ל מילות השיר ורוחו והחליטה לאמצו ולבצע אותו בקולה – "כששיר מתנגן לי בנימי נפשי, אני חייבת לשיר אותו. מקווה שיעשה לכולם עיסוי ללב בימים אלו". זהו שיר כמיהה לאדם שהלך מאיתנו, והוא ממש מתאים לימים הקשים הללו.

ואם כבר אז הנה הביצוע של פאר

 

הפרויקט של דורון רפאלי – גורל אחד

דורון רפאלי מחדש את שירה של עופרה חזה המנוחה "גורל אחד" שיצא במקור בשנת 1984 לפי מילותיה של צפנת ירון טמיר ולחן של שם טוב לוי, במקור הוא היווה חלק מהצגת ילדים בכיכובה של עפרה. בזכות מילותיו הפך השיר עם השנים למעין המנון, שיר קאנוני בפזמונאות הישראלית בשל מילותיו המדויקות.

כעת דורון רפאלי החליט להוציאו בגרסה חדשה במסגרת הפרויקט שלו יחד עם הסולנית כרמל גוזלן ואף הוסיף לו בית נוסף המבוצע כראפ – "אומרים שגורל אחד, שם אותנו כאן, לבנות ולהבנות בתוך כל הבלגן, בעצם הכל מתחיל קודם בי, בך, בך רק מתוך הכאב, נתחזק ונצמח

זה דורש הקשבה והכלה והבנה, הלא אלפיים שנה, אנחנו שורדים את אותה מלחמה, מי לא רוצה לחיות כאן בשקט, לגדל משפחה, למרות הפחדים של הקיום, החרדה."

אז במקום להשתבלל וליצור הפרדה ביננו, בואו נחזור פנימה אל הלב לאמונה…"

כך דורון רפאלי על השיר בביצוע המחודש –  "לפני כמה שבועות, בעודי תקוע בפקק שמעתי ברדיו את עפרה חזה שרה "גורל אחד שם אותנו כאן". הצטרפתי אליה בקולות, ככה לבד באוטו. בפזמון השני כבר לא התאפקתי ופתחתי את החלון שכולם ישמעו! זה הרגיש לי כמו השיר הכי רלוונטי לתקופה הזו. רגע אחד של התרוממות רוח בתוך כל הטירוף שמתחולל כאן. תמיד אהבתי את השיר הזה עוד כשיצא ב 1985, שם טוב לוי, שהערצתי אז (ועד היום) התראיין לרדיו וסיפר שחרג מהרגלו וכתב שיר פופ… תוך כדי שמיעת השיר כתבתי מספר שורות חדשות, לשמחתי היוצרים המקוריים שלו אישרו לי להוסיף ולהקליט אותן. במילים שהוספתי אני מתבונן על הגורל שלנו מזווית אחרת. הביצוע הזה מוקדש לכל מי שאיבד קצת את התקווה. התמימות והיופי עדיין קיימים בשיר בקולה של כרמל עם ביצוע קולי שמרגש אותי בכל פעם מחדש."

את הביצוע הפומבי הראשון לשיר בצעו דורון וכרמל בהופעה בשבוע שעבר בפיאנו בר תעשה.

אולם דורון רפאלי איננו הראשון המחדש את השיר, לפני חודשיים לקח הזמר והיוצר טל סונדק את מילות ולחן השיר "גורל אחד" בליווי של נגני התזמורת הפילהרמונית ויחד עם דיירי הכפר השיקומי "עדי נגב- נחלת ערן" רקחו ביצוע מחודש לשיר אליו התווסף בית חדש – ""נחזור בקרוב, נקום מעפר, יהיה לנו טוב, הכל יצמח מחדש. יהיה לנו כח, לשוב ולפרוח, כי לא רצינו לעזוב."

הביצוע המקורי של עפרה חזה

הגרסה של טל סונדק והתזמורת הפילהרמונית

הגרסה של דורון רפאלי וכרמל גוזלן

גרסת הלייב בבכורה בפיאנו בר תעשה

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא