מרתון נגני הג'אז למען נפגעי פסטיבל נובה
שש שעות של נגינת קטעי ג'אז בשידור ישיר התקיימו אמש כחלק מקמפיין ישראלי של סצנת הג'אז במטרה לאסוף תרומות מיהדות אמריקה לשיקום נפגעי הנפש בעקבות הטבח בפסטיבל נובה בשבת השחורה, היינו שם.
אומר ישר – זו הייתה זכות ליטול חלק כצופה "בשר ודם" במרתון ההופעות של מיטב אמני הג'אז הישראלים, רובם אמנים בינלאומיים, אשר נרתמו להשתתף במרתון של נגינה והופעה על מנת לאסוף תרומות מיהדות אמריקה שמיועדות להפעלת מערך התמיכה הנפשי לכל מאות ומעבר לכך הצעירים שנפגעו במהלך הטבח האכזרי שהתרחש במתחם פסטיבל המוזיקה נובה ברעים בשבת השחורה 7 באוקטובר על ידי מחבלי ארגון הטרור חמאס וגרורותיו.
אותם ניצולי הפסטיבל מצויים בימים אלו במצב לא פשוט, הופעת פוסט-טראומה לאחר אירוע טראומטי יכולה לקחת כ-4 עד 8 שבועות מרגע האירוע, ולכן ניצולים אלה זקוקים לתמיכה דחופה כדי למנוע השפעה מזיקה ארוכת טווח. יש צרוך דחוף בפעולה של מערך בריאות הנפש כדי לעצור את מעגל הטראומה.
ההכנסות הכספיות מאיסוף התרומות במרתון הג'אז יועברו כולם לפרוייקט SafeHeart – לב בטוח: פרויקט חירום לבריאות הנפש שמוקדש לחיבור בין 3500 נפגעי הטבח בפסטיבל המוזיקה נובה לאנשי מקצוע מורשים ומוסמכים בבריאות הנפש.
אוסיף ואומר כי הרעיון להפיק את הפסטיבל בידי ברק וייס המפיק העומד בדרך כלל מאחורי פעילויות קהיליית הג'אז החברתית הישראלית הגיע לאחר שנחל אכזבה אדירה מיחסן של עמותות וארגוני ג'אז באירופה אליהם פנה במטרה לקבל תמיכה חברתית והצגת סולידריות עם הנפגעים בפסטיבל המוזיקה נובה שעל דגלו חרותות סיסמאות של חופש, אהבה והכלה. הגויים (כן אפשר לכנות אותם כך!!!) התגלו בפרצופיהם האמיתיים המלאים באנטישמיות צרופה ליהודים ושנאה לישראל.
ועל כן הפתגם אם אין אני לי מי לי הוביל את ההחלטה ליזום הפקה מקומית מול אחינו החזקים כלכלית ביבשת החדשה ולא להסתמך כלל על חובבי הג'אז של היבשת הישנה, נבלות…
אז מה היה לנו אמש?
הפיאנו בר הצנוע של יפעת תעשה המה החל משעות בין הערבים בקהל רב ובעשרות מוזיקאים שיצאו לדרך המוזיקלית שתועדה ושודרה בלייב מהשעה שש ועד רגע לפני חצות בשני סבבי קהל עם 17 הרכבי ג'אז לצד אמני סולו מעולם הג'אז הישראלי, אמנים שראינו ושמענו אותם לא אחת במסגרת ההופעות של קבוצת הג'אז החברתית בפסטיבלי הג'אז השונים בארץ ובכלל. כל הרכב ואמן קיבלו הקצאת זמן של בין עשר דקות עד רבע שעה גג כדי לבצע יצירה או יותר מהארסנל האישי שלהם במסגרת המרתון.
אני יודע שזה לא פשוט, זה קשוח, אולם זו הייתה הזדמנות מצויינת לחוות ממרחק אפס את האמנים הללו, לראות גם מי מהם הוא מולטי הרכבים וורסטילי בזרמי הנגינה שלו (כמו למשל הפסנתרנית המצויינת קטיה טובול שהופיעה בלא מעט הרכבים), לטעום פעם נוספת מהשמעת יצירות שנפעמנו כבר בעבר להאזנה להן וכמובן לחוות ערב מוזיקלי על כוס יין ריוחה ספרדי למרות שהאינקוויזיציה הספרדית מנסה להרים ראשה דרך אמירות אנטישמיות של מנהיגי חצי האי האיברי…
אז מי היה אמש על הבמה הקטנה והאינטימית של הפיאנו בר של תעשה?
את הערב פתח הטריו של המתופף האגדי אהרל'ה קמינסקי כשלצידו הפסנתרן יונתן ריקליס ונגן הקונטרבס רם ארז, השלושה הכניסו את הקהל למוד הנכון עם המקצבים הרכים שתיפופו של קמינסקי שילח לחלל המועדון עד לרגע שהוא יצא לסולו שהוכיח כי מקמינסקי עד קמינסקי אין כמותו.
ההרכב הבא היה הטריו של הפסנתרן הבינלאומי גיא מינטוס שבאמת לא צריך להרחיב עליו את הדיבור מעבר למילים שמדובר בגאון מוזיקלי, לצידו של מינטוס היו נגן הקונטרבס אלון ניר והמתופף יונתן רוזן. לטעמי הזמן של הטריו על הבמה היה קצר מידי אולם אין מה לעשות יש לפנינו עוד 15 הרכבים ומוזיקאי סולו שאמורים להמשיך את המרתון…
אחרי שהטריו של מינטוס פינו את הבמה היא נכבשה (מילה קצת מוזרה בימים אלו…) על ידי הרביעייה של החצוצרן יונתן וולצ'וק, לצידו הפסנתרן יונתן ריקליס, נגן הקונטרבס אורן הרדי והמתופף יונתן רוזן, שמתם לב להצפה של היונתנים על הבמה? לא רק בהרכב הזה, בכלל לאורך כל הערב…
הרביעייה הבאה שתפסה את הבמה הייתה רביעייתו של המתופף שי זלמן כשלצידו נגן הסקסופון יובל דרבקין, נגן הקונטרבס אלון ניר (בכמה הרכבים הוא משתתף?..) והפסנתרן יונתן ריקליס (כן גם אתה יונתן, מולטי הרכבים…).
כעת נשבר הקטע של השלישיות והרביעיות כשעל הבמה נעמד לא פחות מאשר הנשפן יובל כהן, יובל ממשפחת הכהנים (אבישי כהן החצוצרן וענת כהן החצוצרנית ונגנית הקלרינט), חבל שהאחים לא הגיעו גם והיינו מקבלים את הטופ אוף דה שמנת להערב… יובל מבצע את גרסתו בגווני הג'אז לשירם של יעקב פיכמן (מילים) ודוד זהבי (לחן) "אורחה במדבר" המוכר עם המשפט "ימין ושמאל רק חול וחול".
באופן אישי רגע לפני עלייתו של יובל לבמה שיניתי את מקום מושבי מפינה צדדית לנקודה בה ניתן לקלוט בעדשת המצלה הן את קלידי הפסנתר והן את כל הנגנים, זה היה צעד נכון ומוצדק.
ועכשיו עולה לבמה הרביעייה של הסקסופוניסט עמית פרידמן כשלצידו הפסנתרנית קטיה טובול (גם קטיה חברה במספר הרכבים), גיא לוי נגן הקונטרבס (זוכרים שנפגשנו לפני שבועיים בכולי עלמא במופע שלו עם גל תורן "ליילי"…)
כשהם מסיימים את עשר הדקות שהוקצבו להם (אולי קצת יותר, בכל זאת ג'אז ויוצאים מהקווים בדרך כלל) קטיה נשארת על הבמה ואליה מצטרף כצמד יהונתן כהן נגן הסקסופון.
הגיג האחרון לסשן הראשון של המרתון היה כולו של זמרת הג'אז דפנה לוי ולצידה הפסנתרן תמיר מילר, נגן הקונטרבס ערן זילברברג והמתופף לאון חביב. דפנה ריגשה כאשר הקטע השני שהיא בצעה היה השיר "שמע ישראל" שנכתב והולחן על ידה בהשפעת אותה תפילה יהודית ובו היא לוקחת את המאזינים אל השורשים, בול להכיר לנו בימים אלו מאין באנו ולמה אנחנו כאן.
בשלב זה קצת יותר משעתיים תמימות והסתיים הסשן ויצאנו לאתנחתא קצרה (חצי שעה במונחים של עולם הג'אז זה די קצר…) במהלכה שובצו סרטונים בתוך הוידאו ששודר שכללו תיעודים מהשבת השחורה ופניות של אלו שאמורים לתת את הסיוע הנפשי לשורדי הפסטיבל חזרנו לבמה.
בעוד אני מסיים את כוס הריוחה שלי ועובר כעת לסשן של מים צוננים (לדלל, לדלל את האלכוהול) ואנחנו (אני, הקהל, ההפקה והמוזיקאים) יוצאים לסבב הבא שנפתח בהנחייתו של השדרן הוותיק רוני וורטהיימר בפנייה של נגן החליל והמנהל המוזיקלי של המרתון מתן קליין הסוקר בקצרה את המאמצים, את התרומה ואת הכוונה לסייע לקהילייה שנפגעה.
הסשן השני נפתח עם הטריו של הפסנתרנית ענת פורט, ולצידה נגן הטרומבון אורי דגן ונגן הסקסופון איתי רייטן.
ההרכב הבא הוא STAV עם הפסנתרנית סתיו אחאי, הגיטריסט רועי אביבי, נגן הבס דניאל הר לב והמתופף שחר חזיזה, הרכ מעט שונה מקשת כלי הנגינה שחווינו עד עתה, קצת חשמל באוויר. גם סתיו ידעה לגעת בנקודות הרגש היהודיות כשבצעה את התפילה "עושה שלום במרומיו" בנוסח עדות הג'אז, מדהים, מרגש, אשתפך ואומר גם מאחד לבבות.
אחרי סתיו עלו שני שליש מהטריו Shalosh – הפסנתרן גדי שטרן והקונטרבסיסט דיויד מיכאל, המתופף מתן לא הגיע, אין לי מושג למה, אולי הוא מעבר לים כעת. עובדה שלא הפריעה לגדי להפליג ולשוט עם הקלידים למחוזות רחוקים וקרובים כאחד.
כעת המרתון מתחיל להיפתח ולהשתחרר יותר, הנה עולה הרביעייה של החלילן מתן קליין, על הפסנתר קטיה טובול (היא גם כאן), נגן הקונטרבס אברי בורוכוב והמתופף אוריה מדר. מתן הכניס קצת ציונות ורוח של הפלמ"ח עם עיבוד לשירו של חיים חפר "הן אפשר", רק הג'יפ מודל 42 היה חסר כאן על הבמה עם מקלע ברן ומכנסי חאקי של אתא…
ההרכב הנשי קוונטה אנסמבל עולה לבמה – הזמרת חן לוי, הקונטרבסיסטית ענבר פז, הפסנתרנית קטיה טובול (פעם שלישית הערב…) והמתופפת הנמרצת מאי סגל המארחות את נגן הסקסופון יהונתן כהן (שעלה בסשן הקודם עם קטיה כצמד), גם הרכב זה שר בעברית, כזכור אלבום הבכורה שלהן היה עיבוד מחודש לכמה משיריה של שושנה דמארי.
לאחר פסק זמן קצר תופס את הבמה הפסנתרן עומרי מור בקטע די אימפרוביזורי לדעתי שנע בין כמה וכמה מחוזות וסגנונות כולל כמה קריצות לעולם הקלאסי מחד ולנגיעות בסטנדרטים מאידך.. פשוט תענוג להאזין לעבודת פסנתר ללא חוקים ומצוות…
אולם זה היה רק פתיח כי אל עומר מור מצטרפים כעת נגני "ניגון" – תום לב על הסקסופון, עופר שניידר בקונטרבס ויוסי לוי על התופים, דמותו הייחודית של שניידר החרדי עם הלבוש המסורתי מושכת את העין והוא גם פותח במילים על האמונה, המנהגים והחיבורים המתקשרים לדמות האדם וחג החנוכה, מכאן זה רק זורם הלאה לפיוטו של רבי נחמן מברסלב – " כל העולם כולו גשר צר מאוד", הביצוע משרה אווירה מיוחדת על המועדון, כאשר אט אט המוטיב החוזר הופך למקצב פועם והנה יוצא להם כל הג'אז הזה בתצורת התפרצויות געשיות של התופים, הסקסופון וקלידי הפסנתר.
אחרי ההתפרצות המרגשת ולאחר שהנגנים יורדים נכנס צמד נוסף – הפסנתרן אוריאל הרמן עם נגן הקונטרבס אברי בורוכוב, אוריאל הולך על ביצוע בעיבוד ג'אז לשיר "היו לילות" שכתב יעקב אורלנד ואילו מרדכי זעירא הלחין עבור אסתר עופרים, העיבוד של אוריאל הוא השיר הפותח את אלבומו "פנים מול פנים" אותו אף ביצע במרתון הקודם שהתקיים באוקטובר, אף הוא לשם גיוס תרומות לסיוע נפשי עבור הנפגעים.
אנחנו מגיעים לישורת האחרונה של הערב ולסיום עולה לבמה הרכב הטריו של טל גמליאלי נגן הקונטרבס, עומרי מור על הפסנתר ועמיר בר עקיבא בתופים כשהם מארחים את נגן הסקסופון תום לב.
תשמעו, זה היה קשוח ארוך ומורכב, היו הרבה רגעים של התרגשות, רגעים של מקצבים וטמפו מהיר, כמה חיבורים מרתקים, הרבה אמנים שנעים בין הרכב להרכב, חוויה אמיתית, הלוואי שהייתי יכול להציב כאן לקינוח את התיעוד המלא של המופע כדי שגם אתם הקוראים.ות תוכלו להנות מהצלילים. אולם התוכנית היא כי השידור ליהדות ארצות הברית יתקיים בחג החנוכה, על כן הווידאו יעלה כאן רק בסוף השבוע, בינתיים אפשר לקבל כמה טעימות מתיעודי פייסבוק לייב שלכדתי בסמארטפון, הם כאן.
לסיכום היה באמת פאן במקסימום, תודה לברק וייס העומד מאחורי ההפקה הגדולה הזו, ליובל צוק מתעשה ולמתן קליין על הניהול המוזיקלי.
לחצו לצפייה בגלריית תמונות המלאה מהמרתון
