האם אקט ההתפטרות של וועדת התקצוב בתרבות היה נכון?

ביום שלישי השבוע הגישו חברי הוועדה לתקצוב התרבות בישראל בראשותו של אודי ניסן – יו"ר הוועדה והחברים נעמי פורטיס, אורן כהן, חגית שני ודור לין, כולם דמויות מעולם התרבות על שלל גווניו, מכתב המופנה אל שר התרבות והספורט מיקי זוהר שכותרתו החלטתם להתפטר מהפעילות במסגרת וועדת התקצוב בתרבות שמונתה עוד בימיו של שר התרבות והספורט הקודם ח"כ חיליק טרופר במטרה לבחון את תחום התקצוב הממשלתי בעולם התרבות בישראל על מנת לאפשר תרבות יוצרת ועצמאית.

עבודתה של הוועדה הייתה אמורה לתקן טעויות עבר ולהוביל למצב בו גם גופי תרבות עצמאיים יזכו לתמיכה ממשלתית במסגרת תקציב משרד התרבות והספורט במטרה לעודד ולאפר יצירת תרבות עצמאית.

במכתב שחברי הוועדה שלחו לשר הם נימקו את התפטרותם בעובדה שהחוק החדש העוסק בביטול עילת הסבירות כנימוק המצוי בידי שופטי בג"צ בבואם לבחון החלטות ממשלתיות מייתר ומבטל את המנדט הממשלתי לעסוק בעולם התרבות.

כך נכתב במכתב – "…בבסיסה של חברה בריאה וחזקה – תרבות עשירה וחזקה. בבסיסה של חברה דמוקרטית בריאה וחיונית – יצירה הנהנית מחירות וחופש ביטוי מלא (בגבולות החוק). חברה דמוקרטית בריאה נותנת במה לחופש היצירה ולחופש הביטוי. חברה כזו מטפחת את חוש הביקורת ומאפשרת גיוון. חברה כזו נותנת קול גם למי שמוחלש, מודר ומופלה. למי שבחיי היום יום שלו הוא חלק ממיעוט, הוא האחר והשונה. היא מוכנה לתמוך ולקדם גם יצירה שעלולה להיות לא נעימה בהכרח לאוזנו של הרוב, שעלולה להיות צורמת, ולעורר מחשבה על התפיסות המקובלות ועל הנרטיבים של מובילי המדיניות שבשלטון. לא ניתן להגן על ערכים אלו במקום שבו אין מערכת משפט חזקה, עצמאית שיכולה להפעיל ללא מורא ביקורת שיפוטית על החלטות הממשלה ושריה. החלטות לא סבירות החסינות מביקורת שיפוטית, בשם עקרון הרוב והמשילות – פותחות פתח למדיניות משתיקה, מדירה, סגורה שתדכא את חופש היצירה. ממשלה ללא ריסון אשר מיום הקמתה עסוקה בפירוק והחלשת מוקדי הכוח העצמאיים במדינת ישראל, במטרה לרכז בידיה כוח בלתי מוגבל; ממשלה שמשתיקה ביקורת שיפוטית על סבירות החלטותיה, אין ביכולתה להתהדר בחופש תרבות ויצירה. לצערנו הרב, בכל החודשים האחרונים ובפרט באישור החקיקה אתמול, ברור כי זה הכיוון אליו צועדת הממשלה במעשיה, בהתבטאויותיה ובהתבטאות שריה. למרות השקעה בהתנדבות של מאות שעות של חברי הוועדה, אין לנו כל רצון להיות שותפים למדיניות זו ומתעורר החשש הכבד שייעשה שימוש לא ראוי בהמלצות הוועדה."

כעת המקום לשאול את השאלה המתבקשת – משניתן לכם, חברי הוועדה, המנדט לבחון לבדוק ולהמליץ איך תחולק עוגת התקציב אל כלל גופי התרבות בארץ ואתם נוטשים את העבודה והמשימה הזו, שאמנם נעשתה בהתנדבות, האם אינכם חוטאים כלפי אותם גופי תרבות ואלפי אמנים ויוצרים משלל עולמות התוכן התרבותי? האם הנטישה של העמדה כאקט מחאתי מוצדק בהינתן היותכם נציגי העם בעולם הזה? מי יגן כעת על גופי התרבות האזוטריים, העצמאיים, תיאטראות הפרינג', להקות המחול העצמאיות הקטנות? אמני מוזיקה עצמאיים? סופרים, משוררים, ציירים ופסלים (גם בלשון נקבה כמובן)?

כדי להבין במה דברים אמורים, הנה תקציב מינהל התרבות הצפוי לשנת 2024 –  1,034,758,000ש"ח. כן אתם קוראים נכון – מיליארד ושלושים וארבע מיליון ₪.

להלן תגובת משרד התרבות והספורט למכתב ההתפטרות – "מדובר בוועדה שהוקמה בתקופת השר הקודם. חבל לנו שוועדה מקצועית שכל תפקידה להציג מסקנות מקצועיות מתנהלת משיקולים זרים. המשרד מכבד את רצון הוועדה לסיים את תפקידה וכבר פועל בערוצים שונים לרבות מינוי ועדה פנימית אסטרטגית באשר למנגנון התמיכות, תוך הקשבה מלאה לשטח שעל בסיסה מתקבלות החלטות בדבר תקצוב נכון וראוי לעולם התרבות הישראלי".