כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

חדשות הסצנהחדשות מקומיות

ארקדי דוכין במסר מחאה על הנעשה במדינה

הבוקר פרסם המוזיקאי והיוצר ארקדי דוכין מילות שיר מחאה בעמודו הרשמי ברשת, התגובות לא אחרו לבוא

האם המוזיקאי והיוצר ארקדי דוכין מצטרף למחאה הציבורית כנגד הנעשה בארצנו? לפני זמן קצר פרסם המוזיקאי בעמודו הרשמי בפייסבוק מילות שיר שתוכנו מחאה וביקורת כנגד המתרחש בארץ. התגובות לכאן או לשם לא אחרו להגיע. צפו

 

אקשן פרוטקשן
תקופה לשינוי לוקיישן
באים ושורפים לך את הלב
ניו ‏Direction.
אין אבא שדואג אין אמא
אין חשק
וכל זה על רקע ‏של המהפכה
של בדידות שדוהרת קדימה!
בחדשות שוב מדברים על רפורמה
בזמן שבדידות היא מזמן סוג של נורמה
ולמה הנשדד הפשוט הוא בסוף התור?
והשודד התורן הוא בגדר גיבור!!!!
שודדים לי את התקווה את החשק
מדברים על פוליטיקה
ולסמי השכן אין כסף.
אין עוף לשבת למשפחת עציוני
בטלויזיה דיון מעמיק על העתיד ‏הבאיוני.
אינטליגנציה מלאכותית זה החזון
רק מה הבטן עדיין כמהה למזון.
שמאל או ימין, ליברלי דיקטטור
כולם אוהבים איזה טוסט עם מקיאטו.
בצהריים אפשר איזה שניצל חמוד
ורמי שליו הולך לאיבוד.
אין כסף לקנות לנכדה נעליים
הגריז בידיים
שריפה בעיניים
הוא מזמן התייאש מדיון במליאה
בחורף קפאו
בקיץ זוועה!
מיסים שחנקו את משפחת רדק
חיים ,ישראל, מזמן לא ממתק.
בצפון צרורות של נשק אוטומטי
יורי שואל את עצמו למה באתי?
ברלין שפעם שרפה יהודים
מספקת בזול מגורים ובגדים!
שוארמה בארץ חחח 50 שקל
עדיף כבר לנוח תחת איזה עץ דקל.
נוסע לשם אין בי כבר כוח
בריאות בחינם ובכלל הרבה יותר נוח
ברקע שמועות על צבא שנחלש
פעם הייתי קצין היום תמסרו ד״ש.
משחק בנדלן ברחובות של אתונה
לבני אין לירה גם לא לקופסת טונה.
מזל שהראפ שורף‏ ‏מצעדים
רק מה אזל התקציב כרטיסים
ולך תספר עכשיו לילדים
אילנה דניסוף חתכה את הורידים.
איזה סלט בשמש ‏התופחת
עילת הסבירות
בדיחה לא מוצלחת.
מה קודם? כריך ? ארנונה? בגדים?
שופטים? משטרה ?
צבא בלי מדים?
אני מבולבל נועל מבפנים
הצרורות מהצפון כבר עד לכאן נשמעים
מי קבע כשיגמרו שם כל הגופות
שלא יתקפו את בת ים ,רמת גן
תל אביב ואשדוד?
דפיקות גם בלב
מנפנף באוזניי
נגמרו הרופאים
עזבו ל דובאי
איזה יופי!!!
העיקר שחייבים לשלם ובזמן
ארנונה משכנתא
ברכות למי שנותר כאן
נבנה לו אנדרטה !!!
אקשן פרוטקשן
תקופה לשינוי לוקיישן
באים ושורפים לך את הלב
ניו ‏Direction
אין אבא שדואג אין אמא
אין כוח
המהפכה של בדידות
מהפכה של בדידות
בלב ובמוח.

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא