יום שלישי, אוקטובר 27, 2026

גיאורגיה – ארץ הבנות המתוקות, טריו מנדילי

זה היה אחד הערבים היותר מעניינים, מרתקים ומיוחדים שחוויתי במועדון בארבי בתל אביב, ואני שוהה שם המון במובן המון המון…

שלישיית מנדילי או בטייטל האנגלי – Trio Mandili הן שלוש זמרות צעירות מגיאורגיה (מה שאנחנו מכנים בטעות גרוזיה, מילה שמקורה בכלל בשפה הרוסית הידועה בעיוותי הלינגו שלה. שלושת הזמרות – טאטולי מגלדזה המלווה את שירתה בנגינה על גבי הפאנדורי, טאקו ציקלאורי ומריאם קורסבדיאני משלימות ווקאלית אחת את רעותה בהרמוניה מדהימה. מקור שמן הוא המינוח לצעיף אותו עוטות נשות גיאורגיה על ראשיהן והמסורת אומרת כי במקרה שמתחולל עימות בין גברים הנשים משליכות את הצעיף לארץ ומסמנות את סיומו של העימות לפני שהוא הופך לאלים…

שלישיית Trio Mandili במועון בארבי. צילום יובל אראל
שלישיית Trio Mandili במועון בארבי. צילום יובל אראל
שלישיית Trio Mandili במועון בארבי. צילום יובל אראל
שלישיית Trio Mandili במועון בארבי. צילום יובל אראל

כמה ימים לפני המופע הצפוי הרצתי לי את כל הקליפים שלהם ביוטיוב כדי להיכנס למוד הנכון בו אני מאזין לשלוש זמרות השרות בשפה הגיאורגית בסגנון הנע בין פולק אירופאי לבין הרמוניה המגיעה מהארץ שעל פי המיתולוגיה היוונית הייתה המקום בו נמצאה גיזת הזהב אותה חיפש במסעותיו יאסון וצבא הארגונאוטים שלו, בכלל במקום בו אני מסמן לעצמי מקומות לבקר ברחבי העולם מצוייה גם גיאורגיה…

אבל בואו נחזור למה שהתרחש אמש במועדון בארבי, המופע היה בעצם מופען האחרון של טריו מנדילי בארץ אחרי סבב הופעות בכמה מועדוני הופעות, הן כבר הספיקו לצבור קהל אחריהן ואמש זו הייתה למעשה המנה האחרונה, שתמיד היא הטעימה והמתוקה יותר על השולחן…

שלישיית Trio Mandili במועון בארבי. צילום יובל אראל
שלישיית Trio Mandili במועון בארבי. צילום יובל אראל
שלישיית Trio Mandili במועון בארבי. צילום יובל אראל
שלישיית Trio Mandili במועון בארבי. צילום יובל אראל

ואכן בשעה עשר בדיוק כשהקהל הרב שניצב במועדון כבר היה על קוצים (כי כמה סלפי אפשר לעשות עם כובע הפרוות כבש הלבן שהיה מונח על המוניטור המרכזי בקדמת הבמה?..) עלו שלושת הבנות לבמה כשהן לבושות בבגד מסורתי, צבעו כצבע האדום שני וחלקו בלבן, ממש כמו צבעי הדגל של גיאורגיה ובחזהו כיסי כדורי רובה, מזכיר במעט את חליפות הקוזקים המסורתיות ונותן צביון מעניין ומרתק.

במשך כשעה תמימה הן כבשו את הקהל בשירתן ההרמונית עם שלל שירים שאמנם כולם נשמעו לי מוכרים (אחרי סשן ההאזנה הרצוף בבית..) ולמרות שלא הבנתי מילה אחת ממילות השירים הם נשמעו לי כעוסקים בדברים יפים וטובים כמשפחה, אהבה והחיים בכלל.

אחרי כמה שירים בהם הבנות גייסו את הקהל להצטרף לשירה בציבור בפזמונים החוזרים ואחרי כמה בדיחות עם כובע פרוות הכבש הלבן הגיע הפתעת הערב כאשר הוד מושונוב, המוכר בטייטל הבינלאומי BEMET עלה לבמה והתיישב ליד המקלדת החשמלית שניצבה בשוליה והחל לנגן במהירות ובהתלהבות כשהוא מוביל את הקהל ואת שלושת הזמרות היישר לשיר הכי מוכר והכי אהוב של הזמר היווני המנוח אריס סאן – "בום פם" שהרים את הקהל לשירה בציבור ענקית.

את ההתרגשות הכל כך גדולה מהמופע חתמו שלושת הזמרות במחווה לקהל עם ביצוע מצויין של שירת התקווה, ההמנון הישראלי.

 

היה פאן במקסימום

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

הכי חדשים

כשהפוליטיקה נכנסת לפלייליסט

נתחיל בכך שלא אביע כאן היום עמדה פוליטית (אשתדל...). במקום זאת, אנסה לגעת בשירים שעשו זאת במקומי....

11 אלף איש לא טועים: הבזלת מנגנת

מי אמר שצריך להגיע לתל אביב כדי ליהנות מהשורה הראשונה של המוזיקה הישראלית? פסטיבל "צלילי בזלת" בקצרין...

דורון בוטניק בשביל צדדי אל אלוהים

דורון בוטניק מעולם לא הלך בתלם. הכרתי אותו לפני יותר מעשור בסצנת האינדי של דרום תל אביב,...

נובמבר רוקד: אהבה, כאב וזהות

חודש נובמבר מביא לבמות המחול בישראל שורה של יצירות מסקרנות. אהבה ואובדן, זהות ושייכות, גוף ונפש עומדים...

אלכס ליבק: האיש שלימד אותי להתבונן

מהעיתון אל קירות המוזיאון בשנות השמונים זנחנו, כמו רבים אחרים, את "מעריב" ואת "ידיעות אחרונות". את מקומם תפס...

מי באמת אשם? פיטר גריימס מגיע לאופרה

מה קורה כאשר חברה שלמה מחליטה שאדם מסוים אשם, גם כשהעובדות מספרות סיפור אחר? האם חשד הופך...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...

לחזור לאור: כשהמוזיקה מתגייסת להצלת חיים

שירים שיכולים לעשות את ההבדל יש ערבים שבהם המוזיקה מעניקה לנו הנאה, התרגשות וכמה שעות של בריחה מהמציאות....

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא