פס קול שבועי

טוהר קדוש – אני מוכנה

טוהר קדוש משיקה את אלבום הבכורה שלה - "אני מוכנה", יש למה להאזין

פחות מחודש מאז השיקה את שיר הנושא לאלבומה – "אני מוכנה" והבוקר משחררת הזמרת והיוצרת טוהר קדוש את אלבום הבכורה שלה הנושא את אותו שם. האלבום כולל שישה שירים אשר נכתבו, הולחנו ומבוצעים על ידה בהפקה מוזיקלית של תמיר גורדין ואועי אביטל. האלבום מיועד לאוזני נשים מכל הגילאים, שידעו שהן לא לבד…

 

כך טוהר קדוש על האלבום עם יציאתו – "אני אוהבת לשיר. זה תמיד היה הקטע שלי. אני שרה מאז שאני בת 5,כותבת מאז שאני בת 7. כשהייתה לי מציאות לא פשוטה הייתי מתכנסת בתוך עולם של מוסיקה ומילים וסרטים. כשהרגשתי שלא רואים אותי הייתי מוצאת אותי על הבמה. כשהרגשתי שלא מקשיבים לי הייתי מתחילה לשיר. כששרתי תמיד הקשיבו לי. אהבתי להיות ילדת פלא כזו של תחרויות ומקהלות. לקחתי את עצמי לכל מיני חוויות קצה תחת הכותרת הזו- בבתי ספר לאומנויות, בטלוויזיה, בהפקות למיניהן…עד שזה הפסיק להיות אותנטי לי, עד שלשיר כבר לא היה מגניב. ואני ביליתי חצי חיים בניסיון להיות הכי מגניבה, אז הפסקתי. לקח לי המון שנים לקבל את זה שאני טלאים טלאים של כישרונות ויכולות, שאני יכולה להיות מורכבת מהמון דברים בתוכי ושאני לא צריכה לבחור או או. הרבה זמן חשבתי שהכישרון שלי דווקא מעכב אותי, ושאני סתם חיה בפנטזיות על במות ואלבומים במקום להתקדם במטריקס כמו שצריך, יכולתי להיות במקום אחר לגמרי אם הייתי מתמקדת בדרך אחת בחיי. לא משנה לאו ניסיתי לברוח ובאיזו דרך לבחור- עד שלא התמודדתי עם הרצון שלי לשיר ולכתוב, הרצון הזה היה כל פעם מתגנב מאחור כמו סוטה באמצע הלילה ברחובות של פלורנטין ולוחש לי "טוהר מה יהיה?" כשאני שרה את המילים שלי אני מרגישה שאני מדביקה את הפער בין הילדה שהייתי לבין המבוגר שהפכתי להיות. זה קתרזיס, חוויה משוגעת, מאחלת לכולם למצוא את הייעוד שלהם. אחד מני רבים כי יש לנו עשרות דרכים וכולן נכונות… האלבום נכתב במשך ארבע שנים בהן הייתי מבולבלת, הלכתי לאיבוד בתל אביב, שאלתי שאלות וחיפשתי את המקום שלי בעולם. השירים תחמו במילים את כל מה שהרגשתי ועשו לי סדר. יש בי צורך לייצר הזדהות ולהביא נחמה למי שמקשיב לי. אני רוצה שמי שמקשיב לי, או אולי יותר נכון לומר מי *שתקשיב* לי, תדע שהיא לא לבד".

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: