שבת, אוקטובר 31, 2026

אביב מארק – לחיות על הקצה, ליצור עד הסוף

המוזיקאי וטכנאי הסאונד אביב מארק הלך לעולמו הבוקר, בגיל 63, לאחר שנים של מאבק במחלת ריאות קשה.

זה סיפור שמתחיל הרבה לפני האשפוזים והניתוחים – ונגמר במקום שבו המוזיקה כבר לא הצליחה להחזיק את הגוף. אביב מארק היה מוזיקאי וסאונדמן מהבולטים שצמחו מתוך סצנת הרוק האלטרנטיבי בתל אביב. הוא לא חיפש מרכז, הוא בנה לעצמו מרחב משלו, כזה שפועל מהשוליים אבל משפיע עמוק פנימה.

בין כבלים ומגברים – לאחד הקולות של הסצנה

את דרכו התחיל בכלל מאחורי הקלעים. מסוף שנות ה-80 עבד כסאונדמן עם אינספור אמנים, ממשינה ועד שלמה ארצי, והפך לאחד האנשים המזוהים עם הצליל של הרוק המקומי.

אבל במקביל, על הבמה, הוא בנה קול אחר לגמרי. כחבר בלהקת סאבווי סאקרס, שהוציאה את האלבומים "קומות קרקע ומטה" ו"שקט נפשי" בשנות ה-90, הוא הביא רוק מחוספס, ישיר, כזה שלא מתנצל ולא מתייפייף.

גם אחרי פירוק הלהקה, המשיך לנוע בין הרכבים “הפילהרמונית”, “המוות” ובהמשך “הנצח” – תמיד עם אותה גישה: יצירה מתוך צורך, לא מתוך חישוב.

המחלה נכנסת לתוך השירים

בשנים האחרונות הסיפור קיבל תפנית חדה. אביב מארק התמודד עם COPD, מחלת ריאות כרונית שהלכה והחמירה.. הוא לא עצר, אלא הפך את זה לחומר גלם. האלבום "בשעות הקרות" נכתב מתוך ההידרדרות עצמה, עם שירים שלא משאירים מקום לפרשנות: גוף שנחלש, נשימה שנאבקת, זמן שמתקצר. זו לא הייתה מטאפורה. זו הייתה מציאות מתועדת.

סצנה שמחזירה אהבה

כבר ב-2014, כשהמצב הבריאותי החל להגביל אותו, התגייסה סביבו קהילת המוזיקאים. מופע מחווה לאלבום הבכורה של סאבווי סאקרס הפך לערב התרמה, עם שורה ארוכה של אמנים שעלו לבמה כדי לעזור לו להמשיך.

שנים אחר כך, כשהתאפשר לו לצאת לארצות הברית להשתלת ריאות, זה קרה שוב. אותה סצנה, אותה התגייסות, אותו ניסיון לתת לו עוד זמן. הוא נסע, עבר את ההליך, אבל הדרך חזרה הייתה קשה יותר ממה שקיוו.

בין תקווה לקריסה

ההשתלה לא החזירה את החיים למסלולם. מארק חזר לישראל למאבק יומיומי מורכב, עם עליות וירידות, רגעים של תקווה לצד הידרדרות מתמשכת. ועדיין – הוא המשיך ליצור. בשנים האחרונות הוציא שירים נוספים, ביניהם "שינה רציפה", והמשיך לעבוד על חומרים חדשים, כאילו הזמן עוד פתוח.

עד הרגע האחרון

אביב מארק לא היה זמר של קול גדול. הוא היה יוצר של אמת. כזה שמדבר את השיר יותר משהוא שר אותו, כזה שלא מסתיר את הסדקים – אלא בונה עליהם. הבוקר, הגוף כבר לא עמד בעומס. הריאות קרסו, והמאבק הארוך הגיע לסיומו. הוא משאיר אחריו שירים שלא נועדו לנחם – אלא להזכיר איך זה נשמע כשחיים נכתבים בזמן אמת.

אביב יובא מחר למנוחה אחרונה בבית העלמין ירקון בפתח תקווה בשעה 13:00.

אביב מארק כפי שתועד אצלנו

הכי חדשים

גאווה ישראלית: הצלילים שחזרו למרוקו

לפעמים המוזיקה מצליחה לחצות גבולות שהמציאות הפוליטית מתקשה לעבור. אמש, חמישי 29 באוקטובר, קיבלנו לכך תזכורת מרגשת...

הקליק האחרון: הפאנק לא מת, הוא רק הזדקן

הכול התחיל במרתף שחור בדיזנגוף יש סרטים שאתה צופה בהם, ויש סרטים שלוקחים אותך בחזרה אל החיים שלך....

דיק טרנטון: מי רצח את ההיגיון?

,מה קורה כשבלש חוקר שלוש תעלומות רצח, אבל בכל פעם ההיגיון בורח מזירת הפשע? ואם זה לא...

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...