יום שלישי, ספטמבר 1, 2026

חמי רודנר וערן ויץ – חי שירים

במהלך השנה החולפת, תקופת ההתכנסות אשר נכפתה על כולנו, מוזיקאים רבים יצרו צורה חדשה של תקשורת אינטימית עם הקהל באמצעות הופעות חצר, גג ומרפסות אינטימיות, התופעה הזו החזירה לתודעה את הדרך הישנה והטובה של קומוניקציה בין אמן לקהל, ללא תפאורה, ללא חשמל אבל עם הרבה מינימליזם מדוייק בדמות מופע אקוסטי אינטימי.

המגמה המתחדשת הובילה את המוזיקאי והיוצר חמי רודנר לחבור אל המוזיקאי ערן וייץ ולהקליט יחדיו אלבום אקוסטי של שירים ישראלים מוכרים ואהובים אף הפעם בפרשנות נקיה מפעלולי אלקטרוניקה, מיתרי הגיטרה, מיתרי הקול ותו לאו.

בין ח"י השירים שהוקלטו וקובצו באלבום היוצא היום לאור תמצאו שירים דוגמת "אף פעם לא תדעי" של שלמה ארצי, "פנים ושמות" של דני רובס, "עיניים זרות" של רונה קינן, "את מביאה הכל לידי דמעות" של שלום חנוך ועוד רבים ואהובים.

באופן אישי אני סבור שמדובר בפיסת זמן שבו אתה או את המאזינים לוקחים אינטימיות אישית, עוצמים עיניים ופשוט מתמכרים להאזנה, צליל טהור ונקי, שירים שלא נס ליחם וכעת הם מקבלים קורטוב טהור של אהבה.

כך חמי רודנר על הפרויקט שהפך לאלבום – "את הדרך הארוכה והמתפתלת התחלתי, לא ככותב, לא כמלחין, לא כבסיסט, לא כמפיק. התחלתי כזמר קאברים. השיר הראשון ששרתי אי פעם בחיים מול מיקרופון היה ״המוות אינו מחוסר עבודה״ של פורטיס יחד עם גרעין הלהקה שהתפרסמה שנים אחר כך כ״איפה הילד״. זה היה בחדר קריאה בספריה של גבעת ברנר. בגלגול ההוא שלנו היינו להקת קאברים, בעיקר ללהקות אייטיז שהערצנו – ״סוזי והבאנשיז״, ״טוקינג הדס״, ״אקו והבנימן״ ושאר עטלפים אפלוליים מהעשור בו צמחנו. המוזיקה הזאת היא לא מסורת כתובה, באופן מובהק היא מסורת שבעל פה. אתה לומד דרך חיקוי. ברבות השנים צמחנו גם ככותבים ומלחינים, לשם הרי כיוונו. אבל תמיד אהבתי לשיר שירים של אחרים – קאברים. אני מודה שכמי שחש כאיזה מנצ׳סטרי שנקלע בטעות ללבנט, זילזלתי באוצרות המוזיקה הישראלית המקורית וראיתי בה משהו ארכאי או חקייני. כדור הארץ הקיף את השמש עשרות פעמים עד שאני הסתובבתי מאה ושמונים מעלות וגיליתי בי אהבה לאוצרות של הפזמון הישראלי; אהבה שתמיד היתה שם ושנים אולי לא הכרתי בקיומה. כשהפכתי בעצמי לעוד עלה על העץ המפואר הזה התחלתי לראות דברים שרואים מכאן. יש בפזמון הישראלי במיטבו משהו מכושף ומקורי מאד. אולי שיקוף של כור ההיתוך והכימיה המיוחדת של החברה הישראלית .אני מעז לומר שיחד עם הספרות העברית, הפזמון העברי הוא פאר היצירה של הציונות.

ב״חי שירים״ שיצרנו ערן ויץ ואני יש שירים שפשוט לא יכולתי שלא לבצע בעצמי. שיחררתי לחופשי את הזמר שבי והנחתי קצת ליוצר שבי. שנת הקורונה והמשברים הפוליטיים המייאשים יחד עם תהליכי ההתמסחרות והסינטטיות במוזיקה כמו מבקשים ממני להיות שומר של האש הבלתי נשכחת ושל היופי הבלתי ניתן לערעור. ב״חי שירים״ שמונה עשר שירים מפוארים, חלקם יין עתיק וחלקם מבציר חדיש יותר. הביצועים קאמריים ואינטימיים, מנסים לשמר את המלודיה המדוייקת ואת העברית היפה. היום אנחנו מגישים לכם אותם באהבה אין סופית. מקווה שחי שירים יחבקו אתכם ואתם תחבקו אותם."

 את יציאת האלבום יציינו בשתי הופעות בכורה חגיגיות:

30.4 במסגרת פסטיבל גיטרה באילת- אורח מיוחד יהודה עדר, כאן כרטיסים

29.5 מרכז עינב בת"א – אורחת מיוחדת רונה קינן

הערב, 21 באפריל יופיע חמי רודנר במסגרת סדרת "בניגוד להנחיות" בצוללת צהובה בירושלים, המופע יתקיים בפני קהל ע"פ המגבלות וישודר במקביל ברשתות, למשל יוטיוב, כאן,

 

הכי חדשים

אור משוגע: תופעת דופלר חוזרת לעניינים

יש להקות שלא נעלמות באמת, גם כאשר השקט נמשך כמה שנים. השירים נשארים ברדיו, בתקליטים ובזיכרונות של...

ספטמבר נכנס לקצב: ערבי הג׳אז שיפתחו את הסתיו בתל אביב

הקיץ עדיין מסרב להיפרד, אבל לוח ההופעות כבר מבשר על שינוי. ספטמבר מביא לתל אביב רצף ערבי...

חוזרים לרעים, זוכרים יחד

שלוש שנים חלפו מאז אותה שבת שחורה, אך הזמן לא מקהה את הכאב. ביום רביעי, 7 באוקטובר,...

האור של הנובה יזרח שוב במדבר

קהילת הנובה חוזרת למדבר בלאק רוק שבנבדה, ונושאת עמה זיכרון כואב. זו השנה השלישית שבה יוקם מיצב...

שירה זלוף כבשה את האוזן השלישית עם ויניל לבן

היום האחרון של החופש הגדול קיבל פסקול צעיר, צבעוני ובעיקר צפוף. שירה זלוף הגיעה לחנות האוזן השלישית...

עידן עמדי קרוב בשיא הרגש

המופע החדש של עידן עמדי, “קרוב”, מבקש להחזיר את השירים אל המקום הראשוני והחשוף שלהם: הקול, הסיפור,...

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פטיפון משיקה מועדון חברים חדש למוזיקאים

מאז שהתקליט התמוסס בין רגליו של הדיסק, עולם המוזיקה עבר כמה גלגולים. בהמשך כמעט נעלם גם הדיסק...

פרנק־אן־פורטר עזב את הטירה – טים קארי הלך לעולמו

השחקן והזמר הבריטי טים קארי הלך לעולמו בגיל 80. מנהלתו אישרה כי מת בשלווה בביתו בלוס אנג׳לס....

כששופן פוגש את ריו: אמיתי קורץ מצא את הסמבה שהסתתרה בתוך הקלאסיקה

ישנם רעיונות מוזיקליים שאפשר להסביר במשך דקות ארוכות. אחרים זקוקים לכמה שניות בלבד כדי לגרום לחיוך. קחו...

עוף החול יוצאת מג׳נסיס: הבמה הופכת לפסטיבל עצמאי ב־toX ראשון לציון

יש רגע שבו במה מפסיקה להיות רק במה. היא מפתחת אופי, קהל ואפילו קצב חיים משלה. זה...

איתי לוי מסמן וי על הבארבי

יש במוזיקה הישראלית כמה במות שהשם שלהן מספר סיפור עוד לפני שנדלק האור הראשון. מנורה מסמן כוח...

רעש לבן: שתים עשרה שעות של רוקנרול בקיסריה

הרוק הישראלי לא נעלם, הוא פשוט חיכה למתחם גדול וליום ארוך במיוחד. פסטיבל ״רעש לבן״ מבקש להעניק לו את הבמה הזאת בדיוק. ביום שישי, 9 באוקטובר, המארגנים יפתחו את שערי מתחם Zone Festival בקיסריה. מהצהריים ועד חצות יזרמו שם שתים עשרה שעות של רוקנרול. אנשי toMix אספו לדבריהם את כל מי שמעיר את השכנים. הם […]

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא