קליפים חדשים

סי היימן – למטה למעלה

שיר חדש מתוך האלבום הבא של סי היימן, צפו בקליפ

את השיר החדש של סי היימן כתב והלחין עבורה אלעד שודלר המלווה אותה בהופעות כבר חמש שנים. מילותיו של השיר לוקחות את סי היימן למסע תקווה המשלב בין היתר מעין קריאה לנחצ'ה היימן, אביה המנוח, יוצר ומלחין מיתולוגי, – ראה אותי עכשיו, געגועים.

במילותיה שלה שופכת סי היימן אור על תמונת מצב האופיינית להרבה אמנים השרויים בימים אלו באי וודאות מוחלטת, סי לא מוותרת ולא עוצרת ונאבקת את מאבק ההישרדות בחיים וביצירה –  "…אני סי היימן, זמרת יוצרת עצמאית בישראל, כבר 33 שנים. קורונה 2020 היא תקופה מורכבת ומאתגרת לכולנו. הסינגל החדש: "למטה למעלה", מביא את הכאב, התסכול והבלבול של העם, אל מול התקווה, ברוח התקופה הנוכחית. הסינגל מלווה בקליפ מחאה, עם צילומים אותנטיים מתוך מחאות ציבוריות ומופעים מאתגרים בהם יצאנו לשטח למופעי מרפסות, חצרות, חניונים, גרר, על משאיות, בסלונים, בזום, העיקר להגיע לאנשים, לרגש ולתת כח וגם להתפרנס. ממגבלות התקופה נולדו מופעי חצר אינטימיים, בהם מדי שבוע אני מארחת אמן מהשורה הראשונה, לקבלת שבת בחצר הקטנה והנעימה שלי בהדר יוסף, מול 20 איש, בהתאם לחוקי הקורונה. בוחרת להיות בעשייה, להשפיע, להביא תרבות ולא לוותר למרות מגבלות הקורונה והדוחק הכלכלי של התקופה (מענק של 2460 ש"ח…) עובדת עצמאית ללא חברת תקליטים, ללא יח"צ, ללא קרן תומכת או גוף פיננסי תומך – כמו אותה נערת רוק שהייתי, שלא עובדת בשביל אף אחד, שתולה פוסטרים לבד על לוחות המודעות של תל אביב, וכמו שאני היום, מודל 2020, בת 59, למודת ניסיון, שתולה מודעות על קירות דיגיטליים ויוצאת לשטח להיפגש עם העם והקהל האהוב שלי. מודה על השורשים מהם צמחתי, לגדול בקיבוץ ולנדוד בעולם עם אבא נחצ'ה ז"ל ואמא דליה תבדל לחיים ארוכים, שלימדו אותי צניעות, דרך ארץ וחריצות אין קץ…"

על הקליפ אחראי הבמאי אסף לביא הראל.

פרסומת

.

פרסומת
תגים

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
Close