קליפים חדשים

ערן צור ועופר מאירי – שוקולד געגועים

ערן צור מקדיש את השיר החדש לזכרה של אשתו המנוחה אביטל

השיר החדש של ערן צור "שוקולד געגועים" אשר הולחן בידי עופר מאירי מהווה את הסנונית הראשונה מתוך  פרוייקט חדש ומשותף של השניים, שיתוף פעולה שהחל עוד עם אלבומו האחרון של ערן – "המסלול המואר" אותו הפיק מאירי.

הפרוייקט החדש יכלול 5 שירים שערן צור כתב ושר, ומאירי הלחין והפיק מוסיקלית. כאמור השיר החדש הפותח את האלבום מוקדש על ידי ערן לזכרה של אשתו אביטל המנוחה. למי שעקב אחר החשיפה הגדולה בסוף השבוע לסיפורם של ערן ואביטל המנוחה בתקשורת – מאקו וידיעות אחרונות, יכול לחבר את מילות השיר לגעגוע העז שחש ערן לאשתו, השוקולד המריר שהיה שמור במיוחד רק לו ולה במקרר המשפחתי, מחוץ לתחום לילדים, הפינוק הלילי אחרי ההופעות בשעות הלילה המאוחרות.

פרסומת

את כל הגעגוע הזה עטף עופר מאירי בלחן ועיבוד מוזיקלי מעולה. זוהי רק "יריית הפתיחה" לקראת מופע חדש באוריינטציה אלקטרונית, שיכלול בתוכו להיטים מכל הזמנים של ערן צור בעיבודים חדשניים ומפתיעים וגם להיטים של "מטרופולין". היו קשובים ומתעדכנים..

ערן צור החיה שבבטן ספר חדש
ערן צור החיה שבבטן ספר חדש

יחד עם הפרוייקט המוזיקלי- מוציא ערן ספר חדש שכתב "החיה בבטן". זהו רומן העוקב אחר התפתחותו וגלגוליו של אמן וגיבור תרבות ישראלי, מרגע הגעתו מהפריפריה לתל-אביב ועד הרגע שבשורה קשה נוחתת עליו ומסכסכת את עולמו. במסגרת הרומן הולך  ערן צור כמחבר ומספר לפתוח לקורא חלון לקשרים הסבוכים שבין מיניות, או ליתר דיוק, כפייתיות מינית, המתבטאת בטקסים ביזאריים, לבין השראה, כתיבה והופעה בפני קהל תוך כדי כך הוא מכניס את הקורא עמוק למעגל הסחרחר של האמן, השבוי בין פרקי ההתאהבות המופרזת שלו בעצמו לבין המצבים שבהם הוא מתבוסס בבחילה ובתיעוב עצמי.

על הספר בהרחבה (פרק ראשון מלא לקריאה) ואפשרות לרכישה בלינק המצורף. אני כבר רכשתי אותו על הבוקר בחנות הספרים שליד הבית.

פרסומת

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: