מועדון הבארבי מתמלא שוב עד אפס מקום. ריטה חוזרת לבמה אחרי כמעט חודשיים של שקט כפוי. הקהל מגיע עם ציפייה ברורה. הוא רוצה רגע של חיבור. הוא מקבל אותו כבר מהצליל הראשון.
חזרה לבמה בלי הקדמות
ריטה עולה בביטחון מוכר. הלהקה חדה ומדויקת. היא לא מתעכבת על הנסיבות. היא בוחרת לפתוח חזק. הלהיטים נפרשים בזה אחר זה. הקהל מצטרף מיד. אין זמן להיסוסים. הכל זורם קדימה בקצב נכון.
הבארבי כבית קבוע
מועדון הבארבי הפך לבית עבור ריטה. מזה עשור שהיא חוזרת אליו בכל תקופה. לפעמים עם מופע להקה. לפעמים עם מופע דאנס. הקשר עם הקהל כאן ישיר. אין מחיצות. האנרגיה נשארת צפופה וחיה לאורך כל הערב.
רגע של עצירה וזיכרון
באמצע המופע מגיע רגע אחר. ריטה עוצרת. האור משתנה. היא מדברת על צרויה להב שהלכה לעולמה. הקול שלה נרגע. הקהל שותק. ואז היא אומרת – "השותפות בינינו הייתה כל כך קרובה, שאני יכולה להגיד שהיא כתבה אותי ואני שרתי אותה. היינו אחד כבר אז.
צרויה אהובתי, יפהפייה בכל מובן, השיר הזה מוקדש לך. מה שאת השארת כאן יישאר לעד עבור העם הזה שלנו. תודה רבה."
מיד אחר כך מגיע הביצוע ל ימי התום. הביצוע מקבל עומק חדש. הקול נסדק לרגע. הקהל נשאר איתה עד הסוף.
מבט קדימה אל רחבת הריקודים
ריטה לא נשארת רק בזיכרון. היא מסיימת עם מבט קדימה. היא חוזרת לכאן בקרוב עם המופע האלקטרוני שלה Let’s Dance. מסיבת ריקודים מתוכננת ל 9 במאי. הקהל כבר יודע מה לעשות. כרטיסים אחרונים עדיין זמינים כאן.
