את ערן צור אני מלווה תקופה ארוכה, במסגרת הבלוג במיוחד, בשלל הופעות המציגות שלל פנים לאמן אחד, בין היתר מול האלבום והמופע עם אנסמבל מיתר בעיבוד שיריו של צור להרכב מיתרים קאמרי, עם מחווה לשיריה של יונה וולך, השקת אלבומו האחרון וגם בחגיגות יום הולדתו החמישים, האמת, גם ברגעים הקשים בחיים.
אמש, במסגרת פסטיבל הג'אז של תל אביב במתחם מוזיאון תל אביב לאומנות התקיים מופע בכיכובו של ערן צור בטייטל "ערן צור – דור ההמשך", מופע שעל עיבודו המוזיקלי אחראי נגן הגיטרה ליאם צור, בנו הגדול של ערן, תלמיד בית הספר התיכון "תלמה ילין" להפקה סגנון ג'אזי יחד עם חבריו לספסל הלימודים, הקלידן טוקי שטרן והמתופף יהלי שמעוני.
במהלך המופע התארח גם בנו הצעיר של ערן, טומי שהצטרף לשירה וניגן בגיטרה שניה. אורח נוסף ובהפתעה היה נגן הסקסופון אלי דג'יברי.
לערן ודג'יברי יש הסטוריה משותפת וותיקה, השניים החלו לשתף פעולה ובמיוחד בתחום הג'אז כבר לפני יותר מעשור, בשנת 2008 השתתפו השניים בפסטיג'אז בתאטרון גבעתיים, הפעם הגיע אלי דג'יברי למופע שהוקדש לזכרה של אשתו המנוחה של ערן צור, אביטל, לא רק כחבר וותיק אלא גם במעמדו בשנים האחרונות כמנהל המוזיקלי של פסטיבל הג'אז האילתי, לדידי סוג של מתן כבוד ומעבר לכך ליוצר והפרפורמר ערן צור כמו גם לפסטיבל התל אביבי.
במהלך המופע בוצעו כמה מהשירים שכבר הפכו לקלאסיקות ברזומה של צור, כמובן שאמש הם קיבלו את הטיפול והעיבוד שהפך אותם לחומרי ג'אז. לצידם של השירים הקריא ערן כמה מהסיפורים שכתב ובוצעו בזמנו בשנת 2003 אף הם כחומרים מוזיקלים ג'אזיים, אך הפעם קיבלו הטקסטים משמעויות אחרות, כפל משמעויות הניצבים באופן ברור את מול האסון שפקד את משפחת צור.
אין ספק שהוא הדהד ועמד מעל האווירה באולם, אך ערן ושני בניו עמדו בכבוד ובאופן מקצועי ומעולה בהתמודדות אותה תיעלו לאפיקים המוזיקלים שרק הוציאו מהם יכולות מעולות.
הרגע הכי נוכח במופע היה אקט הסיום עם השיר פרח שחור שאת סיומו קיבל אלי דג'יברי עם הסקסופון שעצר מלנשוף את התווים האחרונים ובחטף, החיים כפס קול מוזיקלי…
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע
קטעי וידאו מהמופע
