כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

הבנות שרות

מתוך מופע השקת האלבום "שרות חוה אלברשטיין" במסגרת "פסטיבל שהם ליוצרים בזמר הישראלי" בסוכות, שלישי 14.10.2014. נכח, תיעד ומדווח – יובל אראל.

איה זהבי פייגלין, שרה חוה. צילום: שילי אראל
איה זהבי פייגלין, שרה חוה. צילום: שילי אראל

19 נשים, זמרות מוכרות משלל הסגנונות נותנות כבוד לזמרת יוצרת הכי חשובה בעשורים האחרונים בהוויה המקומית, כל אחת ופרשנותה הקולית, סגנונית לשיר משלל שיריה של חווה, אלבום שכיף להאזין לו עוד ועוד. כך, במשפט אחד מתמשך הגדרתי את אלבום המחווה "שרות חוה" למלכה האם, חוה אלברשטיין, לאחר שהגיע אלי לקראת חג האביב האחרון, מועד יציאתו.

ואכן, ההגדרה לא השתנתה, במיוחד חלקה האחרון, כי תמיד כיף להאזין לשירים של חוה, אותה ניתן להגדיר או לתייג כגדולת הזמרות הישראליות, מוזיקאית המהווה פס-קול לחיים עבור כל העם, אשה קטנטונת אך אדירה, על המדף בביתה מונחים 60 אלבומי שירים ופזמונים אותם השיקה לאורך הקריירה הארוכה שלה ולא נס ליחם ולא תם כוחה, כי בעת האחרונה הייתה מעורבת בעשיה ויצירה חדשות ומחדשות המוכיחות כי אכן מדובר במוזיקאית שדמה עשוי תוים תוים, או כפי שהיטיב להגדירה יואב קוטנר – "בשנה החולפת היא שיתפה פעולה באלבום של אהובה עוזרי, הקליטה דואט באלבום החדש של שלומי שבן, הלחינה את השיר הכי בולט באלבום הסולו של שאנן סטריט ("יולי" שהוקדש לאחותו ז"ל) והפתיעה באלבום שונה מכל מה שעשתה בעבר – "ואיך אצלך" בהפקתו של תמיר מוסקט. זה כבר האלבום ה־60 שלה והוא מציג את אלברשטיין כזמרת ויוצרת חד־פעמית. אין כמעט מוסיקאים שעושים את זה כבר יותר מארבעים שנה ועדיין מצליחים לשרוד, להתחדש, לחפש ואף למצוא דרכי ביטוי מקוריות וגם לזכות בהצלחה, לפחות אמנותית אם לא תמיד גם מסחרית."

אסתר רדא, שרה חוה. צילום: יובל אראל
אסתר רדא, שרה חוה. צילום: יובל אראל

אז מהו הפרוייקט הנדון? אותם נשים זמרות הקליטו, כל אחת מהן אחד משיריה של חוה, בקולן, האופייני, המפרש באופן ייחודי, עם הפקה מוזיקלית המיטיבה להציג את סגנונן האישי, שירים שנבחרו מתוך הרפרטואר האדיר של חוה אלברשטיין,  בחישוב פשוט שערך אמש במהלך מופע השקת האלבום הכריז יוד קוטנר כי מדובר בלפחות 600 שירים לפי חשבון של עשרה שירים מינימום בכל אלבום, ויש שישים כאלו…

 

אז מה היה אמש? נסעתי עד לשהם, מועצה מקומית כבת 30 המצויה סמוך לנתב"ג, נחשבת לאחד הישובים המבוססים היטב, בבחינת המצאותה בעשירונים העליונים בדירוג החברתי כלכלי, אוכלוסיתה נחלקת כשישים – ארבעים בין חילוניים (הרוב) לדתיים (די דומיננטיים), ישוב צעיר, אמיד בהכנסתו ומשכיל בהגדרת משרד החינוך, אך יש להם חיסרון גדול, כי אין אף חוף רחצה הסמוך אליהם…

טוב, אחרי החפירה הקצרה, אמש, לרגל חג הסוכות, התקיים בגן החבל, הפארק העירוני הדי גדול, פסטיבל שהם ליוצרים בזמר הישראלי, אחד המופעים המרכזיים בו היה מופע השקת האלבום "שרות חוה", מופע הפתוח לקהל הרחב בסבסוד המועצה המקומית, הזדמנות להמשיך במסע מעבר לגוש דן שהתחלתי בחג הסוכות.

דנה ברגר, גם שרה חוה. צילום: יובל אראל
דנה ברגר, גם שרה חוה. צילום: יובל אראל

באווירה סמי קיבוצית, מעבר לדוכני המזון והיצירה, על כר דשא מתוחם בגדרות בו נפרשו עשרות מחצלות וכמה שורות של כסאות פלסטיק לבנים, ניצבה במה, לא גדולה במיוחד, אחת מתוך כמה שהוקמו בפארק כדי להכיל את אירועי הפסטיבל, כאשר מאות מתושבי היישוב, על פעוטותיהם, לצד אורחים מערים אחרות, במיוחד מגוש דן, רובצים או ישובים, החל קצת אחרי השעה שמונה בערב המופע בהנחייתו של יואב קוטנר אשר היטיב לפרשן את דמותה המוזיקלית של חוה אלברשטיין ולהציג את שש עשרה הזמרות מתוך התשע עשרה שנטלו חלק באלבום והגיעו לכאן על מנת לבצע את השירים – נעם נבו, אביגיל רוז, דניאלה ספקטור, איילה אינגדשט, הדרה לוין ארדי, אפרת בן צור, קרני פוסטל,  שילה פרבר (עם מאיה בלזיצמן), עינב ג'קסון כהן,  דנה ברגר (שאמנם לא נוטלת חלק באלבום אך בצעה את השיר –  תפילת יום הולדת), דיקלה, מיכל גבע, איה זהבי פייגלין, אסתר רדא, יעל דקלבאום. כולן מלוות בהרכב הנגנים שכלל את נמרוד לביד (בס, קולות), הוד שריד (תופים), גלעד מאיר (גיטרה, קולות) שהם "כל החתיכים אצלי" ואת הוד מושונוב (קלידים).

שילה ומאיה, שרות חוה. צילום: יובל אראל
שילה ומאיה, שרות חוה. צילום: יובל אראל

גילוי נאות – המופע הנוכחי איננו ההשקה הראשונית, קדם לו מופע שנערך במסגרת פסטיבל יערות מנשה באביב האחרון, מופע שהחמצתי בשל העובדה כי הטרחתי עצמי רק ליומו האחרון והפרוע של הפסטיבל, כך שלדידי הייתה אמש "ההשקה", אהבתי את ששמעתי, מכיר את כל הבנות ששרו, מכיר את כל השירים שבוצעו, אהבתי את האווירה הסמי קיבוצית בדשא בשהם, הכל חבר יחדיו לחוויה הנכונה, אני חושב כי השילוב של המקום והאירוע היו מוצלחים אפילו במחיר הנסיעה.

בקטנה – את המלכה האם, חוה אלברשטיין עצמה לא ראיתי אמש, אולם יומיים קודם לכן ראיתיה עת שהופיעה בהפקת המקור "35 שנים לארבע אחרי הצהריים" במסגרת פסטיבל ראשון למוזיקה. נקודות הכי חזקות במופע – אסתר רדא שהביאה עמה את הנשפנים שלה גל דהן בסקסופון, ינון פרץ בחצוצרה ומעיין מיילו בטרומבון – בביצוע מאוד גרובי לשיר "אתה פלא", איה זהבי פייגלין שתכלס נגנה עם החתיכים שלה והגישה את חוה בגרסת רוק פרוע ונשכני בשיר על "לונדון" שלא מחכה…

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע – צילום שילי אראל

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע – צילום יובל אראל

 

וידאו – מתוך הטלויזיה הישראלית, קטעים ממנו הוצגו במהלך המופע

חלק א'

 

חלק ב'

 

וידאו – פליי ליסט המופע

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא