יום ראשון, אוגוסט 30, 2026

קרה משהו אחר

מופע השקת אלבום לרייסקינדר ו"תקופה חשוכה" –  "משהו אחר קרה" במועדון "Passaz", שלישי, 19.08.2014. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.

רייסקינדר, משהו אחר קרה. צילום: יובל אראל
רייסקינדר, משהו אחר קרה. צילום: יובל אראל

ראיתי את אסף עדן מתפלש על רצפת הבטון, אסף המוכר בשם הבמה "רייסקינדר" עשה זאת לפני מספר שנים, במועדון המחוגה, במופע של להקתו הירושלמית "אשכרה מתים", אני לא בטוח שהוא לא היה חוזר לכך, להתפלשות הזו, קצת כיף מרענן.

מאז אותם ימים יצא אסף להרפתקאות חדשות כיוצר עצמאי המבצע באמצעות הסמפלר החדש מבית רולנד – SP 555 , חתיכת מפלצת אלקטרונית היודעת לעשות הכל חוץ מסקס מזדמן ופנלים, בהוויה הזו פגשתי ברייסקינדר פעמים רבות במסגרת מופעי אינדי ומוזיקת שוליים בכל מרתפי הקסמים בתל אביב.

ולפני שנתיים לערך זה קרה, רייסקינדר החל בשיתוף פעולה מוזיקלי עם רם אוריון, גיבור גיטרה וכוכב רוק  שהיה חבר בהרכבים "הפה והטלפיים", "נושאי המגבעת", "בתרי זוזי", מאז השניים נעים בקווים מקבילים ומשותפים.

שיתוף הפעולה האחרון התבטא בכך שרייסקינדר העביר את כר הפעולה המוזיקלי שלי אל האולפן הביתי של רם אוריון אשר נטל על עצמו את האחריות להפיק מוזיקלית את יצירותיו החדשות של רייסקינדר, חומרים אותם הייתי מגדיר כתערובת של כאוס, פרצי גאונות קצרצרים, פשטות ראייה של זויות חיים, כל אלו מטובלים יחדיו הן בתעלולי המיקסר ההוא של רולנד לצד עבודת גיטרות חופרות וצורמות כהוגן של אוריון ואבישג כהן רודריגס מהצמד המחתרתי "לילה", מרוככים עם גווני אורגן של אודי בונן ועל פי הקצב שקובע יובל "גוטה" גוטמן (וועדת חריגים, מורה חיילת\מורה מחליפה), כל הקבוצה הזו מוגדרת תחת הטייטל "תקופה חשוכה" וליצירה שלהם קוראים "משהו אחר קרה".

"משהו אחר קרה" הוא מערבולת מוזיקלית של סאונד לואו-פיי, מקצבי סרף, סימפולים וטקסטים חדים שכתב רייסקינדר. האלבום יצא בלייבל נענע דיסק אשר מתמקד בין היתר בשליפת המוכשרים שבמוזיקאי השוליים המבטיחים והעמדתם במקום מכובד יותר תחת כנפי הממסד…

 

את התקופה החשוכה במלא תפארתה (עד כמה שניתן להגדיר תפארת להרכב היוצר וחי בשוליים של הסצנה המוזיקלית מתוך בחירה חופשית…) ראיתי לראשונה במסגרת ליין ההופעות "החזית" במזקקה, סוג של מרתף שוליים בירושלים במסגרת עונת התרבות בירושלים, מופע ממנו נתלשתי באמצע בשל המחוייבות לנסיעה מאורגנת בחזרה לעיר העברית הראשונה..

אמש סגרתי חובות, כאשר רייסקינדר ותקופה חשוכה הגיעו למרתף אפוף העשן מתחת לאדמה באלנבי 94, הפסאז'. על מנת לחגוג את השקת האלבום החדש "משהו אחר קרה" בעיר ההתרחשויות, צירוף הזמנים סיפק את האווירה הנכונה, כאשר הנבלות ברצועת עזה החליטו להמטיר מחסן או שניים של רקטות ופצמ"רים על מדינת ישראל דווקא בלילה הזה. בעודי ישוב על כוס בירה, מנסה לפענח את השילובים המוזיקלים ששני הבחורים שתפסו את עמדת התקלוט הכינו, האפליקציה של צבע אדום עשתה שעות נוספות וחיממה לי את הכיס במכנסיים, סוג של אווירה כאוטית בעוד המרתף מתמלא בקהל שהגיע לחגוג את ההשקה במקומות אחרים חוגגים את הביחד הצפוף בחדרי הביטחון..

תקופה חשוכה, השקה. צילום: יובל אראל
תקופה חשוכה, השקה. צילום: יובל אראל

תכלס, כשמחוגי השעון הענק החלו להתקדם לעבר המספר 12 (מתודית כמובן, מי יכול לראות שעון או מגדל שעון כאן במרתף) רייסקינדר ונגניו עזבו את העמדה הנוחה מאחורי הבר עם כוסות הבירה וניגשו לבמה על מנת להגיש את המשהו האחר שקרה, שעה פלוס של מופע מהסוג שרק רייסקינדר והנגנים שלו יכולים לתת, רעש, קצב, מילים שבורות, קריצות עין ווקליות של הסמפלר השובב, רייסקינדר מוסיף להן כמה משפטי הברות סתומים למחצה שרק הוא וכנראה עוזר הסאונדמן יודעים ומבינים, אבל המופע זורם, האמת שגם העשן של כל האנשים האלו שבטח מריחים כמו מאפרות מלאות בפיח ייצרו עם הסיגריות שלהם זרם, עניין שאילץ אותי מאוחר יותר, לפנות בוקר, לחפוף בשמפו ריחני, מה יהיה קלצ'קין, מה יהיה..

טוב, נחזור למופע, את כל שהחסרתי במזקקה, קיבלתי כעת במנה גדושה, אפילו את הלוקסוס, הוא הלהיט האולטימטיבי מהאלבום, שבלילה הרקטי הזה ישב כמו בננה ספליט בצלחת מלאת קצפת וסירופ מייפל, על תנוכי האוזניים והתבונה השכלית, קיבלתי יחד עם הקהל במנה כפולה, התוספת שתופסת, אפילו אם ההתרגשות הכללית הוציאה מפיותיהם של השרים כמה גווני גוונים של זיוף קליל, בהתרגשות, בהתרגשות, סוג של חגיגה כאוטית ( המילה הזו חוזרת כאן הרבה…), כי אין ספק הלוקסוס של רייסקינדר קולע למטרה, שיר מלחמה עם פרשנות מאוד ישירה רק לשטוף ת'גוף מכל הזוהמה, לצחצח את השיניים זה כבר לוקסוס, בקרוב אולי תפרוץ כאן מלחמה, אם נרדמת בשמירה זה לא נורא…

כשהכל הסתיים וארזתי את ציודי, מטפס החוצה במעלה המדרגות אל העליבות של רחוב אלנבי המכוער הרהרתי ביני לבין עצמי "הי, אסף עדן לא התפלש הערב על הרצפה במהלך המופע, לרבוץ לרגע על הבמה בסיומה של הופעה זה לא נחשב"…

לחצו לצפייה בכמה תצלומים שצילמתי שם בחשיכה…

וידאו

 

 

 

 

הכי חדשים

רועי פרייליך סופר ״אחת ושתיים״ ופותח את ״אמא רוק׳נ׳רול״

רועי פרייליך סופר ״אחת ושתיים״ ופותח דלת לעולם מוזיקלי חדש. מאחוריה מחכה ״אמא רוק׳נ׳רול״, אלבום מקורי שמבקש...

הלילה של קרן פלס יוצא סוף־סוף לאור

יש יצירות שמגיעות אל הבמה כשהן כבר שלמות. אחרות ממשיכות להשתנות, להתפתח ולהפתיע גם את מי שיצר...

משינה יוצאת אל היער עם „כמו הדובים”

לא דובים ולא יער? הפעם דווקא יש דובים, ויש גם שיר חדש. משינה משחררת הבוקר את „כמו...

ספטמבר רוקד: המחול חוזר אל הבמות

חגי תשרי מתקרבים, ועימם מתעורר לוח המחול המקומי. ספטמבר מציע מפגשים בין גוף, קהל, זיכרון ומשחק. חלקם...

שימי תבורי שר לבינה המלאכותית

שימי תבורי, מבכירי הזמרים הוותיקים בישראל, פוגש הבוקר את העולם החדש. הזמר בעל המנעד הקולי האדיר משיק...

תמיד זה עכשיו: שלום חנוך חוגג שמונים

ביום שלישי הקרוב ימלאו לשלום חנוך שמונים. התקשורת כבר חוגגת עם מצעדים, מחוות, ראיונות ובחירת השירים הגדולים....

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פטיפון משיקה מועדון חברים חדש למוזיקאים

מאז שהתקליט התמוסס בין רגליו של הדיסק, עולם המוזיקה עבר כמה גלגולים. בהמשך כמעט נעלם גם הדיסק...

פרנק־אן־פורטר עזב את הטירה – טים קארי הלך לעולמו

השחקן והזמר הבריטי טים קארי הלך לעולמו בגיל 80. מנהלתו אישרה כי מת בשלווה בביתו בלוס אנג׳לס....

כששופן פוגש את ריו: אמיתי קורץ מצא את הסמבה שהסתתרה בתוך הקלאסיקה

ישנם רעיונות מוזיקליים שאפשר להסביר במשך דקות ארוכות. אחרים זקוקים לכמה שניות בלבד כדי לגרום לחיוך. קחו...

עוף החול יוצאת מג׳נסיס: הבמה הופכת לפסטיבל עצמאי ב־toX ראשון לציון

יש רגע שבו במה מפסיקה להיות רק במה. היא מפתחת אופי, קהל ואפילו קצב חיים משלה. זה...

איתי לוי מסמן וי על הבארבי

יש במוזיקה הישראלית כמה במות שהשם שלהן מספר סיפור עוד לפני שנדלק האור הראשון. מנורה מסמן כוח...

רעש לבן: שתים עשרה שעות של רוקנרול בקיסריה

הרוק הישראלי לא נעלם, הוא פשוט חיכה למתחם גדול וליום ארוך במיוחד. פסטיבל ״רעש לבן״ מבקש להעניק לו את הבמה הזאת בדיוק. ביום שישי, 9 באוקטובר, המארגנים יפתחו את שערי מתחם Zone Festival בקיסריה. מהצהריים ועד חצות יזרמו שם שתים עשרה שעות של רוקנרול. אנשי toMix אספו לדבריהם את כל מי שמעיר את השכנים. הם […]

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא